עזרה בבנייה, שתף מאמר זה
כב הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ וְאָרְכּוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת וּמִקְצֹעוֹתָיו לוֹ וְאָרְכּוֹ וְקִירֹתָיו עֵץ וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה.
(כב) המזבח עץ. ת”י לקבל מדבחא פתורא ר”ל השלחן קורא מזבח שמכפר בזמן הזה כמזבח כך שמעתי: ומקצעותיו. (רגליו, גגו וארכו כתוב
במקרא גגו והוא ורגליו, וארכו הכתוב במקרא הוא גגו כצ”ל צו”ה) גוף השלחן: וקירותיו. מסגרותיו:
פסוק אחד עוסק בשולחן לחם הפנים, הניצב בהיכל, השונה במבנהו מזה של בית שני (לשיטת רש”י)
המזבח עץ – אמנם פסוקנו פותח בעניינו של המזבח, אולם הוא מסיים בעניינו של השולחן. רש”י מצטט את דברי התרגום יונתן כי הפסוק עוסק בשולחן לחם הפנים, הנקרא בשם ‘מזבח’, שכן בזמן הזה (זמן החורבן) הוא מכפר כמו המזבח138. אי לכך גובהו של השולחן בבית שלישי הינו שלוש אמות, לעומת אמה וחצי במשכן ובבית ראשון ושני. מידות אורכו ורוחבו אינן משתנות: שתי אמות על אמה.
הרד”ק מסתפק אם הנאמר בפסוק הינו על המזבח הפנימי, שכן מידותיו כלל לא מתאימות למידות המזבח החיצון. גם לדעת המלבי”ם פסוק זה נאמר על המזבח הפנימי, שלדעתו גובהו בבית שלישי יהא שלוש אמות ואילו אורכו ורוחבו אמה על אמה. לדעת המלבי”ם מהאיזכור של השולחן בפסוקנו
משמע שגודלו יהא כגודל מזבח הזהב139. גם לדעת הגר”א הפסוק עוסק במזבח הזהב.
ומקצועותיו… וארכו… וקירותיו – לדברי
רש”י המקצועות הינן רגלי השולחן, זאת למרות שבדרך כלל המילה ‘מקצוע’ עניינה פינה140. יתכן שמובנה של המילה כאן הינו רגלים, שכן הן נמצאות בזויות השולחן (ראה פירוש הרד”ק שלדעתו המקצועות הן זויות השולחן). האורך המוזכר בפסוק הינו אורך גוף השולחן141. הקירות הינן המסגרת, שכן בתורה נאמר142: “וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב”. מסגרת זו בלטה מעבר לטבלת השולחן (ראה תמונה)
[138] ראה ברכות נ”ה, א’.[139] הוא מעיר כי עניין ציפוי הזהב לא נזכר בפסוק, אולם עניין זה של ציפויי הזהב כלל לא מופיע בנבואת יחזקאל.[140] ראה לדוגמא שמות כ”ו, כ”ג.[141] לבושי שרד. יתכן שזה בא למעט את עובי המסגרת אשר לשולחן.[142] שמות כ”ה, כ”ה.
