העזרה הפנימית

כוונים כנגד שערי העזרה החיצונית, איל כנגד איל]מז[.המרחק בין כותל העזרה החיצונית לפנימית הוא 100 אמה [מח]. אולם השער של השערים הפנימיים היה מחוץ לשער, בתחום העזרה החיצונית, ועמד לפני קיר התאים [מט]. לשער זה עלו ב 8- מעלות [נ]. לדעת המלבי”ם דלת השער לא הייתה ממוקמת באמצע השער אלא בקצהו המזרחי, והדלת נפתחה לתוך חלל השער]נא[. המבנה של התאים והאילים הצמודים להם הינו כמו בשער העזרה החיצונית כאשר אולם השער היה ממוקם בתוך העזרה החיצונית, והתאים היו ממוקמים אף הם בעזרה החיצונית, מערבית לאולם [נב].

עזרה בגודל של 100 על 100 אמה. לעזרה הפנימית אין כותל מערבי שכן כותל ההיכל המזרחי הינו הכותל המערבי של העזרה הפנימית. מקצה אולם ההיכל ועד לחומה המערבית של העזרה היו גם כן מאה אמה. מזבח העולה לדעת המלבי”ם ‘ממוצע ועומד’ – באמצע העזרה [נג]. גודל עזרת ישראל ועזרת כהנים יהיה י”ז אמה כל אחת (לעומת י”א אמה בבית שני) [נד].

ימין ומשמאל לשער העזרה הפנימית היו אולמות הבנויים בתוך הכותל. סך הכל שישה אולמות. אורכם 25 אמות ורוחבם 5 אמות [נה]. האולמות הללו היו רחוקים מן השער ט”ו
אמות]נו[. האולמות בצד הצפוני מיועדים לכהנים פסולים, שסייעו ללויים בשירה או בנגינה, והם הנקראים לשכות השרים. אולם בצד מזרח יועד לכהנים בני צדוק כדי שיהיו קרובים לכבש [נז].

ורך כל אחת מהן (ממזרח למערב) 17 אמות. הפרש הגובה ביניהן 2.5 אמות, כאשר כמו בבית שני יש 4 מדרגות, הראושנה של אמה ועוד שלוש ש חצי אמה שנמצאות לכל רוחב העזרה. על המדרגה בגובה אמה יש דוכן בן 3 מדרגות שמיועד ללווים (כמו שהיה בבית שני. אמנם זה לא מפורש בכתוב) [נח].

ה ידיחו את איברי הקרבנות. ממוקמת מחוץ לעזרה הפנימית כך: מחוץ לחומה הפנימית 20 אמות נתקדשו בקדושת העזרה]נט[. אם נחשב את 20 האמות הללו: 12 – התאים [ס], 6 – האולם, 4 – 8 מדרגות [סא], 1 – שני האילים. לפיכך 2 האמות הראשונות של המדרגות קדושות בקדושת העזרה ומהן היה פתח אל לשכת המדיחים (מן הצד, כדי שלא לחסום את הכניסה לשער) [סב]. מסתבר שהלשכה נמצאת בצידו המזרחי של האולם, שכן במערב עמדה ‘גדרת הגינה’ [סג].

ך הכל היו 16 שולחנות לשחיטה: באולם השער [סד] היו 4 שולחנות, 2 במזרח ו 2- במערב]סה[. גם בשני צידי הפתחים אל התאים היו שני שולחנות בכל צד, לפני השער, מימין ומשמאל לפתחי התאים [סו]. בשער עצמו היו 8 שולחנות, ארבע בכל צד. בדרך העולה מפתח השער לעזרה הפנימית עמדו 4 שולחנות נוספים ששימשו לצורך הנחת כלי השרת (סכינים ומזרקים) [סז]. בין השולחנות הללו פזורים ננסין [סח] – עמודים קטנים שעליהם מצויים ווים באמצעותם מפשיטים את עור הקרבן. פרט לשולחנות השחיטה היו שולחנות נוספים עבור בשר הקרבן [סט].

תוך העזרה בצידה המזרחי, לפנים מהשער הצפוני והדרומי, היו ממוקמות לשכות אילו. פתח הלשכה אשר בצפון לכוון דרום, וזו שבדרום לכוון צפון. לשכות אילו ממוקמות בט”ו
האמות שבין שער העזרה הפנימית לבין האולמות אשר בקיר העזרה הפנימית [ע]. לשכה אחת הינה ‘לכהנים שומרי משמרת הבית’ – המלבי”ם דן בעניין באריכות, ומבאר כי מדובר בכהנים שלא הוכשרו לעבודה [עא]. לדעה אחת הם יצטרפו אל הלוים וינגנו בצידי הדוכן, ולדעה שניה כיוון שהם בכל זאת לוים הם יורשו גם לשיר. בכל אופן – הם יעשו זאת מתוך לשכת השרים, שהיא העומדת בצפון העזרה ופתוחה לדרום (אל המזבח) [עב].

ל האולם עלו במעלות, שמספרן לא מבואר אולם בבית שני היו 12 [עד]. לפני המעלות היו אילים, אחד מימין אחד משמאל.
עובי כותל האולם 5 אמות. גודל הפתח 14 [עה] אמות, ומשני צידיו (בדרום ובצפון) נמצאים ‘סיפי השער’ (הנקראים גם ‘כתפות הפתח’) ברוחב 3 אמות כל אחד [עו], ולהם חלונות אטומים [עז]. לצידי הפתח (מצפון ומדרום) עמדו שני עמודים עבים (כנגד עמודי יכין ובועז של הבית הראשון) [עח]. אורך האולם, מדרום לצפון, 20 אמה – כרוחב ההיכל [עט]. הרוחב, מזרח למערב, 11 אמה. הקיר הצפוני והדרומי עוביים 6 אמות [פ]. לדעת המלבי”ם הלשכה השניה, הממוקמת בדרום העזרה הפנימית, הינה לכהנים מבני צדוק המשרתים בבית המקדש ולכן היא פתוחה לכוון צפון – אל עבר הכבש]עג[. צידי האולם לא שימשו כ’בית החליפות’]פא[, שהיה ממוקם שם בבית שני [פב]. לדעת המלבי”ם לא היו שני פישפשים בקיר ההיכל המזרחי, דבר שהיה בבית שני[פג].

ובי הכותל שבין האולם להיכל הוא 6 אמות. רוחב הפתח 10 אמות, ומשני צידיו יש 5 אמות. בשני צידי הכותל ישנן דלתות, כל אחת ברוחב 5 אמות [פד]. לדעת המלבי”ם השטח שבין שתי הדלתות נקרא ‘אוהל’ שכן הוא ממצוע בין קדושת האולם להיכל [פה]. אורך ההיכל הפנימי 40 אמה (ממזרח למערב), ורוחבו 20 אמה. קרוב לתקרה היו חלונות [פו].

ובי הקיר שבין הקודש לקדש הקדשים (הנקרא בבית ראשון דביר, או אמה טרקסין) הינו 2 אמות, ולדעת המלבי”ם דינו בבית שלישי כמו קדושת הקודש ולא קדש הקדשים [פז]. רוחב הפתח 7 אמות, ומשני צידיו דלתות. רוחב הדלתות רק 6 אמות, כשהאמה הנותרת מכוסה על-ידי פרוכת. אולם קיים שוני בין הפתח החיצוני לפנימי: בחיצוני הפרוכת שבו מכסה את הפתח הדרומי בעוד שהפנימי את הפתח הצפוני[פח].

שיטת המלבי”ם קירות הבית (בצפון, דרום ומערב) עוביים 6 אמות, וסביב להם חלל ברוחב 4 אמות. לשיטתו כל צלע (תא) נחלק לאורכו לשניים. סביב לבית היו 33 תאים ב 3 קומות: 15 בצפון, 15 בדרום ו 3- במערב. כיוון שהם נחלקו לשתיים הינם סך הכל 66 תאים (33 תאים כפולים) [פט]. לדעת המלבי”ם בשונה מבית ראשון בו גגות התאים היו מונחים לרוחב המבנה, והיו מגרעות כדי שריצפת כל תא לא לא תדרוש לעשות נקב בכותל ההיכל. דבר זה גרם לכך שכל קומה הייתה רחבה יותר מזו שתחתיה. אולם בבית השלישי ראשי הקורות יהיו מונחים לאורך המבנה ומכאן שכל קומות התאים יהיו בגודל זהה: 12 אמות אורך ו 5- אמות רוחב. לפי חשבון זה אורך כל קורה הינו 17 אמות, שכן רוחב הקיר בין תא לתא הינו 5 אמות[צ].
עליה מקומת תאים אחת לשניה – בבית שני היתה מסיבה בתוך התאים ובאמצעותה ניתן היה לעלות מתא לתא. לשיטת המלבי”ם בבניין הבית השלישי סביב לקיר ההיכל יהיה מעין כבש (בעובי 2-3 אמות) שיעלה לאורך קיר ההיכל ובאמצעותו ניתן יהא לטפס מקומה לקומה. זו תהא גם הדרך לעלות לעליה ולגג ההיכל. כיוון שההיכל יהיה בגובה מאות אמות (ולא רק מאה אמה כפי שהיה בבניין הבית השני), וכיוון שלכל אמת גובה נדרשות 3 אמות אורך, הרי שבפסוקים מבואר כי הכבש יקיף מספר פעמים את ההיכל כך שמדובר בגובה של מאות אמות [צא]. רוחב קירות התאים הינו 5 אמות: הקיר שבין תא לתא, הקיר הפנימי של ההיכל, הקיר המבדיל בין התאים הפנימיים והחיצוניים והקיר החיצוני של התאים [צב]. גובה התאים הכולל הינו 15 אמות [צג]. התא המערבי (שהיה תא אחד בכל קומה) אורכו מדרום לצפון 20 אמה (כנגד חלל קדש הקדשים) [צד].

שיטת המלבי”ם הקיר שבין שתי שורות התאים וכן חלל התאים החיצוני הוא הנקרא בשם ‘מונח’]צה[. כפי שהובהר כבר לעיל רוחב הקיר 5 אמות וכן רוחב החלל החיצון אף הוא 5 אמות.

מלבי”ם מחלק בין הלשונות הנאמרים לגבי הבניין. גזרה – המבנה כולל קירותיו, בנין (או בניה) – התאים, המחוברים לגזרה, קיר הבנין – הקיר החיצוני של ההיכל [צו].
לאור הגדרות אלו מבאר המלבי”ם את מבנה ההיכל, ונסכם את באורו: מדרום לצפון: קיר ההיכל – 6 אמות, חלל התאים הפנימי – 4 אמות, קיר התאים הפנימי (המונח) – 5 אמות, חלל התאים החיצוני – 5 אמות, קיר התאים החיצוני – 5 אמות. מבואר כי התאים אורכם 19 אמות ועם קיר ההיכל הרוחב 25 אמות. רוחב ההיכל – 20 אמה. הרוחב הכולל מדרום לצפון: 70 אמה. המרחק עד קיר העזרה הפנימית – 10 אמות וקיר העזרה הפנימית 5 אמות. אם כן הרוחב מצפון לדרום הכולל הינו 100 אמה.
ממזרח למערב: כותל מערבי של קדש הקדשים – 6 אמות, גודל קדש הקדשים – 20 אמה, כותל בין קדש הקדשים לקדש – 2 אמות, גודל היכל – 40 אמה, כותל ההיכל – 6 אמות, גודל חלל האולם – 11 אמות, כותל אולם – 5. סך הכל – 90 אמה. התא שממערב לקדש הקדשים – 10 אמות (5 – חלל, 5 – קיר). אם כן אורכו הכולל של ההיכל הינו 100 אמה [צז].
מקצה התא המערבי של ההיכל היה רווח של 29 אמות עד לקיר הצפוני (או הדרומי) של העזרה הפנימית. זאת כיוון שמקצה תא זה עד לא היו תאים בדרום ובצפון. בין קצה התא המערבי לקיר הצפוני היו ‘אתיקים’, שהינם קורות שחיברו מגג התאים עד לקיר ועליהם בניין. בניין זה היה משוך מהכותל המערבי של העזרה הפנימית ועד לכותל המזרחי. דהיינו: בקצה המערבי אורכו היה 29 אמות אולם משם ועד לקצה האולם האורך היה 10 אמות. מכאן שגם רוחבו של הבניין היה 100 אמה מדרום לצפון]צח[. פנים ההיכל – הבית בתוכו צופה כולו בזהב, זאת על חיפוי של נסרים מעץ. את הקירות כיסו בנסרים רחבים של עץ. במקומות הסיפים, החלונות והאתיקים, בהם היו גם ריבועים משולשים ועיגולים, ציפו ב’שחיפי עץ’ שהינם חתיכות עצים דקות אותם הדביקו במקומות המסויימים. עד לגובה החלון, וכן מעליו, היו נסרים רחבים. לשיטת המלבי”ם גם בעזרה החיצונית היה חיפוי עצים וציפוי זהב [צט].  העצים היו מעוטרים בתבליטים של כרובים ותמרים, כאשר בין כל שני כרובים יש תבליט של עץ תמר כך שלכרוב אחד פני אדם ולשני פני אריה הפונים אל התמר]ק[.
חלונות ההיכל – חלונות ההיכל האטומים (שהוא חלון זכוכית) היו למעלה מגובה של ט”ו אמה (שהוא גובה התאים). משני צידיו של כל חלון היו תמרים לנוי. משני צידי פתח האולם היה חלון, לתאים היו חלונות, וכן קרוב לגובה התיקרה מקום בו מניחים קורות עבות כך שהיו חלונות מעל חלונות [קא].

[מז] דהיינו: שערי העזרה הפנימית מצויים בתוך העזרה החיצונית.[מח] מ’, כ”ג.[מט] תבנית הבית אות י”ג. מ’, ל”א.[נ] מ’, ל”א. תבנית הבית אות י”ד.[נא] תבנית הבית אות י”ב.[נב] שם.[נג] כדעת רבי יהודה.[נד] מ’, מ”ז.[נה] מ’, ל’. תבנית הבית אות ל’, וכן אות י”ח )ב(.[נו] מ’, מ”ד. תבנית הבית, שם.[נז] תבנית הבית, אות י”ח )ג(.[נח] תבנית בית, אות י”ח.[נט] מ”ב, א’.[ס] 1 – קיר מערבי, 6 – חלל פנימי, 5 – קיר חיצוני.[סא] שכל אחת רוחבה )הנקרא ‘שילחה'( הוא חצי אמה.[סב] מ’, ל”ח.[סג] מ”ב, ז’. ראה באורה לקמן.[סד] שהיה ממוקם מחוץ לתאים.[סה] מ’, ל”ט.[סו] מ’, מ’.[סז] מ’, מ”ב.[סח] מידות פרק ג’.[סט] מ’, מ”ג.[ע] מ’, מ”ד.[עא] ראה בפרק מ”ד בנבואת יחזקאל כי כהנים אילו תעו בעבודה זרה.[עב] מ’, מ”ה.[עג] מ’, מ”ו.[עד] תבנית הבית, אות ל”ב. כך נקטנו בתרשים.[עה] מ’, מ”ח; תבנית הבית אות ל”א. זאת לעומת בית שני בו פתח האולם היה פרוץ במלואו.[עו] מ”א, מח.[עז] תבנית הבית, אות ל”ב.[עח] תבנית הבית אות ל”ד. במקום יכין ובועז שהיו בבית ראשון.[עט] תבנית הבית, אות ל”א.[פ] שם, אות ל”ג.[פא] מקום גניזת סכיני השחיטה.[פב] תבנית הבית, אות ל”ה.[פג] שם, אות ל”ח..[פד] מ”א, א’-ב’.[פה] תבנית הבית אות ל”ז.[פו] מ”א, כו. תבנית הבית אות ל”ט.[פז] בבית שני הסתפקו בקדושתו, ולכן הוסיפו אמה יתרה בין הקדש לקדש הקדשים.[פח] מ”א, ג’ כפי שהיה בבית שני. תבנית הבית אות מ”א.[פט] מ”א, ה.[צ] מ”א, ו’.[צא] מ”א, ז’-ח’. תבנית הבית אות נ”ב-נ”ג.[צב] מ”א, ט’.[צג] בבאורו למ”א, י”ב בתחילתו.[צד] מ”א, י”ב. בדברי המלבי”ם שם נאמר כי הרוחב 22 אמות, אולם כמדומני שיש להגיה ל 20 שכן קירות ההיכל רוחבם 6 אמות וממילא תא זה מקביל לרוחב קדש הקדשים.[צה] מ”א, י”א.[צו] מ”א, י”ב.[צז] מ”א, י”ד.[צח] מ”א, ט”ו. תבנת הבית אות נ”א.[צט] מ”א, ט”ז-י”ז.[ק] מ”א, י”ח-י”ט.[קא] מ”א, כ”ו.