לא יהיה ניתן לבנות את בית המקדש שאלוהים ביקש מאיתנו מבלי שיהיה לנו שלום אמיתי בין ישראל ושכניה. ישנם מספר תרחישים שמתוכם יתרחש הפרויקט לאחר הגעתם להסכם שלום בין ישראל, ירדן, ערב הסעודית ולמעשה, גם עם האמריקאים.

להלן כמה אפשרויות שקיימות היום:

להחזיר את אל-אקצא לאל ג'וראנה שבערב הסעודית:

• בסורה 17 שבקוראן, מסגד אל-אקצא, שפירושו 'הרחוק', ימצא באל-ג'וראנה בערב הסעודית. טכנית, הזזה זו אפשרית. 

לדוגמה טורקיה, כבר הזיזה מספר אתרים דומים.

זהו אחד מהתרחישים האפשריים לאחר הגעת הסכם שלום בין ישראל לערב הסעודית.

רעידת אדמה:

• אסון זה כבר התרחש, רעידת האדמה של שנת 1917 הרסה את מסגד אל-אקצא. כאשר הר הבית ממוקם על קו השבר הסורי-אפריקאי, גם זה יכול להיות תרחיש סביר. 

הרקטות מעזה:

• תרחיש נוסף שאף אחד אינו מעוניין בו, הוא הרס האתרים על ידי מספר רקטות שנורות מעזה. בשנים האחרונות, מספר רקטות כבר נורו לעבר ירושלים. 

ברגע שבית המקדש השלישי יוקם, כל העמים בעולם יוכלו להתפלל בהר הבית, מאחר שהוא יהיה מקדש השלום לכל העמים. כיום, רק המוסלמים רשאים באופן רשמי להתפלל בהר הבית, דבר שמונע מרוב האוכלוסייה להתפלל במקום הקדוש שאלוהים בחר בו להקים את מגוריו. 

נראה שזה ברור שהמצב יכול להתפתח במהירות.

השם פלסטין ניתן על ידי הרומאים כאשר הם כבשו את ארץ ישראל לפני יותר מ-2,000 שנה. הם בחרו בשם זה משום שהפלסטינים מייצגים את העם האויב של ישראל מאז יציאתם ממצרים, לפני כ-3,300 שנה.

ולכן, השם פלסטין היה השם של ארץ ישראל בין השנים 100-1948.

בהצבעת האומות המאוחדות בשנת 1947, פלסטין התחלקה לשני חלקים:

1. ירדן, שמייצגת 83% מפלסטין.
2. ישראל, שמייצגת 17% מפלסטין. 

במלחמת העצמאות של מדינית ישראל בתאריך ה 14 במאי  1948, ירדן תקפה את ישראל וסיפחה את חלקי יהודה ושומרון והחלק המזרחי של ירושלים.

בשנת 1967, במהלך מלחמת ששת הימים, ישראל החזירה את שני האזורים הללו, רצועת עזה וגם את ירושלים כולה.

בשנת 1984, ירדן נטשה רשמית את שני האזורים: יהודה ושומרון ומזרח ירושלים.

הערבים החיים ביהודה ושומרון ובעזה בחרו לשחזר את השם ההקדום 'פלסטין' , לאדמה שעליה עם ישראל חי מאז למעלה מ-3,000 שנה. תקלת התחזות הזו, שיזם  יאסר ערפאת בשנות ה-1970, הפכה לאמצעי גיוס כספים ממדינות מערביות כדי להתמודד עם ישראל.

בשנת 1948, היו בישראל רק 108,000 ערבים. השיבה של היהודים לארצם, יכולתם לפתח, לחדש וליצור, גרמו לערבים שחיים בלבנון, בסוריה, במצרים, בירדן ובמדינות ערביות רבות אחרות, להסית ולנצל חלק מההכנסות הכלכליות שבאו עם שיבתם של היהודים לארצם.

הערבים החיים בישראל, בין אם תל אביב, ירושלים, רמאללה או בשכם, הם הערבים העשירים ביותר בכל המדינות במזרח התיכון. השכר, ההטבות החברתיות, הרפואיות והביטחוניות הן הגבוהות ביותר באזור.

מי שקוראים לעצמם היום "פלסטינים" הם פשוט מאוד הערבים שהגיעו ממדינות שונות סביב ישראל, בנוסף לאלפים מהם שחיו בישראל לפני מלחמת העצמאות.

חלקם אוהבים את ישראל, משרתים בצה"ל ואינם רוצים לחיות במדינות ערביות, שם תנאי מחיה והאפשרות שלהם לחיות כאנשים חופשיים, עלולה להיות בסיכון.

אחרים בוודאי יצטרפו למדינה מוסלמית, ערבית או מערבית.

הערבים, המוסלמים, המתגוררים בישראל או בכל מקום אחר בעולם, כמו כל עם אחר בעולם, יוכלו להתפלל בחופשיות על הר הבית לאחר בניית בית המקדש השלישי.

ברור שלארגוני הטרור (חמאס, פת"ח, חיזבאללה, ג'יהאד האסלאמי והאחים המוסלמים) המפעילים את השלטון על הערבים החיים בישראל, אין אינטרס בשלום וגם לא בבית המקדש השלישי, מכיוון שהם לא יוכלו לקבל יותר כסף ממאות עמותות מערביות שמממנות את השמדת ישראל.

כיום, השם החדש של האנטישמיות, הוא בעצם תמיכה בעניין הפלסטיני. האנטי-יהודים הללו של האתמול, נקראים היום אנטי-ציונים או פרו-פלסטינים. מאז חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה, מעצמות העולם עבדו קשה כדי לחסל את היהודים. לצערנו זה נמשך גם היום עם הדמוניזציה של ישראל, והתמיכה בערבים שחיים בישראל המכונים באופן שיקרי, הפלסטינים.

לסיכום, מנהיגי הטרור המוסלמים יהיו נגד בניית בית המקדש השלישי, אבל האוכלוסיות הערביות יהיו בעד.

מבלי ללמוד ולהבין את משמעותם של 'הקורבנות' האלו, נראה כי ההבנה באמת מיותרת. ראשית, עלינו להבין שהמילה בעברית ל'קורבן' היא בעצם 'לקרב'. על מנת להתקרב אל ה', כך שנוכל לחיות בשלום ומאוחדים.

בספרו של רבנו בחיי על פרשת תרומה (25:8) או בפרשנות הקבלית, כתוב שהנשמה מחולקת לשלושה חלקים אצל האדם.

הנפש: החלק החיוני של הנשמה. החלק שדוחף אותנו אל הרצונות שלנו, הכוונה הרעה שבנו, וההתמכרויות שלנו.

הרוח: החלק המתאים לנשימת החיים, למוחנו.

הנשמה: הנשמה או הנשמה האלוהית, שהיא מתאימה לחלק הגבוה ביותר, והגרנדיוזי ביותר שבאדם.

לכן, פירושו שלעשות קורבן  הוא להיפטר מהאינסטינקטים הרעים שבנשמה החיונית שלנו, כדי שנוכל להתרומם ולהתקרב לשם. להתרחק מן הרע על ידי מעשה טוב. 

צריך לדעת שהיום נשחטים בעולם 55 מיליארד בעלי חיים בשנה לצורך צריכת בשר. בבית המקדש, רק כמה אלפי בעלי חיים יוצעו לאלוהים. לאחר מכן, בעלי החיים האלו יאכלו על ידי הכוהנים.

להביא בעל חיים לירושלים לרגלי בית המקדש, אינו מעשה פשוט ובנוסף יקר מאוד. זה יכול לגרום לכל אחד ואחת לחשוב לפני שהם עושים טעות. 

במקדש השלישי, בניגוד לשני הראשונים, הקרבת הקורבנות יתקיימו בפנים (בחדרים הדרום מערבי והצפון מערבי), כך שהמעשה לא יהיה גלוי לכולם, כמו בבתי המטבחיים היום. עליכם גם לדעת שהאדם הוא פסגת בריאת העולם ושעולמות המינרלים, הצומח והחי עומדים לשירותו. האדם אינו חיה! אין לו את הזכות לגרום לבעלי חיים לסבול, ומכאן חוקי הכשרות. כאמור עם הזמן, ייתכן מאוד שהקורבנות הללו יהפכו להיות צמחוניים בלבד, כפי שכתוב בספרו של הרב קוק, 'לנבוכי הדור', אדם היה צמחוני לפני החטא, וגם בפירוש הרמב"ן על פרשת בראשית, פרק 3, פסוק 22.

בני ישראל חזרו לארצם בתחילת המאה ה-19, הם ברחו מהפוגרומים והאנטישמיות ששלטו כמעט בכל מדינות אירופה. המקדש השלישי. 

האנגלים שלטו בפלסטין בין השנים 1920-1948.

 ארתור בלפור, שר החוץ בריטניה, הכריז בשנת 1917 שיש ליצור מושבה לעם היהודי בארץ ישראל (כולל ירדן של היום). תחת הלחץ של המלך עבדאללה מערב הסעודית, הבריטים שינו את האסטרטגיה שלהם והחליטו לחלק את ארץ ישראל לשניים: 83% לירדן עם הממלכה ההאשמית, בן הדוד של מלך ערב הסעודית, ו-17% לישראל.

בשנת 1939, יהודים שיצאו מאירופה בסירה נדחקו לאחור על ידי הצבא הבריטי, עם הגעתם לארץ הקודש.

בין השנים 1945-1947, לאחר זוועות השואה, המשיכו הבריטים לתקוף יהודים שרצו לחזור הביתה על ידי הפצצת סירות פליטים יהודים.

כשהאו"ם הצביע בעד הקמת מדינה יהודית ב-1947, הבריטים נתנו את נשקם לערבים על מנת להמשיך את העבודה שהחל היטלר: השמדת העם היהודי. אבל באופן עקיף הפעם - כאן , דרך הערבים.

מכירת נשק של מדינות המערב לאויבים מוצהרים של ישראל מעולם לא פסקה; גם היום עם איראן.

מנגד, האמריקאים, בעלי ברית של ישראל, מוכרים נשק לישראל, זאת על מנת לשמר את הסכסוך.

הסכסוך הישראלי-ערבי מתוחזק היטב על ידי המערב, בסמכותה של ארצות הברית.

לכן האינטרס הפוליטי של האירופאים והאמריקאים אינו בעד מקדש שלום, אלא להמשיך את  הסכסוך האינסופי. ברור שהשיח שלהם שונה לגמרי, שקרים פוליטיים הם הנורמה במערב.

עם זאת, יותר ויותר אזרחים אמריקאים ואירופים מבינים את האסטרטגיה הלא בריאה של מנהיגם. הם הצביעו פחות ופחות ופסלו את המדיניות של מנהיגי כל המדינות הללו.

באופן פרטני, מדי יום, אלפי אנשים הולכים ומצטרפים לפרויקט של בניית בית המקדש השלישי על ידי הרשמה חינם באתר.

בית המקדש השלישי יבוא מאנשי העולם השואפים לעולם טוב יותר, עולם של שלום וצדק חברתי.

יש רבנים שלא למדו במדויק את כל הטקסטים העוסקים בנושא בית המקדש השלישי. הם מתייחסים לאדוניהם שגם הם לא חקרו את הנושא הזה כי היו בגלות, הם היו עסוקים בנושאים חשובים אחרים באותה התקופה.

גדולי החכמים בדורנו שלמדו את הנושא, הגיעו למסקנה שעדיף להשאיר את בניית בית המקדש להמשך, מאחר שיש נושאים דחופים יותר לעסוק בהם כיום. לדוגמה: נישואים מעורבים (יהודי עם לא יהודי) המובילים להשמדת עם ישראל.

עוד מספר חכמים מהדור שלנו משתלבים בפרויקט זה, ויש עוד ועוד שמצטרפים, ניתן למצוא באתר מכתבי המלצה.

היום, נכון לומר שתפילות החליפו את הקורבנות. מחר, זה כבר לא יהיה המצב כשיבנה בית המקדש. אפילו בתוך התפילות של היום, אנו קוראים: "יהי רצון שאלוהים יבנה מחדש את בית המקדש בימינו כדי שנוכל לשחזר את הטקסים (קורבנות/קורבן)".

במשך 2,000 שנים, תפילה זו נקראת מספר פעמים ביום. רובנו חזרו מאז לארץ הקודש ומעולם לא היינו כל כך מוכנים לבנות את בית המקדש השלישי ביחד.

זה תלוי בנו, יש להמשיך ולבנות את ההיסטוריה ולא להישאר פסיביים.

דתות הן המצאה של בני האדם. רומא הייתה פגאנית בתקופת ישו. הקיסר קונסטנטינוס, שראה שרומא נמצאת בסכנה, המציא את הנצרות יותר מ-300 שנה לאחר מותו של ישו. היה צורך לספר סיפור סביב ישו היהודי כדי שיהיה לו אליבי לכבוש את העולם, ובכך להפוך את כל העולם לנוצרי.

הממצא של הנצרות והמונח של המילה 'דת' התעוררו אז על ידי הטוענים שהם 'ישראל החדשה' עם 'הברית החדשה'. רומא יכלה להילחם נגד עמים אחרים, לשדוד אותם ולהביא אוצרות רבים לרומא. נוכל לראות אותם בוותיקן גם היום.

גניבה, המרת דת בכוח או הרג היו תוצאות של המצאת הנצרות. כיום, הכנסיות ריקות, הכמרים לא בנו משפחות, ולחלקם יש מוסר מוזר. בכך, פחות אנשים מצטרפים לנצרות. כל התופעה המודרנית מראה כי פחות ופחות אנשים מזדהים עם ההתנהגות הנוצרית.

שלוש מאות שנה לאחר הנצרות, צאצאי מוחמד ייצרו את האסלאם. דת חדשה זו הייתה אמורה לייצג את המשך ילדי ישראל והנצרות.

אותה תוצאה: אנו הורגים בכך ש"אלוהים הוא גדול " ואלימות שולטת בכל החברות. כך אפריקה התאסלמה והיום גם אירופה. מחר זו תהיה צפון אמריקה. בנוסף, האסלאמיזציה הדוהרת במערב מאוד מאורגנת.

1. מכירת סמים כדי להחליש את המוח של בני המערב ולהרוויח כסף.
2. נישואי תערובת (אב מוסלמי, אישה מערבית).
3. המון ילדים על מנת לנצח במספרים.
4. ניצול ההטבות החברתיות שאירופה וצפון אמריקה מציעות לאזרחיה.
5. איחוד משפחות: עם למשפחות של מהגרים לשעבר מאפריקה.

מאז 1970 האסלאמיזציה מתנהלת באירופה ולא מפסיקה. תנועות השמאל הקיצונית  מתחרות מול אוכלוסיות מוסלמיות כדי לנצח בבחירות. מפלגות הימין הקיצוניות שדוגלות באסלאמיזציה והגזענות.

המצאת הדתות על ידי בני אדם היא האכזבה העיקרית שחוותה האנושות. הדתות יצרו רק מלחמות, אלימות, גזענות וכמובן אנטישמיות.

אולם כיום, רבים מכריזים על עצמם כמאמינים.

אלוהים אינו דת. הוא היוצר של היקום וכל מה שבו: של הטבע, של הכוכבים, של העולמות ושל כל בני האדם.

הוא מגדיר את עצמו באומרו: "אני ה' אלוקיך אשר הוצאתי אותך ממצרים", כלומר מי ששחרר את האדם לחופשי. היציאה ממצרים מייצגת את סוף העבדות.

לכן ה' ברא אותנו לשאוף להיות חופשיים. הוא לימד אותנו להבחין בין טוב לרע. אנו חופשיים לבחור בין שתי האופציות הללו.

הומניזם הוא לאהוב את רעך כמו את עצמך, זה לאהוב את הטבע, את הארץ ולהגן עליה, כי זו עבודת אלוהים, זוהי המתנה שהוא נתן לנו בכדי לגדול ולהתרבות.

הומניזם המבוסס אך ורק על ערכים מוסריים מגביל את התודעה האנושית. מי ברא את הטבע? מי ברא את כוכבי הלכת? מי מנהל את הנשמות?

ברגע שבית המקדש השלישי יבנה, לנוכחות האלוהית יהיה מקום פיזי להתפשט אל תוך ליבם של בני האדם. אז, יהיה זה תלוי בנו לחלק נכון את העושר שכדור הארץ מכיל, לקדם אהבת חינם, לתת לכולם גישה לחינוך, לקדם את הטוב ולהרחיק את הרע.

אין דבר הומניסטי יותר מאשר בניית בית המקדש השלישי, זוהי האופציה האמיתית והיחידה להפצת צדק חברתי.

ראינו את האסונות של בני האדם שחיים בלי הנוכחות האלוהית הזו.

הגיע הזמן להתאחד, אנחנו אזרחי העולם, לבנות עולם עם נוכחות נצחית. 

כתוב שהמשיח הוא זה שיחזיר את עם ישראל לגדולתו ויחיה את שפת הקודש (עברית).

אנחנו מדברים בעצם על תקופת המשיח, על התקופה הנקראת "גאולה". תחילתה נמצאת בשובם של בני ישראל לארצם במאה ה-19. השפה העברית חוזרת להיות השפה המדוברת,   ויש מי שמחכה למשיח בכדי לעלות לארץ ישראל, שידע כל יהודי שדיבור בשפה העברית מסכנת אותו ואת בני משפחתו כל עוד הוא בגלות.

ה' ישלח את המשיח בזמן שיחליט, אבל בינתיים עלינו לעשות הכול כדי לזרז את בואו: להגביר את רמת התודעה שלנו על ידי לימודי התורה ועשיית מצוות (מצוות מהתורה), ולחיות בישראל עבור העם. בנוסף, עלינו לפתח את המדינה, לדבר עברית - שפת הקודש וכמובן להפיץ טוב וצדק סביבנו.

לימודי בניית בית המקדש השלישי עדיין לא נלמדים בישיבות (מרכזי הלימוד). אנחנו חוזרים על אותם נושאים כמו כשחיינו בגלות, חלקם אפילו שומרים על אותו סוג של לבוש כפי שחיו בפולין או ברוסיה בטמפרטורה של 10- מעלות.

הגיע הזמן ללמוד ולהבין שכך נוכל לבנות את בית המקדש השלישי, אחת המצוות החיוביות של התורה, ממש כמו הנחת תפילין או אכילת מזון כשר!

למעשה כתוב במסכת ראש השנה 30 א' העוסקת בהנפת העומר, יום לפני פסח. אנו שואלים את השאלה הבאה: אם היה נבנה בית המקדש בליל י"ד עד ט"ו בחודש ניסן, האם עלינו לאזן את העומר או לא?

רש"י מעלה את ההשערה שניתן היה לבנות את בית המקדש בלילה אחד, ומכאן הרעיון שהוא ירד מלמעלה, כי איך אפשר לבנות בית מקדש כל כך גדול בלילה אחד? אותו רש"י (פרשן התורה והמשפט, תלמוד ביחזקאל 43,1) כותב בתלמוד הירושלמי שעלינו לבנות את בית המקדש השלישי. מה שירד מהשמיים הוא רוח השכינה (הנוכחות האלוהית) שתגיע לקודש הקודשים, שם יונח ארון הקודש. לאחר מכן, תתפשט בבית המקדש, בירושלים, בישראל ואז בשאר העולם.   

כמו כן, אנו רואים 'בעמידה' (התפילה החוזרת 3 פעמים ביום) שבניית ירושלים ו'מקדשה' (בונה ירושלים) תקדים את ביאת המשיח (את צמח דוד עבדה).

לכן, עלינו, בני הדור הזה, לבנות את בית המקדש השלישי.

בית המקדש השלישי לא ירד מהשמיים בנוי!