עזרה בבנייה, שתף מאמר זה
פרק זה עוסק במבנה ההיכל עצמו, האולם, הקודש וקדש הקדשים. כמו כן הוא מבאר גם את מבנה מעטפת ההיכל – התאים.
א וַיְבִיאֵנִי אֶל הַהֵיכָל וַיָּמָד אֶת הָאֵילִים שֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ רֹחַב הָאהֶֹל . ב וְרֹחַב הַפֶּתַח עֶשֶׂר אַמּוֹת וְכִתְפוֹת הַפֶּתַח חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וַיָּמָד אָרְכּוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה.
(א) שש אמות רוחב. הוא עובי כותל ההיכל שבין ההיכל לאולם (ממזרח למערב): רוחב האהל. רוחב האולם שהוא ברחבו של אולם ובאורכו של
היכל, בפירוש”ים אחרי”ם רחב האוהל אהלו של פתח: (ב) וכתפות הפתח חמש אמות. שההיכל רחבו כ’ אמה ורוחב הפתח י’ נמצא כתפותיו
מפה ומפה של ה’ ה’:
פסוק זה, והבא אחריו, עוסקים במבנה הקיר המבדיל בין האולם להיכל וכן במבנה הפתח.
לפי באורו של רש”י עובי הקיר )ממזרח למערב( הינו שש אמות, כפי שהיה בבית שני. ‘אילים’ במינוח פסוקנו מובנים
כפי שכבר ראינו לעיל ככינוי למזוזות השער.
החלק המוקשה בפסוקנו הוא אומרו “רוחב האוהל”. לפי פירושו של רש”י95 האוהל הינו כינוי לאולם, ויש לבאר בדבריו שהכוונה לקיר המפריד בין האולם להיכל. בדבריו ניתן לבאר שהכוונה שקיר זה יהיה לרוחב האולם (שהוא אורכו הקצר, ממזרח למערב) ולאורך ההיכל96.
לפי הלשון הנוספת בדברי רש”י הרי שהכוונה בביטוי ‘רוחב האוהל’ היא ל”אהלו של פתח”. מבאר בעל ‘לבושי שרד’ כי לפי גירסא זו האוהל אינו האולם אלא הפתח המבדיל בין האולם להיכל. לשיטתו הרוחב הוא רוחב הקיר ממזרח למערב שהינו שש אמות.
לרד”ק שיטה מעניינת בנדון. לשיטתו בפתח שער ההיכל היו שני אילים, עמודים, להם היתה כיפה מלמעלה שרוחבה שש אמות. לשיטתו כיפה זו היא הנקראת בשם ‘אוהל’.
ב
בהמשך לפסוק הקודם: גודל פתח ההיכל הינו עשר אמות (כגודלו בבית שני). הכתפות, שהינם הקירות הניצבים מצידי הפתח מימין ומשמאל97, רוחבם חמש אמות לכל צד, סך הכל עשרים אמות – שהוא רוחב ההיכל.
מימדי ההיכל הינם כבבית ראשון ושני: ארבעים אמות אורך על עשרים אמות רוחב. גודל זה הינו קבוע והוא חלק ממבנהו המחייב של המקדש98.
[95] וכן בבאור הגר”א.[96] כך משמע גם מדברי בעל ‘לבושי שרד’.[97] מזוזות הפתח.[98] הלכות בית הבחירה פרק א’ הל’ ה’.