מהמזבח ועד לאולם

בין האולם והמזבח

בית שני המרחק בין האולם למזבח היה כ”ב אמה358, אולם בבית שלישי מרחק זה גדל לל”ד אמה. החישוב הוא כך: אורך העזרה מהקיר המזרחי ועד לקיר האולם הינו מאה אמה. המזבח אורכו ל”ב אמה, כך שנשארו ס”ח אמה. מרחק זה מתחלק לשניים: חציו מזרחית למזבח וחציו מערבית למזבח, כך שהמרחק מן המזבח ועד לאולם הינו ל”ד אמות.

כיור הנחושת

דרומו של האזור שבין האולם והמזבח ממוקם כיור הנחושת359. אמנם כיור הנחושת לא מוזכר בנבואת יחזקאל, אולם נסכם את עקרונות מהותו ומבנהו: נאמר בתורה360: “וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחשֶׁת וְכַנּוֹ נְחשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם: וְרָחֲצוּ אַהֲרןֹ וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם: בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַד’: וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם:”.

הכיור מופיע בתורה כאחרון הכלים, שכן הוא נזכר רק בפרשת כי תשא בעוד שכל שאר כלי המשכן נזכרים לפניו361. הספורנו במקום מעיר על ענין זה, ומסביר שמזבח הזהב והכיור אין כונתם להשכין שכינה במקדש אלא “להכין את הכהנים לעבודתם”362. אי לכך, לשיטתו, הם מופיעים במנותק משאר כלי הקדש. בדומה לדבריו נבאר בע”ה לקמן כי לכיור יש תפקיד של טהרה והתקדשות, לעומת שאר הכלים שענינם עבודת הקדש בפועל. לכן הוא חותם את מסכת כלי המשכן בשל תפקידו המיוחד בו הוא נבדל משאר הכלים.

פוסק הרמב”ם363: ” מצוה לקדש ממי הכיור ואם קידש מאחד מכלי השרת הרי זה כשר… כל המימות כשרים לקידוש בין מים חיים בין מי מקוה ובלבד שלא ישתנה מראיהן אלא יהיו כמים הכשרים לטבילה … כמה מים צריכין להיות בכיור? אין פחות מכדי לקדש ממנו ד’ כהנים שנאמר אהרן ובניו והיו אלעזר ואיתמר ופינחס עמהם הרי ארבעה… מי הכיור נפסלין בלינה, כמו שביארנו, וכיצד היו עושין? משקעים אותו במי מקוה או במעיין ולמחר מעלין אותו או ממלאין אותו בכל יום בבקר”. לגבי מיקום הכיור בעזרה פוסק הרמב”ם: “וכיור וכנו לקדש ממנו הכהנים ידיהם ורגליהם לעבודה ומקומו בין האולם ולמזבח משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש”.

מדרגות האולם

פי המבואר במסכת מידות364 בפתח האולם ניצבות שתים עשרה מדרגות. לשיטת הרמב”ם אילו הן י”ב מדרגות זהות, שכל אחת מהן גובהה חצי אמה ושילחה (האורך שלה) אמה365. מכאן שהרווח בין האולם למזבח בתקופת הבית השני היה עשר אמות, ואילו בבית שלישי הוא כ”ב אמות366. אולם לשיטת יתר המפרשים מבנה המדרגות שונה. לדעתם מבנה המדרגות הינו לפי המבואר במשנה367, בה נאמר: “רום מעלה חצי אמה, ושילחה אמה, אמה אמה ורובד שלוש, ואמה אמה ורובד שלוש. והעליונה, אמה אמה ורובד ארבע”. לדעת הברטנורא מבנה המדרגות הוא בקבוצות של שלוש מדרגות כך שבכל קבוצה יש שתי מדרגות קצרות באורך של אמה והמדרגה השלישית באורך של שלוש אמות. לפי חישוב זה תופסות המדרגות י”ט אמות. לתפארת ישראל שם חשבון מעט שונה והוא מגיע לחישוב שאורך המדרגות
הכולל הוא כ”א אמות368.

358 מידות פרק ג’ משנה ו’.
359 במשנה שם.
360 שמות ל’, י”ט וכן מ’, ל”א בשינוי לשון.
361 הארון, המנורה והשולחן נזכרים בפרשת תרומה ואילו מזבח הזהב מופיע בפרשת תצוה.
362 יש להעיר שאכן גם ההקטרה על מזבח הזהב אינה מעכבת, שכן לדברי חז”ל ניתן להקטיר קטורת
על ריצפת ההיכל, וכן ניתן לקדש ידים ורגלים מכל כלי שרת ולאו דוקא מן הכיור. אם כן שניהם הינם כלי עזר לעבודת הכהנים.
363 הלכות ביאת מקדש פרק ה’, הל’ י’ – י”ד.
364 פרק ג’ משנה ו’.
365 בהלכות בית הבחירה )פרק ו’ הל’ ד'( הגירסא היא ששילחה הוא ‘חצי אמה’. אולם הן בכתבי יד, והן בדברי הפרשנים, מבואר שזו טעות. אולם במאירי הגירסא היא ‘חצי אמה’ וכן בדברי ‘צורת הבית’ סימן מ”ו.
366 שהרי בבית שלישי המרווח בין האולם למזבח הינו ל”ד אמות, כפי שבארנו לעיל.
367 מידות פרק ג’ משנה ו’.
368 כך שלשיטתו בתקופת הבית השני נשארת אמה אחת בלבד בין המזבח למדרגות האולם.