מבנה ההיכל

מימדי ההיכל

תקופת הבית השני מימדי ההיכל היו: מאה אמות רוחב החזית )האולם ובית החליפות(, שבעים אמה רוחבו מאחור (בצד המזרחי), מאה אמה אורך המבנה ומאה אמות גובהו386.
לגבי גודל הבית השלישי נאמר בנבואת יחזקאל387: “וּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח פֶּתַח אֶחָד דֶּרֶךְ הַצָּפוןֹ וּפֶתַח אֶחָד לַדָּרוֹם וְרֹחַב מְקוֹם הַמֻּנָּח חָמֵשׁ אַמּוֹת סָבִיב סָבִיב: וְהַבִּנְיָן אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה פְּאַת דֶּרֶךְ הַיָּם רֹחַב שִׁבְעִים אַמָּה וְקִיר הַבִּנְיָן חָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב סָבִיב סָבִיב וְאָרְכּוֹ תִּשְׁעִים אַמָּה: וּמָדַד אֶת הַבַּיִת אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְהַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָה וְקִירוֹתֶיהָ אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה: וְרֹחַב פְּנֵי הַבַּיִת וְהַגִּזְרָה לַקָּדִים מֵאָה אַמָּה”.
מבאר רש”י כי הרוחב מצפון לדרום של הקיר המזרחי הינו שבעים אמות, לפי הפירוט הבא:
תא צפוני – 4 אמות,
רוחב הכתלים – 10 אמות,
מקום פנוי בין התא לבית – 5,
כותל היכל – 6,
רוחב ההיכל – 20 ,
כותל דרומי – 6,
תאים דרומיים כולל הכתלים והמקום הפנוי – 19 .
סך הכל: שבעים אמות
רוחב המבנה בחזית )כולל בית החליפות( – 100 אמה.
בפסוקים דלעיל מבואר כי אורך הבית (ממזרח למערב), לא כולל האולם – 90 אמות. האורך כולל האולם – 100 אמה388.
פירוט אורך הבית ממזרח למערב389:
כותל אולם – 5 אמות,
רוחב האולם – 11 אמות,
כותל ההיכל – 6 אמות,
אורך ההיכל – 40 אמה.

קיר בין הקודש לקדש הקדשים (אמה טרקסין) – אמה בבית
שני ושתיים בבית שלישי,
קדש הקדשים – 20 אמות,
כותל קדש הקדשים – 6 אמות,
התא – 6 אמות בבית שני, 5 אמות בבית שלישי,
כותל התא – 5 אמות.

גובה הבית – בבית ראשון גובה האולם מאה ועשרים אמה, ולגבי הקודש נחלקו הדעות אם גובהו כגובה האולם או כתשעים אמה. בית שני גבהו מאה אמה390. לגבי גובה הבית השלישי נאמר391: “וְרָאִיתִי לַבַּיִת גֹּבַהּ סָבִיב סָבִיב מוּסְדוֹת הַצְּלָעוֹת”. בעל ‘צורת הבית’ מדייק מפסוק זה שגובה הבית אינו מבואר. יש לציין כי לשיטת הרמב”ם יש עניין לרומם ולהגביה את הבית כפי יכולת הציבור392.

בעל ‘עזרת כהנים’393 מבאר כי קיים עניין מיוחד בגובה של מאה אמה. הוא מצטט את דברי רבנו בחיי394 שדוד המלך היה מתפלל על בניין הבית וההיכל שהיה מאה אמה. מספר זה היה אורך חצר המשכן, וכן אורך רוחב וגובה בית שני. הוא מביא רמז לאות קו”ף שהינה בגימטריא קפ”ז395 – אורך העזרה בבית שני. גודל העזרה בבית שלישי הינו מאה על מאה אמה. הוא מביא בדבריו סברא כי בבית שני בנו את הבניין בגובה מאה אמה שכן כך יהא גם גובה הבית השלישי.

פתח ההיכל ודלתותיו

וחב פתח ההיכל הינו עשר אמות396, כשם שהיה בבית שני397. לגבי בית שני מבואר שם כי גובה השערים היה עשרים אמות, אולם הדבר לא מתואר בנבואת יחזקאל.

לגבי מזוזת פתח ההיכל נאמר בנבואת יחזקאל398: “הַהֵיכָל מְזוּזַת רְבֻעָה”. רש”י מביא שני באורים לנאמר: הראשון הוא על-פי הנאמר בספר מלכים א’399 לגבי בניין שלמה, כשהכוונה שם היא שלפתח ההיכל היו שתי מזוזות, מפתן למטה ומשקוף למעלה400. דעתו של רש”י היא שמזוזות הפתח היו מרובעות (ולא עגולות) 401. לכאורה משמע שזו גם דעת הרמח”ל בבאורו402.

לפתח ההיכל403 היה זוג כפול של דלתות, הפונות כלפי פנים וכלפי חוץ. רש”י מדייק מהפסוק דלעיל כי הדלתות היו
מקופלות אל תוך הפתח באמצעות פרקים, כך שאורך כל חלק של הדלת היה שתיים וחצי אמות. זו שיטתו של רבי יהודה במסכת מידות404.

לדעת הגר”א הדלתות הפנימיות נפתחות על קיר ההיכל, כמו בימי הבית השני.
על גבי דלתות ההיכל היו פיתוחים של כרובים ודקלים (כמו על גבי קירות ההיכל)405.

ההיכל – הקודש וקדש הקודשים

בנה ההיכל וגודלו הפנימי הינו כפי שהיה בימי הבית השני: אורכו 60 אמה – 40 לקודש406 ו 20 לקדש הקדשים, ורוחבו 20 אמות407. הכותל המבדיל בין הקודש לקדש הקדשים נקרא בספר מלכים בשם ‘דביר’. רוחבו שתי אמות, לעומת ה’אמה טרקסין’ שהיתה בימי הבית הראשון (בתקופת הבית השני
היו שתי פרוכות), שרוחבה היה אמה. כך מבואר בפסוק408: “וּבָא לִפְנִימָה וַיָּמָד אֵיל הַפֶּתַח שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְהַפֶּתַח שֵׁשׁ אַמּוֹת וְרֹחַב הַפֶּתַח שֶׁבַע אַמּוֹת: וַיָּמָד אֶת אָרְכּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה אֶל פְּנֵי הַהֵיכָל וַיֹּאמֶר אֵלַי זֶה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים”. בנוסף משמע מפסוקנו כי רוחב הפתח בכניסה לקדש הקדשים הינו 7 אמות ואילו גובהו 6 אמות.

מבנה התאים

ת ההיכל הקיפה מערכת של תאים, המכונים בפסוקים בבית ראשון בשם ‘יציעים’, כנאמר409: “וַיִּבֶן עַל קִיר הַבַּיִת יָצִיעַ סָבִיב אֶת קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר”. לדברי המשנה410 היציעים הינם התאים. בתקופת בית ראשון היו שלושים ושלושה תאים, אולם בתקופת הבית השני מבואר במשנה שם כי שלושים ושמונה תאים הקיפו את ההיכל, חמישה עשר מצפון חמישה עשר מדרום ושמונה במערב. לשיטת רוב המפרשים411 התאים היו בנויים בשלוש קומות, חמישה תאים בכל קומה (פרט לצד מערב). גובה כל קומת תאים בבית ראשון היה חמש אמות. גם בבית שלישי, כמבואר לקמן, יהיו שלושים ושלושה תאים.

מבנה היציעים מבואר מלשון הפסוקים. כך מבאר הרד”ק את מבנה היציעים (שהינם ה’תאים’): היציעים הקיפו את ההיכל משלושת צידיו – צפון, דרום ומערב. בפסוק נאמר “כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה” שמשמעותו היא שהקיר החיצוני של ההיכל רחב יותר בקומת התאים הראשונה ונעשה צר יותר בקומות התאים העליונות (ראה תרשים). לפיכך הקומה הראשונה של התאים רוחבה חמש אמות בלבד, כאשר תיקרת הקומה התחתונה הינה הריצפה של הקומה השניה. בקיר הבית החיצון היתה מדרגה בעובי אמה, לכוון פנים הבית, והיא משמשת כתמיכה לתיקרת הקומה הראשונה (שהיא גם ריצפת הקומה התיכונה). בקומה התיכונה האמה הזו משמשת כחלק מהריצפה, שכן עובי התא בקומה הזו רחב באמה מהקומה שתחתיה. המשמעות היא שקיר הבית היה נעשה צר בקומה התחתונה אמה, ואילו התא בקומה זו נעשה רחב באמה. ‘המגרעות’ הן המדרגות שנעשו בקיר ההיכל החיצוני, והן שימשו כתמיכות לקומה העליונה יותר של התאים. התא בקומה התיכונה התרחב באמה, על חשבון קיר ההיכל, ואילו בקומה השלישית והעליונה של התאים הרוחב היה שבע אמות. מטרת ה’מגרעות’ היא כדי שלא לחורר חורים בקיר ההיכל לשם חיבור ריצפת התאים.

לרמב”ם שיטה שונה לגמרי בבאור מבנה התאים412. לשיטתו לצד קירות ההיכל קיימים חללים, שהם התאים. לצד צפון, לדוגמא, קיימים שישה כתלים וביניהם חמישה חללים (שהם הנקראים ‘תאים’) וזאת בשלוש קומות. לשיטתו מבנה הבית השני הינו בצורת קוביה )מעט טרפזית(, שגודלה מאה על מאה אמה. ה’מגרעות’ שהקיפו את הבית הינן לשיטתו מדרגות שבלטו על גבי קיר ההיכל413, ותפקידן למנוע טיפוס על גביו.

במקדש יחזקאל קיימים ל”ג תאים, כמו בבית ראשון. זו לשון הפסוק414: “וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל צֵלָע שָׁלוֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים וּבָאוֹת בַּקִּיר אֲשֶׁר לַבַּיִת לַצְּלָעוֹת סָבִיב סָבִיב לִהְיוֹת אֲחוּזִים וְלֹא יִהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבָּיִת”. משמע מדברי המפרשים415 שהיו 15 תאים בצפון, 15 בדרום ורק 3 במערב. התאים נקראים בנבואת יחזקאל בשם ‘צלעות’.

מבנה התאים: רבינו שמעיה, מתלמידי רש”י, מבאר את שיטת רש”י לגבי מבנה התאים: רוחב כל תא הינו שש אמות. לדעתו כל תא אורכו י”א אמה ורוחב הכותל של כל תא הינו חמש אמות. אורכם הכולל של התאים הינו שמונים וחמש אמות, יחד עם המונח האורך הינו תשעים אמות.
הכניסה אל התאים בימי הבית השני היתה מן הפשפש הצפוני שהיה ממוקם בהיכל, לצד שער ההיכל. מן התאים היה מעבר אל ההיכל.
אולם לגבי בית שלישי נאמר בפסוק416: “וּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח פֶּתַח אֶחָד דֶּרֶךְ הַצָּפוןֹ וּפֶתַח אֶחָד לַדָּרוֹם וְרֹחַב מְקוֹם הַמֻּנָּח חָמֵשׁ אַמּוֹת סָבִיב סָבִיב”. כפי שכבר הבהרנו לעיל בין התאים לבין בית החליפות קיים מרווח של חמש אמות. לדברי רש”י הכניסה אל התאים נעשית ממרווח זה.
כך מבואר במשנה לגבי המעברים בין התאים בבית שני417: “וּשְׁלשָׁה פְתָחִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיוּ חֲמִשָּׁה פְתָחִים, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו, וְאֶחָד לַמְּסִבָּה, וְאֶחָד לַפִּשְׁפָּשׁ, וְאֶחָד לַהֵיכָל”. התא בקרן המזרחית-צפונית היה התא הסמוך לפשפש, ובבית שלישי המעבר אל תא זה הינו מן המונח418. יש לציין כי לדעת הרמח”ל419 גם בבית שלישי המעבר אל התאים הינו מן הפשפש אשר באולם.
לכל תא יש מעבר אל התאים שמצידיו וכן התאים שמעליו או מתחתיו. רק לתא בפינה הצפונית-מזרחית יש חמישה מעברים: אל התא שמצידו, שמעליו, להיכל, למסיבה, לפשפש (או למונח). מחלוקת בדברי המפרשים420 על איזה תא מדובר421.

חלל המסיבה ובית הורדת המים

גבי מבנה הבית השני מבואר במשנה422 כי בין התאים לבין קיר ההיכל היה חלל. בצד הצפוני נקרא חלל זה בשם ‘המסיבה’, ואילו בצד הדרומי הוא נקרא בשם ‘בית הורדת המים’. חלל המסיבה נקרא בשם זה שכן היה בו גרם מדרגות מסובב באמצעותו יכלו לטפס אל גג התאים (לשם מעבר אל העליה – הקומה השניה של ההיכל). בצד הדרומי של ההיכל היה ממוקם ‘בית הורדת המים’ אשר שימש לניקוז מי הגשמים423.
בבית שני רוחבם היה שלשו אמות ועובי הקיר חמש אמות. מפירוש בעל ‘צורת הבית’ משמע שכך יהא גם בבית השלישי424.

המרווח שבין דופני ההיכל ללשכות אשר בחצר

ין דופן ההיכל הצפוני והדרומי, ובין הלשכות אשר בחצר החיצונה425, קיים רווח של עשרים אמה. רש”י לומד זאת מהנאמר בפסוק426:”וּבֵין הַלְּשָׁכוֹת רֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה סָבִיב לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב”. לשיטת רש”י (מ”ו, י”ט) וכן בעל ‘צורת הבית’427 מרווח זה נחשב כהמשך של החצר הפנימית, היא חצר העזרה, ומכאן ששם מבשלים את קרבנות קדשי הקדשים )כגון חטאת ואשם(. בעל ‘צורת הבית’ מביא שם גם סברא לפיה לעתיד לבא יאכלו את בשר קדשי הקדשים בצפון העזרה, זאת כשם שהם נשחטים בצפון428.
לגבי אופן המעבר בין העזרה למרווחים הצמודים ללשכות נאמר429: “וְלִפְנֵי הַלְּשָׁכוֹת מַהֲלַךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת רֹחַב אֶל הַפְּנִימִית דֶּרֶךְ אַמָּה אֶחָת וּפִתְחֵיהֶם לַצָּפוֹן”. רש”י מבאר שם את העניין באריכות, ותורף דבריו הוא כי היה מעבר צר בין הלשכות לבין בית החליפות, ממנו נכנסים לתוך העזרה.

אחורי בית הכפורת

ין קיר קדש הקדשים לכותל העזרה היה בתקופת הבית השני מרווח של י”א אמה430. בעל ‘צורת הבית’431 מסתפק אם המרווח יהיה כפי אורכו בבית שני או י”ז אמה – כאורך עזרת כהנים. הוא מכריע כי גם בבית השלישי ישאר אותו המרווח כמו בבית השני. מרווח זה נועד לצורך סיבוב שומרי המקדש את ההיכל.
יש לציין כי גם במשכן היה רווח בין אוהל מועד לקלעים שאורכו עשרים אמה.

386 ראה מסכת מידות פרק ד’ משניות ו’ – ז’.
387 מ”א, י”א – י”ד.
388 ראה באורו של רש”י שם וכן בצורת הבית סימן נ’ אות ב’.
389 מידות פרק ד’ משנה ז’, עם שינויים עפ”י המבואר בנבואת יחזקאל.
390 מידות פרק ד’ משנה ו’.
391 מ”א, ח’.
392 הלכות בית הבחירה פרק א’ הל’ י”א. בבאור ‘מראה יחזקאל’ לפסוק מ”א, ז’ משמע שהגובה יהיה
לפחות מאתיים אמה.
393 פרק ד’ משנה ו’ ד”ה וההיכל (עמ’ ר”ט במהדורה החדשה).
394 בראשית כ”ח, מ”ו.
395 עם הכולל, שהוא התיבה עצמה.
396 מ”א, ב’.
397 מידות ד’, א’.
398 מ”א, כ”א.
399 ו’, ל”ג.
400 רש”י הביא שיטה זו בבאורו למלכים א’, ודחה פירוש זה.
401 כך גם בתרגום יונתן. ראה רד”ק ומצודות.
402 פרק ג’ אות ב’. ראה בבאורנו לקמן לפסוק מ”א, כ”א שיטות נוספות בנדון.
403 אי אפשר לומר זאת על פתח קדש הקדשים שכן הוא צר מדי, שתי אמות, והדלתות לא יכולות להתקפל לתוכו.
404 ד’, א’.
405 מ”א, כ”ה.
406 מ”א, ב’.
407 שם מ”א, ד’.
408 מ”א, ג’-ד’.
409 מלכים א’ ו’, ה’.
410 מידות פרק ד’ משנה ג’.
411 רש”י, תוספות יו”ט, ה’תפארת ישראל’.
412 הל’ בית הבחירה פרק ד’ הל’ י’. ראה באור מפורט של שיטתו בספרנו ‘בית הבחירה’.
413 ראה בתרשים הנלווה שמדרגות אילו לא נראו על גבי קיר ההיכל החיצון אלא היו ממוקמות בתוך החלל הפנימי שהוקף בקיר חיצוני.
414 מ”א, ו’.
415 תוס’ יו”ט והרמח”ל.
416 מ”א, י”א.
417 מידות פרק ד’ משנה ג’.
418 ראה ב’צורת הבית’ סימן ס”ד אות י’ המבאר באריכות את מהותו של תא זה.
419 פרקי בית שלישי פרק ג’, ג’.
420 מידות פרק ד’ משנה ג’.
421 לדברי הרמב”ם בפירוש המשנה זהו התא בקומה האמצעית של התאים. לדעת הברטנורא וכן בעל צורת הבית (סימן ס”ד אות י’) זהו התא בקומה
התחתונה והסמוך להיכל.
422 פרק ד’ משנה ה’, משנה ז’.
423 רמב”ם בפירוש המשנה.
424 סימן ס”ד אות י”ג.
425 ראה באורנו לעיל בנושא הלשכות אשר בחצר
החיצונה.
426 מ”א, י’.
427 סימן ע’.
428 דבריו טעונים באור שכן מבואר במקומות שונים כי הבשר ייאכל בלשכות הדרומיות והצפוניות! ה’משך חכמה’ (שמות כ”ט, ל”ג) מבאר שקיים חילוק בין אכילת הקרבנות בימי המילואים, שנערכה גם בדרום, לבין אכילתם בתקופת הבית השלישי שאז הם נאכלים רק בצפון העזרה.
429 מ”ב, ד’.
430 מדות פרק ב’ משנה א’.
431 סימן ע”ד אות א’.