הר הבית

מדותיו

ב תחילת ימי הבית השני גודלו של הר הבית המתואר במשנה היה 500 על 500 אמה 141. כפי שהבהרנו לעיל מדידת הגדלים של ההר ויתר המבנים נעשתה בנבואה באמצעות
קנה המדידה (או חבל הפשתים), כאשר כל קנה אורכו שש אמות בנות שישה טפחים כל אחת. לגבי גודל חצר הר הבית נאמר בהמשך 142: “מָדַד רוּחַ הַקָּדִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב. מָדַד רוּחַ הַצָּפוןֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב. אֵת רוּחַ הַדָּרוֹם מָדָד חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה. סָבַב אֶל רוּחַ הַיָּם מָדַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה. לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל”.
מבואר מלשון הפסוק כי בכל אחד מצידי הר הבית מודדים מרחק של 500 קנים]קמג[. כיוון שכל קנה הינו בן שש אמות, הרי ש 500 קנים הינם 3000 אמה. מכאן שגודלו של הר הבית בנבואת יחזקאל הינו 3000 על 3000 אמה, ושטחו של הר הבית בתקופת הבית השלישי יהא פי 36 משטחו בתחילת ימי הבית השני.

לדברי רש”י 144 מבנה המקדש וחצרותיו היו ממוקמים צפונית לעיר (הממוקמת בדרום) 145. לדברי רש”י146 העזרה תמוקם באמצע הר הבית, זאת בשונה מבניין הבית השני בו העזרה ניצבה בדרום ההר. זאת כמתואר במסכת מידות 147: “רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם, שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח, שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוןֹ, מִעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב. מָקוֹם שֶׁהָיָה רבֹ מִדָּתוֹ, שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ”. כך מבאר הרמב”ם לגבי מיקום העזרה בתקופת הבית השני 148: “הָעֲזָרָה לֹא הָיְתָה מְכֻוֶּנֶת בְּאֶמְצַע הַר הַבַּיִת, אֶלָּא רְחוֹקָה מִדְּרוֹם הַר הַבַּיִת יָתֵר מִכָּל הָרוּחוֹת, וּקְרוֹבָה לְמַעֲרָב יָתֵר מִכָּל הָרוּחוֹת. וּבֵינָהּ וּבֵין הַצָּפוןֹ יָתֵר מִמַּה שֶׁבֵּינָהּ וּבֵין הַמַּעֲרָב, וּבֵינָהּ וּבֵין הַמִּזְרָח יָתֵר מִמַּה שֶׁבֵּינָהּ וּבֵין הַצָּפוןֹ”. בעל התוספות יו”ט שם מנסה למקם את העזרה בתוך הר הבית. לשיטתו המרחק לדרום הינו מאתים וחמישים אמה, למזרח – 213 אמות, לצפון – 115 אמות ולמערב – 100 אמה. מענין שהרמב”ם השמיט את הנאמר במשנה “מקום שהיה רוב מידתו, שם רוב תשמישו”, דהיינו: שבצד דרום היו מרבית לשכות המקדש.

עובי חומת הר הבית וגובהה

ך מבואר בפסוק 149: “וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח וַיָּמָד אֶת רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד”. לדברי רש”י החומה בה עוסק פסוקנו הינה חומת הר הבית 150 אשר רוחבה שש אמות וכן גובהה שש אמות. מלשון רש”י ניתן להבין כי מדובר בכותל המזרחי בלבד, שהיה נמוך יותר כשם שהיה בימי הבית השני 151. לדעת הרד”ק מבנה זה של החומות בימי הבית השני נלמד ממבנה הבית השלישי. לדעת המצודות החומה החיצונה של הר הבית, בכל צידיה, תהא בגובה שש אמות. גובה זה של החומה נועד כדי שיוכלו לראות את פאר הבית והחומה לא תסתיר אותו. כך גם משמע מלשון הרמח”ל 152.
לדעת הר”י חיון גובה כל חומת הר הבית הינו שש אמות, ואילו חומת העזרה גובהה כגובה השערים (דהיינו: חמישים אמה), ורק החומה המזרחית של העזרה תהיה נמוכה יותר.

גובה וגודל שערי ההר לא מבואר בפסוקי נבואת יחזקאל. אולם ישנם פרשנים שהבינו בדברי רש”י כי כל החומה תהא בגובה שש אמות. בעל ‘שחיף עץ’ מסביר בדעת רש”י כי כיוון שעל הבית השלישי להיות מהודר ומפואר לא השאירו בו חומה אחת נמוכה יותר, לכן למרות שרק החומה המזרחית אמורה היתה להיות נמוכה יותר הישוו אליה את יתר החומות. האברבנאל ובעל  מצודת דוד’ מסבירים כי כדי שיוכלו לראות מבחוץ את נוי ופאר הבית השלישי בנו את כל החומות סביב נמוכות. בעל ‘צורת הבית’ 153 מביא את דברי הרד”ק, ומוסיף כי בבית שלישי אין צורך להנמיך את החומה המזרחית שכן מבחינת הפרשי הגבהים לא יהיה צורך להנמיך אותה 154. אם כן – להנמכת החומות יש סיבה שונה בבית שלישי מאשר בימי הבית השני, ומכאן שהנמיכו
את כל צדדי החומה ולא רק את המזרחית בלבד. יש לציין כי שערי הר הבית ומיקומם לא נזכרים בנבואת יחזקאל 155.

141 מידות, ריש פרק ב’. מיתחם הר הבית הוגדל
במהלך ימי הבית השני ובעיקר בתקופת המלך הורדוס.
142 מ”ב, ט”ז-כ’.
143 עיין באורו הנפלא של בעל ‘לבושי שרד’ המדייק מלשון הפסוקים כי סדר המדידה המבואר בפסוקים הינו מזרח, צפון, דרום, מערב – שלא כסידרם. מכך
הוא מדייק מדוע לגבי מזרח וצפון נאמר ‘סביב’ – כי הם מבוארים כסידרם כך שהקיפו אותם כסדר, ואילו לגבי דרום ומערב לא נזכר סביב. עיין שם בלשונו.
144 מ’, ה’.
145 ראה באורנו לפסוקים, לקמן בפסוק הנדון.
146מ”ה, ד’.
147 ב’, א’.
148 הלכות בית הבחירה פרק ה הל’ ז.
149 מ’, ה’.
150 מלשון הפסוק לא מבואר באיזו חומה מדובר. לדעת הגר”א זו חומת החצר החיצונה. בעל ‘זבד טוב’ סובר שמדובר בבניין התאים שעל פני השער המזרחי של החצר החיצונה.
151 מידות ב’, ד’. זאת כדי שהכהן השורף את הפרה האדומה יוכל להביט לתוך ההיכל.
152 חלק ב’ של ‘משכני עליון’, פרק א’ אות ב’.
153 בפתיחה.
154 בימי הבית השני גובה פתח ההיכל היה 22 אמות מעל לריצפת הר הבית )זאת לרמב”ם ואילו לרש”י ההפרש 20.5 אמות(, כאשר גובה פתח השער הוא 20 אמות בלבד, ולכן נאלצו להנמיך את החומה המזרחית כדי שהכהן השורף את הפרה יוכל להתבונן אל פתח ההיכל. אולם בבית השלישי הפרש הגובה הוא 18.5 אמות בלבד כך שבעיה זו אינה קיימת.
155 במסכת מידות )א’, ג'( מתואר כי להר הבית היו חמישה שערים בימי הבית השני, שניים בדרום ושער אחד בכל אחד מיתר הצדדים.