החצר הפנימית – עזרת ישראל

א) מבנה השערים, התאים והאולם של העזרה הפנימית

עזרה הפנימית שלושה שערים: בצפון בדרום ובמזרח. השערים מקבילים כנגד שערי החצר החיצונה. מבנה השערים בכל שלושת הצדדים זהה259. גם לשערי החצר הפנימית היו תאים ואולם, כמו לשערי החצר החיצונה, אלה שהם נמצאים מחוץ לחצר הפנימית (בתוך העזרה החיצונית). באופן זה הם פונים אל מול האולמות של החצר החיצונה. כך מבאר רש”י260: “לפי שאולמי שער עזרת ישראל היו בולטים ומשוכים לצד החוץ כמו שמפורש בעניין, פירש באולמי שערי עזרת נשים שהם היו משוכין לצד פנים ושערי עזרת נשים מכוונים כנגד שערי עזרת ישראל, נמצא אולם כנגד אולם, ודבר נוי הוא זה”. לדעת התוספות יו”ט261 האולם היה מחוץ לתאים ולא בחלל המפריד בין התאים. לדעת רבנו יוסף חיון האולם היה ממוקם במרווח שבין התאים262.
בפסוק נאמר263: “וּמַעֲלוֹת שְׁמוֹנֶה מַעֲלָיו”. לדעת הרמח”ל264 היו שמונה מעלות מהחצר החיצונה לחצר הפנימית265. האולם הצפוני משמש לצורך שחיטה, כפי שיבואר לקמן.

ב) אולמות החצר הפנימית

ך נאמר בפסוק266: “וְאֵלַמּוֹת סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת”. ראינו לעיל כי לדעת רש”י267
בצד החיצון של חומת העזרה הפנימית, בצמוד לשערים, היו תאים. אולם בצד הפנימי של העזרה, כנגד התאים, היו אולמות. אולמות אילו אינם אולמות השער אלא אולמות הצמודים לחומת העזרה הפנימית בתוכה. זאת – בשונה מחומת העזרה החיצונה בה היו לשכות מעל לחומה. בצידי מזרח, צפון ודרום היו שני אולמות לכל רוח. סך הכל: שישה אולמות. לדעת בעל ‘צורת הבית’j האולמות הללו נמצאים בתוך עובי הכותל. לדעתו אורך כל אולם היה 25 אמות, לאורך הקיר, ורוחבו ה’ אמות268.
יש לציין כי בלשונו של רש”י בנוגע לאולמות270 קיימות שתי נוסחאות (שגם בהן קיימים שיבושים). הבאור שהבאנו מדברי בעל ‘צורת הבית’ הינו על-פי הנוסחה השניה. זהו לשון הנוסחא הראשונה271 (בתוספת באורנו): ” הכותל היה עשוי אולמין אולמין, נכנסים בעוביו (כלומר: האולמות היו בתוך עובי הכותל) ואילמות הללו היו מבפנים למעלה מן התאים (התאים פונים לחצר החיצונית והם נמוכים מאולמות העזרה הפנימית אליהם עולים בשמונה מדרגות). כי התאים היו מבפנים בחצר הפנימי272 (כלומר: התאים היו בצד הפנימי של העזרה הפנימית, שלא כמו בעזרה החיצונה בה התאים היו ממוקמים כלפי חוץ) שהרי אולם השער היה בולט אל החצר החיצונה (ראה מ’, ל”א) … ואי אפשר שיהו התאים והאולם פונים לכוון אחד, להיות פתחי התאים נפתחים לתוך האולם שהרי הישווה העיניין כל מידות השערים החיצוניים והפנימיים, ולא חלק ביניהם אלא בליטת האולמות (כלומר: המבנה של השער לעזרה החיצונה ולעזרה הפנימית זהה, אלא שכוון התאים ואולם השער הפוך)”.
מבואר כי לפי נוסחא זו התאים של שערי העזרה הפנימית היו בחלל העזרה החיצונית, וכך גם אולמות השערים. האולמות עצמם היו ממוקמים בתוך עובי הכותל. מלשון רש”י משמע שהאולמות היו כלפי העזרה הפנימית, למעלה מן התאים כך שהיתה עליה אליהם273.

ג) מבנה העזרה הפנימית

ע זרת ישראל היא העזרה הפנימית הניצבת כנגד פתח ההיכל. גודלה מאה על מאה אמה כנאמר274: “וַיָּמָד אֶת הֶחָצֵר אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְרֹחַב מֵאָה אַמָּה מְרֻבָּעַת וְהַמִּזְבֵּחַ לִפְנֵי הַבָּיִת”.
לפי המבואר בתחילת מסכת כלים275 אסור למחוסרי כפרה (טמאים שנטהרו אולם עדיין לא הקריבו את קרבנותיהם) להיכנס לעזרת ישראל.
משלושה צדדים קיימת חומה המקיפה את העזרה הפנימית: מזרח, צפון ודרום. בצד מערב הכותל הסוגר את העזרה הוא כותל האולם (הוא הכותל המזרחי של מבנה ההיכל). לדעת בעל ‘צורת הבית’276 החצר הפנימית נמשכת גם לצידי ההיכל, זאת במרווח בן עשרים אמות הקיים בין צידי ההיכל ללשכות. לפיכך לשיטתו גודל העזרה הינו מאתיים אמה:
מאה אמות גודל העזרה, מאה אמות אורך הבית שכנגד המרווח.

ד( חלוקת השטחים בעזרה הפנימית

ך מתחלק השטח בתוך עזרת ישראל (תוך השוואה לבית שני, זאת לפי המבואר בספר ‘משכני עליון’ לרמח”ל, חלק ב’). מעזרת ישראל לעזרת הכהנים היו עולים בתקופת הבית השני בארבע מדרגות]רעז[, לדעת הרד”ק בנבואת יחזקאל מבואר כי בבית השלישי יהיו שמונה מדרגות278.

שולחנות לשחיטת הקרבנות

חד השינויים בין בית שני לבית השלישי הוא במקום שחיטת הקרבנות מסוג קדשי קדשים. בתקופת הבית השני השחיטה התבצעה באזור בית המטבחים, בצידו הצפוני של המזבח.
שחיטת הקרבן המתוארת בספר יחזקאל מתבצעת על גבי שולחנות הנמצאים באולם השער הצפוני של העזרה ה פ נ י מ י ת . אולם זה נמצא בצד החיצוני של העזרה הפנימית (כפי שבארנו לעיל), אולם כיוון שהוא פתוח לעזרה – דינו קודש279.
כך נאמר בפסוקים280 : “וּבְאֻלָם הַשַּׁעַר שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפּוֹ וּשְׁנַיִם שֻׁ לְ חָ נ וֹ ת מִפֹּה לִשְׁחוֹט אֲלֵיהֶם הָעולָֹה ו הְַ חַ טָ אּ ת וְהָאָשָׁם. וְאֶל הַכָּתֵף מִחוּצָה לָעולֶֹה לְפֶתַח הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת וְאֶל הַכָּתֵף הָאַחֶרֶת אֲשֶׁר לְאֻלָם הַשַּׁעַר שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת. אַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה לְכֶתֶף הַשָּׁעַר שְׁמוֹנָה שֻׁלְחָנוֹת אֲלֵיהֶם יִשְׁחָטוּ”.
בסך הכל היו שמונה שולחנות: ארבעה באולם וארבעה בתוך השער. לדברי רש”י באולם השער היו שני שולחנות במזרח ושניים במערב. בחלל הפתח לכוון עזרת ישראל היו ארבע שולחנות נוספים גם הם שניים במזרח ושניים במערב. אם כן בסך הכל ישנם ארבעה שולחנות במזרח הפתח וארבעה במערבו. הרד”ק והאברבנאל מבארים כי טעם הדבר הוא כדי שלא ישמעו את וידוי החוטאים281. יש לעיין האם טעם השחיטה בשולחנות הללו הוא כדי לאפשר שחיטה בצנעה, אולם מבחינת ההלכה השחיטה כשרה בכל צפון העזרה (כמו בבית ראשון ושני וכציווי התורה), או שמא כל השחיטות חייבות להתבצע דווקא שם? הדעת נותנת לכאורה שהשחיטה כשרה בכל השטח הצפוני של העזרה.
גודל שולחנות השחיטה אינו מבואר בפסוקים. יתכן שגודלם כגודל השולחנות ששימשו לסכינים ולמזרקות, שגודלם אמה וחצי על אמה וחצי בגובה אמה282 (יש לציין כי גודל שולחן לחם הפנים הינו אמה על שתים בגובה אמה וחצי). פרט לשולחנות השחיטה היו שולחנות נוספים בלשכת המדיחין. הם יועדו להדחת איברי הקרבנות (ראה לקמן).

259 בפסוק מ’, כ”ח מתואר מבנה השער הדרומי. ב פ סוק ל”ב מבואר כי השער המזרחי באותו המבנה וכן בפסוק ל”ה לגבי השער הצפוני.
260 מ’, ט’. ראה גם ספר ‘צורת הבית’ סימן כ’.
261 ‘צורת הבית’ סימן כ’.
262 ראה בפירוש רבנו יוסף חיון לספר יחזקאל חלק ב’ עמ’ תצ”ח.
263 מ’, ל”א.
264 פרקי סכום בסוף ספר משכני עליון ב’, ב’.
265 מ’, ל”א. לדעת הרד”ק אילו הן מעלות מעזרת ישראל לעזרת כהנים.
266 מ’, ל’.
267 לפי הבנת בעל ‘צורת הבית’ (סימן כ”א) וכן בעל ‘לבושי שרד’.
268 סימן כ”א.
269 זו גם דעת הרד”ק. אולם בעל ‘צורת הבית’ שם מסתפק לדעת הרד”ק האם האולמות היו רק בצד הדב רומי.
270 מ’, ל’.
271 על-פי נוסחת מהדורת הכתר המדוייקת.
272 לעניות דעתי יש לגרוס ‘החיצונית’.
273[ ראה באורו הארוך של בעל ‘לבושי שרד’ לפסוק זה, בו הוא סובר כנוסחא הראשונה בדברי רש”י.
274 מ’, מ”ז.
275 פרק א’, משנה ו’.
276 סימן ע’ אות ב’. וכן ראה דברינו לקמן לגבי המ רווח בין ההיכל ללשכות החצר.
277 משנה מידות ב’, ו’. שלוש מדרגות של חצי אמה ומדרגה אחת של אמה.
278 מ’, ל”א. ‘לדעת הרמח”ל )פרקי סכום בסוף ספר משכני עליון ב’, ב'( אילו הן שמונה מעלות מהחצרהחיצונה לחצר הפנימית.
279 ראה רש”י מ’, ל”ט.
280 מ’, ל”ט – מ”א.
281 בקרבנות חטאת, אשם וכן עולות נדבה שחלקן
קרבות כתיקון לחטאי המחשבה.
282 מ’, מ”ב.