דלתות ופתחי ההיכל

מזוזת רבועה – רש”י מביא שני באורים לנאמר כאן. הראשון הוא על-פי הנאמר בספר מלכים א’134, בבניין שלמה. כך נאמר שם: “וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית”. רש”י מביא דעה שהכוונה היא שלפתח ההיכל היו שתי מזוזות, מפתן למטה ומשקוף למעלה135. דעתו היא שמזוזות הפתח היו מרובעות (ולא עגולות)136.

אולם בספר מלכים א’ (שם) נאמר לגבי פתח קדש הקדשים כך: “וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית”. כמה באורים לעניין:
א. פתח קדש הקדשים היה בנוי מחמש צלעות: מפתן, שתי מזוזות, והמשקוף היה בנוי משני קרשים בצורת משולש. לעומת זאת פתח ההיכל היה בנוי מארבע צלעות בלבד.
ב. המשקוף של ההיכל היה בנוי מארבעה שלבים, ואילו בפתח קדש הקדשים מחמישה (הרד”ק בספר מלכים א’. ראה תרשים).
ג. משקוף ההיכל הינו הרביעי מבין שערי המקדש: בפתח הר הבית, פתח העזרה החיצונית ופתח ההיכל. פתח קדש הקדשים הינו החמישי (הרד”ק במלכים א’ שם. מלבי”ם לפסוקנו).

המראה כמראה – בתרגום יונתן נאמר כי מראה קדש הקדשים הינו “כחיזו יקריה” – מראה מפואר (אולי ניתן לומר: מראה השכינה). רש”י מבאר: כמראה כסא הכבוד אותו ראה הנביא יחזקאל על נהר כבר137, ומוסיף: “ואור נגה ראיתי בבית קדשי הקדשים”.

[134]  ו’, ל”ג.[135]  רש”י הביא שיטה זו בבאורו למלכים א’, וגם שם דחה פירוש זה.[136]  כך גם בתרגום יונתן. ראה רד”ק ומצודות.[137]  פרק א’.