אזור שחיטת הקרבנות, הדחתם והפשטתם בצפון העזרה

לצד השער הצפוני, בעזרת ישראל הנמצאת בצד המזרחי של העזרה, נמצאת לשכת המדיחים. לשכה זו סמוכה אל השער הצפוני, שהינו מקום שחיטת הקרבנות (כמבואר בפסוקים הבאים). בעל ‘צורת הבית’65 סובר שלשכה זו היא הנקראת בימי הבית השני בשם ‘בית המטבחיים’66, ובה היו טבעות השחיטה וכן עמודים67 ושולחנות לצורך הפשט והדחת איברי הקרבנות. הוא מבאר כי פתח הלשכה היה לכוון השער הצפוני, ולא לכוון העזרה, כדי שהעם הנמצאים בעזרה לא יראו את כל הפרש והזוהמה הנמצאים בה.

בימי הבית השני קיימת לשכה בשם ‘לשכת המדיחים’, בה היו מדיחים את איברי הקרבנות. הלשכה היתה ממוקמת באזור דרום העזרה68, אולם (כמבואר בפסוק) במקדש יחזקאל לשכה זו נמצאת בצפון העזרה.

אחד השינויים בין בית שני לבית השלישי הוא במקום שחיטת הקרבנות מסוג קדשי קדשים. בתקופת הבית השני השחיטה התבצעה באזור בית המטבחים, בצידו
הצפוני של המזבח69. לפי המתואר בפסוקים שלפנינו שחיטת הקרבן מתבצעת על גבי שולחנות הנמצאים באולם השער הצפוני של העזרה הפנימית. לדברי רש”י שני שולחנות נמצאים במזרח השער ושניים במערבו, ולמרות שהשולחנות ממוקמים בתוך אולם השער הנמצא בתוך העזרה החיצונית, כיוון שהשער פתוח לעזרה – דינו קודש.

בתוך חלל השער היו ממוקמים שולחנות נוספים (פרט לשולחנות שבתוך אולם השער שתוארו בפסוק הקודם) שנועדו לצורך שחיטת הקרבנות. סך הכל קיימים שמונה שולחנות כאלו, כפי שהיה בבית המטבחים בתקופת הבית השני (אלא שבבית שלישי הם משמשים לצורך שחיטת הקרבנות).

ואל הכתף מחוצה – מעבר לפתח האולם, בתוך חלל השער הצפוני של העזרה (הנקראת בפי רש”י ‘עזרת ישראל’), נמצאים עוד ארבע שולחנות.
לעולה לפתח השער הצפונה – מאולם השער אל חלל פתח
השער היו עולים בשמונה מדרגות.
שנים שולחנות – שני שולחנות היו בצד המערבי של
השער ושניים בצידו המזרחי.
ואל הכתף האחרת – זהו השלמת הבאור של דבורו הקודם
של רש”י לגבי מספר השולחנות.

פסוק זה מסכם את שני הפסוקים הקודמים: סך הכל נמצאים בשער העזרה הצפוני שמונה שולחנות לצורך שחיטת הקרבנות: שניים באולם השער ושניים בפתח חלל השער.

פרט לשמונת השולחנות, שתוארו בפסוקים הקודמים, ישנם עוד ארבע שולחנות המיועדים לכלי השרת של שחיטת הקרבנות: סכיני שחיטה, מזרקים לשם קבלת הדם. בבית המקדש השני היו שני שולחנות בין האולם והמזבח, ואחד מהם היה ‘שולחן הכלים’ – עליו הניחו את כלי השרת70. יתכן שארבעת השולחנות דנן הינם במקום אותו השולחן. השולחן של בית שני היה מכסף ואילו השולחן המתואר בפסוקנו עשוי מאבן גזית71.

לדברי רש”י פסוק זה מתאר את העמודים שניצבו בבית המטבחיים, בצפון העזרה, ועל גביהם היו תולים את הקרבנות לצורך הפשט עורם. בבית שני עמודים אלו הם נקראו בשם ‘ננסין’72, ועליהם היו ‘אונקליות’ – ווים לשם תליית הקרבנות לצורך הפשט עורם73.

] 65 [ ‘צורת הבית’ סימן ל”ב.
] 66 [ מידות פרק ג’ משנה ה’.
] 67 [ הנקראים במשנה בשם ‘ננסין’. עליהם תלויות ‘אונ ק�
ליות’ – ווים לשם תליית הקרבן לצורך הפשטתו.
] 68 [ מידות פרק ה’ משנה ג’.
] 69 [ לשיטת רבי, וכך פוסק הרמב”ם, אזור צפון העזרה
הוא כל השטח הצפוני של העזרה מקיר ההיכל המזרחי
ועד לכותל העזרה.
] 70 [ שקלים פרק ו’ משנה ד’.
] 71 [ השולחן השני המתואר במסכת שקלים היה שולחן
החלבים’, שהיה עשוי משיש.
] 72 [ מדות פרק ג’ משנה ה’.
] 73 [ בעל ‘צורת הבית’ מביא את דברי רבנו שמעיה כי
היו שלושה סדרים של ווים: התחתונים לצורך הכבשים,
האמצעיים לאילים והגבוהים עבור הפרים.