שערי החצר החיצונה – תאור מפורט של גודל ומבנה

ובה השער – 50 אמה, כנאמר199: “וְעַל פְּנֵי הַשַּׁעַר הָאִיתוֹן עַל לִפְנֵי אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי חֲמִשִּׁים אַמָּה”. מבאר שם רש”י כי הכוונה בפסוק היא לגובה השער. בעל ‘לבושי שרד’ מבאר בדעת רש”י כי גובה זה הינו גם גובה כותלי האולם הצמוד לשער והממוקם בתוך העזרה החיצונית (ראה לקמן). רוחב השער – נאמר בפסוק200: “וַיָּמָד אֶת רֹחַב פֶּתַח הַשַּׁעַר עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַשַּׁעַר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת”. דהיינו: רוחב חללו הפנימי של השער הינו עשר אמות. משני צידי השער ניצבים משקופים, כאשר רוחב כל משקוף הינו אמה וחצי, אם כן הרוחב החיצוני הכולל של השער הינו 13 אמות. כך מבואר בדברי רש”י שם: “שלש עשרה אמות – י’ כנגד חלל הפתח, ואמה וחצי לכאן ואמה וחצי לכאן. ואל תתמה שאצל הפתח קורהו רוחב, ואצל חלל האולם קורהו אורך, שהפתח גובהו הוא ארכו והרוחב מסף אל סף. והאולם לפי שמשך בליטת חללו מן המזרח למערב פחות ממידת חללו מן הצפון לדרום, שזו שמונה אמות וזו י”ג, קורא את המידה היתירה אורך”. דלתות השערים – לדעת רש”י 201 לשערים היו דלתות. לגבי מיקום הדלתות נחלקו הדעות: לדברי בעל ‘זבד טוב’ המשקוף מיועד עבור דלת הניצבת בפתח השער החיצוני, שכן גם במסכת מידות202 המילה ‘שער’ הינה כינוי לפתח עם דלתות. לדעתו הדלת ניפתחת כלפי חוץ, וכאשר היא סגורה רוחבה הוא 13 אמות203. אולם לדברי בעל ‘צורת הבית’204 הדלתות היו בקצהו הפנימי של אולם השער (כך מופיע בדגם שלנו). בנושא גובה הדלתות לכאורה יש לומר שהוא היה 20 אמות, כפול מרוחב השער, כשם שהדבר היה בתקופת הבית השני. עובי השער – 6 אמות, כנאמר205: “וַיָּמָד אֶת סַף הַשַּׁעַר קָנֶה אֶחָד רֹחַב וְאֵת סַף אֶחָד קָנֶה אֶחָד רֹחַב”. מבאר רש”י כי עובי השער הינו כנגד עובי החומה – 6 אמות.

תאי השערים

פי שבארנו לעיל לצידי שערי הכניסה לחצר החיצונה היו ממוקמים תאים. מכל צד של השער היו שלושה תאים, הצמודים זה לזה, כנאמר206: “וְתָאֵי הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַקָּדִים שְׁלֹשָׁה מִפֹּה וּשְׁלֹשָׁה מִפֹּה מִדָּה אַחַת לִשְׁלָשְׁתָּם וּמִדָּה אַחַת לָאֵילִם מִפֹּה וּמִפּוֹ”. לגבי גודל התאים נאמר207: “וְהַתָּא קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב וּבֵין הַתָּאִים חָמֵשׁ אַמּוֹת וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אוּלָם הַשַּׁעַר מֵהַבַּיִת קָנֶה אֶחָד”. מבאר רש”י כי כל תא חללו 6 על 6 אמות, ועובי הקיר בין תא לתא הינו 5 אמות. אם כן הרוחב הכולל של כל מערכת תאים (אחת מימין ואחת משמאל לשער) הינו 20 אמות עבור קירות התאים ו 18- אמות עבור התאים עצמם, סך הכל 38 אמות. המרחק שבין שתי מערכות התאים שמשני צידי השער: כך מסכם זאת רש”י: המרחק הינו 25 אמות: כותל התא – 5, וכן כותל התא שממול – 5, התא משוך מהשער 2.5 – אמות, משוך מהשער גם בצד השני – 2.5 , רוחב השער – 10 אמות. סך הכל: 25 אמות.
באור: כדי לחשב את האורך הכולל של השער ומערכות
התאים שלצידו יש לחשב כך:
10 אמות של חלל השער הפנימי,
1.5 אמה מכל צד עבור משקוף השער,
אמה נוספת של מרווח מהמשקוף ועד לתאים208.
סך הכל: 15 אמות עבור הפתח, וכולל קירות התא (הקרוב
לשער) – 25 אמות.
מכאן מובן הנאמר בפסוק209: “וַיָּמָד אֶת הַשַּׁעַר מִגַּג הַתָּא לְגַגּוֹ רֹחַב עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת פֶּתַח נֶגֶד פָּתַח” הדן במרחק בין שתי מערכות התאים הסמוכות לשער.
מסיום הפסוק לעיל, בו נאמר: “פֶּתַח נֶגֶד פָּתַח” מדייק רש”י: “פתח התא שאצל השער בדרום מכוון כנגד פתח התא שאצל השער בצפון”. דהיינו: מימין ומשמאל לשער ישנם 3 תאים בכל צד, כאשר התא הקרוב לשער בכל אחד מהצדדים יש בו חלון הפונה לעבר חלל השער. באופן זה חלונות התאים הקרובים לשער פונים זה לעבר זה. בבאורו לפסוק ט”ז מוסיף רש”י דבר נוסף: “התאים האלו (דהיינו: הקרובים לשער החצר) לא היו להם פתחים אל החוץ, אלא זה פתוח לזה”. כלומר: לתאים הסמוכים לפתח לא היה חלון הפונה לעבר רחבת הר הבית אלא (כפי שראינו לעיל) פתח הפונה לכוון השער (ראה בתרשים בו במערכת התאים נראים שני חלונות לכוון מזרח, במקום שלושה). על מבנה חלונות התאים נאמר בפסוק כי הם היו “חלונות אטומות”210, ומבאר רש”י: “חלונות שקופים אטומים … קצרים לצד פנים ורחבים לצד החוץ אל המזרח”. יש להדגיש כי הן בבית ראשון והן בבית שני היו תאים שהיו ממוקמים במבנה הבית לצידי ההיכל. אולם החידוש בבית שלישי הוא שקיימים גם תאים הממוקמים בחומת החצר. לקמן נבאר כי קיימות לשכות גם מעל חומת החצר החיצונה, ויתכן שהדבר מלמדנו על מדרגת הקדושה העליונה המתגלה בבית המקדש השלישי בשלוש מדרגות. זאת – כשם שהבהרנו לעיל שבבית שלישי ישנן שלוש חצרות, כך גם בבחינת התאים יש גילוי של תוספת קדושה.

אולם השער

פי שכבר בארנו לעיל לכל אחד משלושת שערי החצר החיצונה היה אולם פנימי. דבר זה הינו בבחינת חידוש שכן לא מצאנו כדוגמתו בבית ראשון ושני. בדרך רמז ניתן לומר כי יש בתוספת זו רמז לכך שלשם כניסה אל חצר המקדש יש צורך במדרגת ביניים שמהותה תוספת טהרה והתקדשות. כשם שבבית ראשון התווסף האולם בכניסה להיכל, דבר שלא מצינו במשכן, כך בבית השלישי קיים אולם נוסף וזאת כבר בכניסה לחצר (וגם בכניסה לעזרה המקודשת, כפי שנבאר לקמן). גם אורך האולם, כפי שנבאר לקמן, הינו כאורכו בתקופת הבית הראשון – 10 אמות211. משום כך קיים, כנראה, פרוט רב בפסוקים לגבי מבנה האולם.
אורך האולם – כך נאמר בפסוק212: “וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אוּלָם הַשַּׁעַר מֵהַבַּיִת קָנֶה אֶחָד”. מבאר רש”י: “שלפנים מן השער היה עשוי אולם מחובר לשער, כמו שמפורש בעניין, בולט לתוך עזרת נשים עשר אמות, ובראשו דלתות ומזוזות”.
בהמשך נאמר שם213: “וַיָּמָד אֶת אֻלָם הַשַּׁעַר מֵהַבַּיִת קָנֶה אֶחָד. וַיָּמָד אֶת אֻלָם הַשַּׁעַר שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וְאֵילָיו שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְאֻלָם הַשַּׁעַר מֵהַבָּיִת”. מבאר רש”י: “וימד את אולם השער מהבית – לפנים מן השער. קנה אחד – עובי חומות הימין והשמאל שהאולם נכון עליהם. וימד את אולם השער ח’ אמות – משך בליטתו לתוך עזרת נשים”. מבואר אם כן כי האולם נמצא בתוך החצר החיצונה, כהמשך לשער, ואורכו הוא שמונה אמות.
אל האולם צמודים בצידו הפנימי (בתוך החצר החיצונית) שני אילים, איל מכל צד, שקוטר כל אחד שתי אמות. אי לכך האורך הכולל של האולם הינו עשר אמות214.
רוחב האולם – הינו כרוחב השער החיצוני, כולל המזוזות, שהינו 13 אמות216, שכן האולם הינו המשכו של השער. החישוב הינו כדלקמן: חלל פתח השער הינו 10 אמות, ורוחב המזוזות משני צידיו הינו 1.5 אמות, סך הכל 13 אמות.
ה’אֵילִים’ – אילו הם שני עמודים הניצבים בקצה אולם השער, בחלקו הפנימי הפונה לעזרה החיצונית. כך מבאר רש”י בנדון:
“כל אילים האמורים בעניין הם כמין אילנות עגולין, עשויין מאבני גזית, ועומדין בפתח אחד מימין ואחד משמאל במקום ספים במקום מזוזות. וכן תרגם יונתן217 “וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא” – ‘וזעו אילות ספי היכלא’. וקרויין אילים על שם עגולין כאלה וכאלון. ‘ואיליו שתים אמות’ – עובי עגולן. ועומדין בסוף חלל האולם דבוקים זה לכותל ימין וזה לכותל שמאל, נמצא בליטת האולם ואילים שלו י’ אמות לתוך העזרה לפנים מן השער”. דהיינו:
האולם עצמו אורכו 8 אמות ממזרח למערב, ואילו עובי האילים, הניצבים בפתח האולם הפונה לחצר, הינו 2 אמות. אי לכך האורך מתחילת האולם עד קצה האילים]ריז[ הינו 10 אמות.
יש לציין כי האילים ניצבים גם בפתח שער החצר הפנימית, כשהם פונים לעבר אילי שער החצר החיצונית (ראה תמונה).
לגבי מבנה האילים נאמר בהמשך הפסוקים כך218: “וְאֶל אַיִל תִּמֹרִים”, ומבאר רש”י: “כותרות בראש האיל היה עשוי כמין כותרות, דומה לדקל. כי במשכנא דשלמה הן מתורגמות ‘צורת דקלין'”. יש לומר כי ראש האיל היה מעוטר בעיטורי דקלים. גובה האילים הינו שישים אמות219. כיוון שגובה השער אליו צמוד האיל הינו 50 אמה220 הרי שהאיל בולט מעל השער 10 אמות, כך שהדבר משמש לצורך נוי221.

בית המבשלים

ארבעת הפינות של החצר החיצונה (עזרת נשים) היו לשכות לא מקורות. כך נאמר בפסוקים222: “וַיּוֹצִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה וַיַּעֲבִירֵנִי אֶל אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר. בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת אַרְבָּעִים אֹרֶךְ וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב מִדָּה אַחַת לְאַרְבַּעְתָּם מְהֻקְצָעוֹת. וְטוּר סָבִיב בָּהֶם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם וּמְבַשְּׁלוֹת עָשׂוּי מִתַּחַת הַטִּירוֹת סָבִיב. וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה בֵּית הַמְבַשְּׁלִים אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת זֶבַח הָעָם”. לשכות אלו מכונות לעיל כ”חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת”, דהיינו: ללא תקרה223, שכן יוצא מהן הקיטור (העשן) של השלמים המתבשלים224. למלבי”ם באור מעניין בנדון, לדעתו המילה ‘קטורות’ כאן משמעותה היא: “שניכר עליהם רושם הקיטור והעשן, שהושחרו ע”י הקיטור”. באופן דומה הוא מבאר את הנאמר בסוף אותו פסוק “לְאַרְבַּעְתָּם מְהֻקְצָעוֹת”: “מן “ואת הבית יקציע”, שהוקלף הסיד מעליהם על-ידי העשן והאש הבוער שם תמיד”.
בבית שני שימשו חצרות אלו בעזרת נשים לתפקידים שונים225, לעומת זאת במקדש יחזקאל מבשלים בהן את ‘זבח העם’ כמתואר בפסוקים דלעיל. כך מבאר שם רש”י: “חזה ושוק של שלמים, שאינן נפסלין בצאתן חוץ לעזרת ישראל כמו החטאת והאשם”. דהיינו: מתנות הכהנים, שהינם חזה ושוק, מתבשלים בלשכה זו (ולא יתר הבשר, הנאכל על-ידי בעלי הקרבן)226. יש לציין כי דבר זה הינו בגדר חידוש, שכן את בשר השלמים ניתן לאכול בכל ירושלים שבין החומות ואין צורך לבשלו דווקא בעזרה המקודשת. כך מבאר זאת הרד”ק227: “ומשרתי הבית שהם הכהנים היו מבשלים באלה המקומות שהיו בעזרת נשים חלקם מן השלמים, שהוא חזה ושוק, כי עזרת נשים מקום כשר לאכילת קדשים קלים וגם חוצה לה עד חומות ירושלים. כי הם נאכלים בכל העיר וגם ישראל היו אוכלים שם בעזרת נשים חלקם אם ירצו”. דהיינו: גם לדעתו השימוש בלשכה היה דווקא עבור הכהנים, שממילא נמצאים במקדש228. ניתן אולי לומר כי קיים פה גילוי מדרגת קדושה עליונה, בה הכהנים אינם רק הזובחים את הקרבנות על המזבח אלא שבבית השלישי הם גם מבשלים את קרבנותיהם במקדש, כך שיש בכך תוספת גילוי של קדושה. מבנה הלשכה – גודל כל חצר הינו 40X30 אמה, כמבואר בפסוקים. הרד”ק מבאר שהאורך של 40 אמה הינו ממזרח
למערב229.
לגבי המבנה הפנימי של הלשכה נאמר לעיל230: “וְטוּר סָבִיב בָּהֶם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם וּמְבַשְּׁלוֹת עָשׂוּי מִתַּחַת הַטִּירוֹת סָבִיב”. מבאר רש”י231: “שורת נדבך חומת אבנים בולט מן החומה סמוך לארץ ובו נקבים מקום שפיתת קדרות ומתחת הטור חלל להסיק בו אור מתחתיו והקדרות מלמעלה. ומבשלות עשוי – הוא החלל מתחת שפיתת הקדירות”. דהיינו: לאורך הקיר הפנימי של כל אחת מארבעת הלשכות היתה שורת אבנים (מעין מדף) ובה חללים עבור הקדרות, זאת לשם בישול בשר השלמים.
מעניין לציין כי תאור ‘בית המבשלים’ הוא החותם את מבנה בית המקדש בנבואת יחזקאל.

199 מ’, ט”ו.
]200 מ’, י”א.
201 מ’, ז’ ד”ה ‘וסף השער’.
202 ב’, ג’.
203 בגירסא שלפנינו בדברי רש”י בד”ה ‘שלש עשרה אמות’ נאמר כך: “ואל תיתמה שאצל הפתח קורהו רוחב ואצל חלל האולם קורהו אורך, שהפתח גובהו הוא אורכו …”. בהמשך דבריו הוא מבאר כי כיוון שהמרחק בין צפון לדרום הינו י”ג אמות ואילו ממזרח למערב רק שמונה הרי שרוחב זה הוא הקרוי ‘אורך’. רש”י מביא ראיה לדבריו מהכתוב בבניין שלמה (מלכים א’ ו’) “והאולם על פני היכל הבית כ’ אמה ארכו על-פני רוחב הבית”. מכאן – שהמידה היתרה היא הנקראת בשם ‘אורך’. לכאורה יש להגיה את הגירסא בדברי רש”י ולומר כי המילה ‘גובהו’ הינה ‘רוחבו’. אמנם במפרשים (הן ‘לבושי שרד’ והן ‘זבד טוב’) מבואר כי הם גרסו כך בדברי רש”י, ואף ניסו להעמיד את לשונו, אולם לכאורה מלשונו הזהב של רש”י הדבר דחוק.
204 סימן ה’, ו’ . ראה לקמן בנושא מבנה אולם השער.
205 מ’, ו’.
206 מ’, י’.
207 מ’, ז’.
208 מרווח זה מבואר בפסוק (מ’, י”ב): “וּגְבוּל לִפְנֵי הַתָּאותֹ אַמָּה אֶחָת וְאַמָּה אַחַת גְּבוּל מִפֹּה וְהַתָּא שֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּו”.
209 מ’, ח’. מ׳, י״ג.
210 מ’, ט”ז.
211 כולל האילים, כמבואר לקמן.
212 מ’, ז’.
213 מ’, ח’-ט’.
214 ראה לקמן באורנו בנושא האילים.
215 ראה לעיל בבאורנו לגבי רוחב השער.
216 ישעיה ו’.
217 דהיינו: ממזרח למערב.
218 פסוק ט”ז. אוצר הבית השלישי מבנה המקדש העתיד לבא
219 מ’, י”ד.
220 לפי באור רש”י לפסוק ט”ו לקמן.
221 בעל ‘לבושי שרד’. אם כי לא נאמר מהו גובה חומת החצר החיצונית.
222 מ”ו, כ”א-כ”ד.
223 כמבואר במסכת מידות פרק ב’ משנה ה’. לדעת הרד”ק בבאורו לפסוק הן נקראות ‘קטורות’ שכן הן צמודות לצידי העזרה.
224 הגר”א.
225 עיין מידות שם וכן הלכות בית הבחירה פרק ה’ הל’ ח’. הלשכות הן: לשכת העצים, לשכת המצורעים, לשכת השמנים ולשכת הנזירים. רק לשכת הנזירים שימשה בבית שני לצורך בישול בשר קרבנות.
226 מדוע לא נאמר כי גם העם מבשלים את יתר בשר הקרבן, הנאכל לבעלים, בלשכה זו? אולי יש לומר כי הדבר מדויק מלשון הפסוק, שכן הכהנים הם ‘משרתי הבית’ והם מבשלים שם את חלקם בקרבן (והעם היו מבשלים את יתר בשר הקרבן ברחבי העיר ירושלים).
227 מ”ו, כ”ד.
228 מלשון ה’מצודת דוד’ משמע שלדעתו רק כהנים השתמשו בלשכה זו.
229 וכן ב’מצודת דוד’. המלבי”ם מוסיף שאם האורך היה מצפון לדרום לא היה מקום ללשכה לה הוא קורא ‘לשכת המאה’. ראה באורו בפרק מ”ב, א’ בו הוא מבאר שהלשכות הפנימיות של החצר החיצוב נה הותירו מרווח של 33 אמות בלבד מן הצפון לדרום כך שרוחב ‘בית המבשלים’ לא יכול להגיע בצד זה ל 40- אמה. ראה באורנו לקמן בנושא ‘לשכות החצר’.
230 מ”ו, כ”ג.
231 וכן ברד”ק ובמצודות.