עזרה בבנייה, שתף מאמר זה
ג וּבָא לִפְנִימָה וַיָּמָד אֵיל הַפֶּתַח שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְהַפֶּתַח שֵׁשׁ אַמּוֹת וְרֹחַב הַפֶּתַח שֶׁבַע אַמּותֹ.
(ג) ובא לפנימה. אל המחיצה המפסקת בין ההיכל לקודש הקדשים: וימד איל הפתח. עוביו שתים אמות אין זה שוה לאמה טרקסין: והפתח שש אמות. איני יכול לפרשו אלא לגבהו:
ג
‘איל הפתח’ הינו הקיר המבדיל בין הקדש לקדש הקדשים ורוחבו הוא שתי אמות. זאת בשונה מקיר הדביר, המכונה בפי חז”ל אמה טרקסין’, שעוביו היה אמה בבית ראשון. בבית שני היו שתי פרוכות במקום קיר. לדברי רש”י הנאמר “והפתח שש אמות” מוסב על גובה הפתח. רוחב הפתח היה שבע אמות. זו גם דעת הרמח”ל99.
מבנה קיר קה”ק לשיטת רש”י: עוביו 2 אמות גובהו 6 אמות רוחב הפתח 7 אמות
לדברי הגר”א רוחב הקיר, ממזרח למערב, היה ארבע אמות, ובחזיתו ניצבו שני
אילים ברוחב שתי אמות, כך שרוחב הפתח הכולל היה שש אמות.
בעל ‘זבד טוב’ רוצה לומר כי רוחב הפתח היה שש אמות, אלא שהדלתות היו רחוקות חצי אמה משפת המזוזה, כך שהרוחב הכולל של פתח קדש הקדשים (מהצירים) היה שבע אמות. לשיטתו גובה הפתח אינו מבואר.
ד וַיָּמָד אֶת אָרְכּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה אֶל פְּנֵי הַהֵיכָל וַיּאֹמֶר אֵלַי זֶה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. ה וַיָּמָד קִיר הַבַּיִת שֵׁשׁ אַמּוֹת וְרֹחַב הַצֵּלָע אַרְבַּע אַמּוֹת סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת סָבִיב.
(ד) אל פני ההיכל. על פני רחבו של היכל: (ה) קיר הבית. כותל מערבי: ורוחב הצלע. אפנדי”ץ בלע”ז התא של אחריו ד’ אמות חללו ושל בית שני היה שש ועל כרחך בית זה לעתיד לבא שהרי בבית שני לא היתה חומה מפסקת לבית קדשי הקדשים:
גודל קדש הקדשים הינו עשרים על עשרים אמה, כפי שהיה בבית ראשון ובבית שני. בעל ‘צורת הבית’ תמה בפירושו לפסוק מדוע לא הוזכר ארון הברית, ולדעתו הארון יחזור למקומו בבית השלישי כמו יתר הדברים שחסרו בבית שני. זו לשונו: “שאי אפשר שיחסר [הארון], כי גדול יהיה כבוד [הבית] האחרון מהראשון בה’ דברים שחסרו בבית שני, והארון הקדש אחד מהם”.
עובי קיר קדש הקדשים, הקיר המערבי של ההיכל, הינו שש אמות.
ר ו ח ב התא, הנקרא גם בשם ‘צלע’, הינו ארבע אמות בצד המערבי. זאת לעומת שש אמות שהיה רוחב קיר זה בבית שני. מלשון הפסוק משמע שזהו רוחב התאים גם בצידי צפון ודרום של ההיכל.
[99] חלק ב’ של ‘משכני עליון’, פרק ד’, א’.
