פרק ד של הרמח”ל

קדש הקדשים וכותלו

בתקופת הבית הראשון הבדיל קיר בעובי אמה בין הקודש לקדש הקדשים והוא נקרא שם ‘דביר’. בתקופת הבית השני היו שתי פרוכות שהבדילו בין הקדש לקדש הקדשים177. אחד השינויים בין מבנה הבית הראשון לשלישי הוא בכך שבנבואת יחזקאל מבואר כי עוביו של קיר זה יהא שתי אמות. כך מבואר בפסוק178: “וּבָא לִפְנִימָה וַיָּמָד אֵיל הַפֶּתַח שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְהַפֶּתַח שֵׁשׁ אַמּוֹת וְרֹחַב הַפֶּתַח שֶׁבַע אַמּוֹת: וַיָּמָד אֶת אָרְכּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה אֶל פְּנֵי הַהֵיכָל וַיֹּאמֶר אֵלַי זֶה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים”.
בנוסף משמע מפסוקנו כי רוחב הפתח בכניסה לקדש הקדשים הינו 7 אמות ואילו גובהו 6 אמות. גודל קדש הקדשים, עשרים על עשרים אמה, הינו כגודלו בבית ראשון ושני179. כותלו המערבי של קדש הקדשים רוחבו שש אמות180.

התאים

התאים הקיפו את ההיכל משלושה צדדים: צפון, דרום ומערב. התאים היו קיימים הן בבית הראשון183 – שלושים ושלושה במספר, והן בבית שני184 – שלושים ושמונה במספר. על-פי המבואר בנבואת יחזקאל גם בבית השלישי יהיו שלושים ושלושה תאים185. התאים בנויים בשלוש קומות: בצידי צפון ודרום חמישה תאים בכל קומה, ואילו בצד המערבי תא אחד בכל קומה. סך הכל: י”א תאים בהיקף של כל קומה.
מבחינת עובי הקירות: לבאורו של רש”י היסוד עליו עמדו התאים, שהיה מונח בקרקע, היה רחב שש אמות כדי לחזק את המבנה. אולם רוחב הקיר החיצון של התאים היה רק חמש אמות186. רוחבו של התא הינו ארבע אמות187.
מבנה התאים מתואר במסכת מידות188, בהתבוננות פנימית כך נאמר שם: “… וּשְׁלשָׁה פְתָחִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיוּ חֲמִשָּׁה פְתָחִים, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו, וְאֶחָד לַמְּסִבָּה, וְאֶחָד לַפִּשְׁפָּשׁ, וְאֶחָד לַהֵיכָל”. דהיינו: לכל תא היה מעבר לתא שמימינו, משמאלו ומעליו, כך שלכל הפחות היו שלושה פתחים לכל תא. התא הצפוני-מזרחי הינו התא הפונה לעבר האולם, ודרכו היו נכנסים להיכל כל בוקר כדי לפתוח את דלתות ההיכל מבפנים. לתא זה היו חמישה פתחים. במפרשים מספר באורים לעניין. ראה ב’תפארת ישראל’, למשניות שם, המבאר כמו הרמח”ל כי חמשת הפתחים הם: מזרח – לאולם, דרום – להיכל, מערב – לתא הסמוך, למעלה – אל התא העליון, דרומה – אל המסיבה189. לרמב”ם שיטה מעט שונה בנדון, שכן לשיטתו מדובר בתא אשר נמצא בקומה השניה של התאים190.

מבנה קירות התאים

מבנה קירות התאים מתואר בספר מלכים191: ” הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת”. דהיינו: בקומת התאים הראשונה רוחב התא הינו חמש אמות, בשניה שש אמות ואילו בשלישית שבע אמות. במקביל לכך רוחב הקיר נעשה צר יותר, והדבר יוצר מגרעת בקיר שעליה הניחו את תקרת התאים )ראה תרשים(. הדבר מבואר באופן זה גם במסכת מידות192.
לכאורה יש לעיין שהרי באות הקודמת ביאר הרמח”ל כי רוחב התא יהיה ארבע אמות. יתכן כי לשיטת הרמח”ל באות הקודמת מדובר בצד המערבי של הבית, בעוד שבאות הנוכחית מדובר על הצדדים הדרומי והצפוני.
מקומה לקומה עולים באמצעות ‘מסיבה’, כמתואר בפסוק שמצטט הרמח”ל193: “וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לַצְּלָעוֹת כִּי מוּסַב הַבַּיִת לְמַעְלָה לְמַעְלָה סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת עַל כֵּן רֹחַב לַבַּיִת לְמָעְלָה וְכֵן הַתַּחְתּוֹנָה יַעֲלֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה לַתִּיכוֹנָה”. לדעת רש”י והרד”ק שם זהו גרם מדרגות סיבובי באמצעותו עולים מקומה לקומה.

אורכם הכולל של התאים

לפי המבואר בדברי רש”י בצידי הצפון והדרום אורך כל תא הינו י”ב אמות. החישוב מבוסס על כך שבכל קומה קיימים חמישה תאים, ועובי הקיר שביניהם הינו חמש אמות. עובי זה של הקיר נלמד מן הנאמר194: “רֹחַב הַקִּיר אֲשֶׁר לַצֵּלָע אֶל הַחוּץ חָמֵשׁ אַמּוֹת”, ולהבנת רש”י זה אינו רק עובי הכותל החיצון אלא גם עובי קיר התאים. מכאן שהאורך הכולל, המבואר בדברי רש”י, הינו 85 אמות: שישים אמות אורך התאים ועשרים וחמש אמות אורך הכתלים המפרידים בין התאים195. אולם קשה על דברי רש”י שהרי בין חמשת התאים קיימים שישה כתלים ולא חמישה! בעל ‘צורת הבית’ מביא את דברי רבינו שמעיה, תלמיד רש”י, אשר לשיטתו הדבר מסתדר. לדבריו אורך כל תא רק אחד עשרה אמות, וממילא האורך הכולל יהא רק שמונים אמות כדלהלן: 55 אמות לתאים, 30 אמות לכתלים המפרידים בין התאים. לפי המבואר בדברי רבינו זו גם שיטתו של הרמח”ל.

177 ראה בהלכות בית הבחירה ד’, ב’ כי עקב הספק לגבי מיקומו של הקיר בנו את הקודש ואת קדש הקדשים כל אחד בגודל מלא, והפרידו ביניהם באמה שמשני צידיה היו פרוכות.
178 מ”א, ג’-ד’.
179 מלכים א’ ו’, כ’.
180 מ”א, ה’.
181 בחינת ז”א, ששת המידות הנקראות חג”ת נה”י.
182 שכן המלכות היא הספירה השביעת ממעלה למטה.
183 מלכים א’ ו’, ו’.
184 מידות ד’, ג’.
185 מ”א, ו’.
186 מ”א, ח’-ט’.
187 מ”א, ה’.
188 ד’, ג’.
189 ראה שם דיון בדבריו אם במשנה מדובר על הקומה הראשונה או השניה של התאים.
190 לשיטתו אין תא סמוך במערב, ולכן יש פתח גם לתא שלמטה. ראה הל’ בית הבחירה ד, י”א.
191 מלכים א’ ו’, ו’.
192 ד’, ד’.
193 מ”א, ז’.
194 בפסוק ט’. ]קנה[ ראה ביתר הרחבה בנושא בבאורי הפסוקים.