פרק ב’ של הרמח”ל

עזרת ישראל, עזרת כהנים והדוכן

רבנו מבאר כעת את המבנה של העזרה המקודשת, וזאת בהתאם למבואר במסכת מידות. זאת – כיוון שהמבנה המפורט של אזורי הקדושה של העזרה הפנימית אינו מבואר בנבואת יחזקאל.

עזרת ישראל הינה העזרה הראשונה הקיימת במיתחם של העזרה המקודשת. לפי המבואר במסכת מידות68 אורכה בתקופת הבית השני היה י”א אמה. אולם כיוון שבבית השלישי אורך העזרה הפנימית משתנה אורך עזרת ישראל גדל לי”ז אמה. דהיינו: המרחק בבית שני עד לאולם הוא 76 אמות לעומת 100 אמות בבית השלישי, תוספת של 34 אמות69.
באותו אופן גם עזרת כהנים גדלה מי”א אמה לי”ז אמה.

בין עזרת ישראל לכהנים היו ארבע מדרגות וכן שם עמד דוכן הלוים. כך נאמר במסכת מידות70 לגבי הפרש הגובה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים: “רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מַעֲלָה הָיְתָה שָׁם, וּגְבוֹהָה אַמָּה, וְהַדּוּכָן נָתוּן עָלֶיהָ, וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה. נִמְצֵאת עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים גְּבוֹהָה מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה”. דהיינו: היו ארבע מדרגות בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, אולם לא מבואר אם הדוכן המוזכר במשנה הינו חלק ממדרגות אילו (דעת רש”י) או שבמפלס של עזרת כהנים היה מונח דוכן ובו שלוש מדרגות )הרמב”ם בפירוש המשנה(. מלשון הרמח”ל משמע כי דעתו כדעת הרמב”ם.

שערי העזרה הפנימית

לעזרה הפנימית היו שלושה שערים, המקבילים לשערי העזרה החיצונית: בצפון, בדרום ובמזרח. ההבדל היחיד בין השערים הוא במבנה האולם אשר בתוך השער.

גם לשערי החצר הפנימית היו תאים ואולם, כמו לשערי החצר החיצונה. התאים נמצאים מחוץ לחצר הפנימית (בתוך עזרת הנשים) והם פונים אל מול האולמות של החצר החיצונה. התא אורכו שש אמות וקירו חמש אמות, כך שהתאים נמשכים י”א אמות לעזרה החיצונית.

ההבדל הבולט הוא שהאולם ממוקם אף הוא בשטח החצר החיצונה, ובולט לתוכה. כך מבאר רש”י71: “לפי שאולמי שער עזרת ישראל היו בולטים ומשוכים לצד החוץ כמו שמפורש בעניין, פירש באולמי שערי עזרת נשים שהם היו משוכין לצד פנים ושערי עזרת נשים מכוונים כנגד שערי עזרת ישראל, נמצא אולם כנגד אולם, ודבר נוי הוא זה”. לפי המבואר בדברי הרמח”ל אורך האולם, הבולט כלפי חוץ, הינו כאורך בליטת התאים: י”א אמות.

בפסוק נאמר72: “וּמַעֲלוֹת שְׁמוֹנֶה מַעֲלָיו”. לדעת הרמח”ל היו שמונה מעלות מהחצר החיצונה לחצר הפנימית73, ומסתבר שהן נמצאות בתוך חלל האולם שבין התאים.

בהתבוננות פנימית

כל שער רוחבו עשר אמות כי עשרה כתות מלאכים צריכים לקבל מהם. גובהם חמישים, כנגד חלוקת מדרגות הנשמה74. כיוון שנתרחקו האורות משורשם (מבית קדש הקדשים) הם מתפשטים לשלושה קוים בשווה חסד, (דין ורחמים). [עמ’ 52]

לשכות העזרה הפנימית

גודל העזרה הפנימית על-פי נבואת יחזקאל הינו מאה על מאה אמה, כנאמר75: “וַיָּמָד אֶת הֶחָצֵר אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְרֹחַב מֵאָה אַמָּה מְרֻבָּעַת וְהַמִּזְבֵּחַ לִפְנֵי הַבָּיִת”. משלושה צדדים קיימת חומה המקיפה את העזרה הפנימית ממזרח, מצפון ומדרום. בצד מערב הכותל הסוגר את העזרה הוא כותל האולם (הוא הכותל המזרחי של מבנה ההיכל). בפסוקים76 מבואר כי המרחק מחומת העזרה הפנימית לחיצונית הינו מאה אמה, הן בצפון והן בדרום. נאמר בפסוק77: “וְלִשְׁכָּה וּפִתְחָהּ בְּאֵילִים הַשְּׁעָרִים שָׁם יָדִיחוּ אֶת הָעֹלָה”. מבאר רש”י כי ליד שער העזרה הצפוני ממוקמת לשכת המדיחים, שפיתחה פונה לעבר השער הצפוני. בתוכה ארבע שולחנות שיש המיועדים להדחת איברי הקרבנות. כך מתוארים השולחנות בפסוק78: “וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת לָעולָֹה אַבְנֵי גָזִית אֹרֶךְ אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְרֹחַב אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְגֹבַהּ אַמָּה אֶחָת אֲלֵיהֶם וְיַנִּיחוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעולָֹה בָּם וְהַזָּבַח”.

לשיטת רש”י בבית המטבחיים היו מונחות אונקליות )ווים( לצורך הפשט בשר הקדשים. כך מתואר בפסוק79: “וְהַשְׁפַתַּיִם טֹפַח אֶחָד מוּכָנִים בַּבַּיִת סָבִיב סָבִיב וְאֶל הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּשַׂר הַקָּרְבָן”.

הלשכה השניה בעזרה הינה לשכת השיר. נאמר בפסוק80: “וּמִחוּצָה לַשַּׁעַר הַפְּנִימִי לִשְׁכוֹת שָׁרִים בֶּחָצֵר הַפְּנִימִי אֲשֶׁר אֶל כֶּתֶף שַׁעַר הַצָּפוןֹ וּפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם אֶחָד אֶל כֶּתֶף שַׁעַר הַקָּדִים פְּנֵי דֶּרֶךְ הַצָּפןֹ”. לפי פשט הפסוק היו שתי לשכות כאילו, שהרי נאמר בפסוק “לשכות” – שתיים. לדעת הרמח”ל היתה לשכה אחת בלבד, בסמוך לשער הצפוני, ולה שני פתחים לכוון דרום. לשכה זו מקבילה ללשכת כלי השיר, שהיתה ממוקמת בימי הבית השני בפתח עזרת נשים.
לגבי הלשכה השלישית נאמר בפסוק81: “וַיְדַבֵּר אֵלָי זֹה הַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת: וְהַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַצָּפוןֹ לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ הֵמָּה בְנֵי צָדוֹק הַקְּרֵבִים מִבְּנֵי לֵוִי אֶל ד’ לְשָׁרְתו”. לשיטת הרמח”ל מבין שתי ‘לשכות השרים’ אחת שימשה את הלויים לשם איחסון כלי הנגינה בעוד שהלשכה השניה שימשה את הכהנים לשם לבישת בגדיהם82.

מבנה מזבח העולה

מבנה המזבח המתואר במסכת מידות תקף בכללות גם לגבי המזבח בבית שלישי (פרט לגבי הבדל בגובה היסוד – עיין לקמן), שכן המזבח בבית שני היה יותר גדול מזה של בית ראשון ולאחת הדעות גודלו נלמד ממבנהו המתואר בנבואת יחזקאל. לכן הרמח”ל מתאר את המזבח המתואר בפרק ג’ של מסכת מידות עם השינוי הקיים.

אורך, רוחב וגובה המזבח – הרוחב בבסיסו של המזבח הוא ל”ב אמה. במשנה83 מבואר כי בוני הבית השני הגדילוהו מכ”ח אמה על כ”ח אמה (גודלו בימי הבית הראשון) לל”ב על ל”ב אמה. המשנה שם מבארת כי גודל המזבח בתקופת הבית השני הינו אחד מהדברים שנלמדו מנבואת יחזקאל84 ובוצעו בעת בניין הבית השני. הרמב”ם85 פוסק כי לדורות גודל המזבח הינו ל”ב על ל”ב אמה.

גובה המזבח אינו מבואר בדברי הרמח”ל כאן86, אולם הוא מתואר בדבריו בחלק הראשון של משכני עליון87. לשיטת הרמח”ל גובה המזבח הינו עשר אמות, כגובהו בבית שני. גובה המזבח הינו לשיטת רבי יוסי במשנה, הסובר כי גובהו עשר אמות88. הלכה כרבי יוסי מרבי יהודה89, ולכן הרמב”ם פוסק כי גובה המזבח הינו עשר אמות, הן במשכן והן לדורות. אולם לשיטת רש”י90 גובה המזבח בבית שלישי שונה מגובהו בבית ראשון ושני והוא מגיע לי”א אמות. הרמח”ל פוסק כשיטת הרמב”ם שגובה המזבח הינו עשר אמות גם בבית השלישי.

מבנה המזבח המתואר בדברי הרמח”ל – רבנו נוקט בדבריו כשיטת רש”י. המזבח בנוי ממספר מלבנים היושבים זה על גב זה. רש”י91 לומד כי גובה היסוד, שהינו המלבן הראשון, הוא שתי אמות. הרמח”ל סובר כמותו בעניין זה. מהמלבן התחתון, שהוא הנקרא בפסוק בשם ‘עזרה קטנה’, ועד למלבן העליון שנקרא בפסוק בשם ‘עזרה גדולה’, הגובה הוא ארבע אמות. על המלבן השני מניחים מלבן שלישי שגודלו ריבוע של כ”ח אמות ושני טפחים. רוחבו של הסובב, שהוא המדרגה הנוצרת בסיום המלבן השני, הוא אמה. החלק שמן הסובב ועד לגג המזבח נקרא בלשון הפסוק בשם ‘הראל’ וגובהו לשיטת הרמח”ל שלוש אמות. גובה הקרנות הינו אמה אחת, כך שגובהו הכולל של המזבח הוא עשר אמות (כולל הקרנות).

מקום המערכה גודלו עשרים וארבע על עשרים וארבע אמות. מקום המערכה הינו השטח בו ניתן להציב את אישי המערכה שעל גג המזבח. שטח זה תחום בתוך אמת הילוך הכהנים.

לדברי הגמרא במסכת זבחים92 משמעות פסוקנו היא שמודדים מאמצע המזבח שתים עשרה אמות לכל צד, אם כן גודל מקום המערכה הינו עשרים וארבע על עשרים וארבע אמות – כפי שהיה בימי הבית השני.

רש”י מדייק כי כל מקום שנאמר ‘אמה וטופח’ הכוונה לאמה בת שישה טפחים, בעוד ש’אמה’ בלבד הכוונה היא לאמה בת חמישה טפחים. כך פוסק הרמב”ם93: היסוד והקרנות נימדדים באמות בנות ה’ טפחים, סך הכל גובהם עשרה טפחים. שאר שמונה האמות של המזבח נמדדות באמה בת ו’ טפחים, סך הכל עוד ארבעים ושמונה טפחים. כך שכל הגובה של המזבח הינו חמישים ושמונה טפחים. זו גם דעתו של הרמח”ל המבוארת בפרקנו.

חוט הסיקרא ממוקם באמצע גובה המזבח, וחולקו לשני חלקים שוים94. תפקיד החוט הוא להבדיל בין מקום זריקת הדמים העליונים95 לדמים התחתונים96.

היסוד היה ממוקם רק בצד המערבי והצפוני של המזבח, ואמה אחת היתה אוכלת בדרום ובמזרח. הסיבה לכך היא שחלק מהמזבח היה ממוקם בנחלת יהודה, ולא בנחלת בנימין, ולפי ההלכה על המזבח להיות ממוקם בנחלת בנימין בלבד.

בהתבוננות פנימית

שלוש מדרגות קיימות במזבח: ד’ אמות הראשונות )מלמעלה( כנגד כתר חכמה ובינה אשר בהיכל קדש הקדשים ורצון העולה על כולם. ארבעת הנוספים כנגד ספירות חסד, גבורה, נצח והוד. שתי האמות התחונות כנגד יסוד ומלכות. ל”ב אמות המזבח כנגד ל”ב נתיבות החכמה שהינם עשר ספירות וכ”ב אותיות. ארבעת הקרנות כנגד ארבע אותיות שם אדנות. במזבח יש אמות בנות שישה טפחים ובנות חמישה. האמה בת שישה טפחים היא מן הזכר וזו של החמישה מן הנקבה. אמות הקרנות בנות חמישה טפחים – כנגד בחינת המלכות שהיק (ה”א אחרונה בשם הוי’ה). [עמ’ 63-64]

הכבש ובית המטבחיים

הרמב”ם פוסק כי הכבש הינו אחד מהדברים המעכבים בבניין המזבח. הכבש ממוקם דרומית למזבח ובאמצעותו עולים אל גג המזבח. אורכו של הכבש הינו ל”ב אמה (בשיפוע) ורוחבו שש עשרה אמה97. הכבש הינו אחד מהחלקים המעכבים בבניין המזבח98.

אחד השינויים בין בית שני לבית השלישי הוא במקום שחיטת הקרבנות מסוג קדשי קדשים. בתקופת הבית השני השחיטה התבצעה באזור בית המטבחים שהיה ממוקם בצידו הצפוני של המזבח99. שחיטת הקרבן המתוארת בספר יחזקאל מתבצעת על גבי שולחנות הנמצאים באולם השער הצפוני של העזרה הפנימית100. אולם זה נמצא בצד החיצוני של העזרה הפנימית (ראה תרשים), אולם כיוון שהוא פתוח לעזרה – דינו קודש. זהו אחד מהשינויים המרכזיים בין אופן העבודה בבית ראשון לבין זה של הבית השלישי.

בהתבוננות פנימית

המזבח כנגד ספירת המלכות בעוד שהיסוד שלדרומו הינו בחינת ספירת היסוד. הכבש מתקן את המזבח בסוד הימין, ולכן רוב המזבח בדרום.  [עמ’ 65]

68 ב’, ו’.
69 שהרי בבית שלישי העזרה מסתיימת באולם ואילו בבית שני ההיכל היה אף הוא בתוך מיתחם העזרה.
70 ב’, ו’
71 מ’, ט’. ראה גם ספר ‘צורת הבית’ סימן כ’.
72 מ’, ל”א.
73 מ’, ל”א. לדעת הרד”ק אילו הן מעלות מעזרת ישראל לעזרת כהנים.
74 נרנח”י – נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה.
75 מ’, מ”ז.
76 מ’, י”ט וכן פסוקים כ”ג, כ”ז ומ”ז.
77 מ’, ל”ח.
78 מ’, מ”ב.
79 מ,’ מ”ג.
80 מ’, מ”ד.
81 מ’, מ”ה – מ”ו.
82 לפי דברי הרמח”ל המקבילה ללשכה זו בימי הבית השני הינה לשכת פינחס המלביש שהיתה ממוקמת מצפון לשער ניקנור.
83 מידות פרק ג’ משנה א’.
84 המשנה שם לומדת מהפסוק “והאריאל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב רבוע” (יחזקאל מ”ג, ט”ז) כי מדדו ממרכז גג המזבח י”ב אמה לכל צד – סך הכל כ”ד אמות שהן אורך ‘מקום המערכה’. על כך יש להוסיף ד’ אמות לכל צד: מקום הילוך הכהנים, קרנות, סובב ויסוד. סך הכל ל”ב אמה. הגמרא (זבחים ס”א, ב’) מבארת כי תוספת המזבח בבית שני נועדה עבור בורות השיתין, המיועדים לנסכים. בורות אלו היו בבית ראשון מחוץ לתחום המזבח, ובבית שני למדו כי קיים מושג של ‘אכילה כשתיה’ – כשם שהקרבנות נאכלים על המזבח כך יין הנסכים צריך להישפך בתוך תחום המזבח.
85 הלכות בית הבחירה פרק ב’ הל’ ה’.
86 יתכן שהגירסא שלפנינו משובשת.
87 בפרק על המזבח, עמ’ 63 במהדורת הרב שריקי.
88 רבי יוסי לומד זאת ממבנה המזבח הפנימי. כשם שבו גובהו כפול מאורכו – כך גם במזבח החיצון.
89 ערובין מו ע”ב.
90 ההולך בעקבות באורו של התרגום יונתן.
91 מ”ג, י”ד.
92 נ”ט, ב’.
93 הלכות בית הבחירה פרק ב הל’ ו.
94 מידות ג’, א’.
95 חטאת בהמה ועולת העוף.
96 יתר הקרבנות. ראה זבחים נ”ג, א’.
97 מידות ג’, ג’.
98 הלכות בית הבחירה פרק ב הל’ יז. החלקים הנוספים הם: יסוד, ריבוע וקרנות.
99 מידות ג’, ה’.
100 ראה רש”י מ’, ל”ט.