עזרה בבנייה, שתף מאמר זה
והנני מקצר לפניך כל מדות הבית בכל משפטיהם. בה’ פרקים קצרי לשון ובסדר כראוי:
[א] הר הבית שלושת אלפים אמה על שלושת אלפים אמה, רובו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מיעוטו מן המערב. מקום שהוא רוב מדתו שם הוא רוב תשמישו:
כך נאמר בפסוק2: “מָדַד רוּחַ הַקָּדִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב: מָדַד רוּחַ הַצָּפוןֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב: אֵת רוּחַ הַדָּרוֹם מָדָד חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה: סָבַב אֶל רוּחַ הַיָּם מָדַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה: לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל”. בארבעת הפסוקים הללו מבואר כי כל אחד מארבעת כתלי הר הבית אורכו חמש מאות קנים שהינם שלושת אלפים אמה (שהרי כל קנה גודלו שש אמות, כמבואר בתחילת פרק מ’).
יש לציין כי דברי רבנו הינם בהתאם לדברי המשנה במסכת מידות3 כי גודלו של הר הבית בתחילת ימי הבית השני היה חמש מאות על חמש מאות אמה, ואילו בבית השלישי הגודל הינו חמש מאות על חמש מאות קנים, פי שלושים ושש בשטח.
רבנו גם סובר, על-פי אותה משנה, כי מיקומו של המקדש בתוך הר הבית הינו כמתואר במסכת מידות שם. גם לקמן נראה כי הרמח”ל לומד ממבנה בית שני לגבי מבנה הבית השלישי (בעיקר בענייני הר הבית שאינם מתוארים בנבואת יחזקאל). אולי לשיטתו כיוון שבבית שני הוספו תוספות מעין המתואר בנבואת יחזקאל מכאן שיש דברים משותפים ביניהם. מעבר לכך – בחלקו הראשון של ספר ‘משכני עליון’ מבאר רבנו את יסודות מבנה המקדש על-פי פנימיות התורה ושם הוא מתאר את עניינו הפנימי של כל חלק מחלקי הבית
והעזרות.
כך מבאר הרמב”ם לגבי מיקום העזרה בתקופת הבית השני4: “הָעֲזָרָה לֹא הָיְתָה מְכֻוֶּנֶת בְּאֶמְצַע הַר הַבַּיִת, אֶלָּא רְחוֹקָה מִדְּרוֹם הַר הַבַּיִת יָתֵר מִכָּל הָרוּחוֹת, וּקְרוֹבָה לְמַעֲרָב יָתֵר מִכָּל הָרוּחוֹת. וּבֵינָהּ וּבֵין הַצָּפוןֹ יָתֵר מִמַּה שֶׁבֵּינָהּ וּבֵין הַמַּעֲרָב, וּבֵינָהּ וּבֵין הַמִּזְרָח יָתֵר מִמַּה שֶׁבֵּינָהּ וּבֵין הַצָּפוןֹ”.
לדברי רש”י5 מבנה המקדש וחצרותיו היו ממוקמים צפונית לעיר (הממוקמת בדרום)6. בבית השני העזרה ניצבה בדרום ההר, זאת כמתואר במסכת מידות8: “רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם, שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח, שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוןֹ, מִעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב. מָקוֹם שֶׁהָיָה רֹב מִדָּתוֹ, שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ”, וכך יהיה לדעת הרמח״ל גם בבנין הבית השלישי.
בעל התוספות יו”ט שם מנסה למקם את העזרה בתוך הר הבית בתקופת הבית השני. לשיטתו המרחק לדרום הינו מאתים וחמישים אמה, למזרח – רי”ג אמות, לצפון – קט”ו אמות ולמערב – מאה אמה. מעניין שהרמב”ם השמיט את הנאמר במשנה “מקום שהיה רוב מידתו, שם רוב תשמישו”, דהיינו: בצד דרום היו מרבית לשכות המקדש.
בהתבוננות פנימית
הר הבית הוא המקום ממנו מקבלים פקידי העשיה9, הוא המקום אליו פונים כל המאורות, והוא כנגד עץ החיים שמהלכו ת”ק שנה, ולכן גודלו הינו ת”ק קנים10. לגבי גודל הקנה מבאר הרמח”ל כי הבית השלישי נבנה בסוד הכתר11, וכיוון שמידות הבית יוצאות מן המקור הוא עומד בגבולו ולא יעבור. כל החדרים והחצרות ניבנים בסוד היסוד, הנקרא ‘קנה’, ששיעורו שש אמות והאמה שישה טפחים. היסוד נקרא ‘כל’, כי כל המאורות12 נקשרים בו13 ולכן הכל בו. הקצוות הינם שישה, כמניין האמות אשר בקנה. כיוון שהבית השלישי הינו סוד הכתר יש בו גילוי של 500 קנים, ולא 500 אמות כפי שהיה בבית שני, שכן הקנים הינם בסוד הראשית הנעלמת. [ 37-38 ]
שורש כל הבריות הינם כ”ב האותיות, ומהם הכל יצאו. כשהאיר אור במקום הקדוש )הוא הר הבית( נתחזקו כ”ב האותיות, ומרוב החוזק והכח נראה כאילו נתחדשו אז. מכח השפעת הקדושה]יד[ נמשך השפע אל כל הצריך לו.כך נמצא כח לכל בריה שבעולם כראוי לה. [עמ’ 72]
[ב] ה’ שערים יהיו לו, שנים לדרום, ואחד למזרח, אחת לצפון, ואחת למערב. גובהו של כותל שש, ועביו שש. גבהן של פתחים חמישים, ורחבן עשר. כעביו של כותל כך עביו של פתח:
שערי הר הבית
דברי רבנו הם על-פי דברי המשנה במסכת מידות15. השערים המתוארים שם הם: בדרום – שערי חולדה (שהינם שערי הכניסה המרכזיים להר הבית), במזרח – שער שושן (שנבנה כהוקרה למלך כורש), בצפון – שער טדי המשמש ליציאת טמאים16, במערב – שער קיפונוס, על-שם גינת ורדים17 שהיתה ממוקמת לצידו.
גובה חומת הר הבית ועוביה
גובהו של כותל הר הבית הינו על-פי המבואר בפסוק18: “וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח וַיָּמָד אֶת רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד”. לדברי רש”י החומה המתוארת בפסוק הינה חומת הר הבית19 אשר לפי המבואר עוביה שש אמות וכן גובהה שש אמות. מלשון רש”י ניתן להבין כי מדובר בכותל המזרחי בלבד, כשם שהיה בימי הבית השני20.
מלשון רבנו משמע כי כל החומה החיצונה של הר הבית תהא בגובה שש אמות, בכל צידיה21. גובה זה של החומה נועד כדי שיוכלו לראות את פאר הבית והחומה לא תסתיר אותו. יש לציין כי קיימים פרשנים שהבינו בדברי רש”י כי דעתו היא שכל החומה היתה בגובה שש אמות22.
מידות שערי הר הבית
גובה השער – נאמר בפסוק לגבי שער החצר המזרחי: “וְעַל פְּנֵי הַשַּׁעַר הָאִיתוֹן עַל לִפְנֵי אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי חֲמִשִּׁים אַמָּה”. לשון הפסוק קשה, שכן לא ברור מהו ‘וְעַל פְּנֵי’ וכן ‘עַל לִפְנֵי’. לדעת רש”י הכוונה היא שגובה השער הינו 50 אמה23. אמנם בפסוק מדובר על שער החצר החיצונה24, אולם רבנו
מבין שכל השערים היו באותו הגובה, כפי שהיה בימי הבית השני.
יש לציין כי בבית שני גובה כל שער היה עשרים אמה ורוחבו עשר אמות25 (פרט לפתח האולם שגודלו היה ארבעים אמות גובה ברוחב עשרים אמה).
רוחב השער – בפסוק26 נאמר “וַיָּמָד אֶת רֹחַב פֶּתַח הַשַּׁעַר עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַשַּׁעַר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת”. רש”י מבאר שם כי עשר האמות הינן רוחב השער27. רוחב זה זהה לרוחב השערים בבית שני, כמבואר לעיל.
בהתבוננות פנימית
חמשת שערי הר הבית הינם כנגד ארבע אותיות שם השם וקוצו של יו”ד. שני שערי הדרום כנגד יו”ד והקוץ (כתר וחכמה), שאר השערים” כנגד בינה, תפארת ומלכות אותיות הו”ה שבשם השם. [עמ’ 71]
[ג] לפנים ממנו – סורג גבוה עשרה טפחים. לפנים ממנו – החיל עשר אמות, וי”ב מעלות עולות מן החיל לעזרה למזרח. לצפון ולדרום – שבע:
הסורג והחיל
הסורג – הסורג אינו מתואר בנבואת יחזקאל, אולם כמו באותיות הקודמות הרמח”ל לומד ממבנה הבית השני לגבי מבנה הבית השלישי.
כך נאמר במסכת מידות28: “לִפְנִים מִמֶּנּוּ, סוֹרֵג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים … לִפְנִים מִמֶּנּוּ, הַחֵיל עֶשֶׂר אַמּוֹת. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם”. הסורג מונע בפני טמאי מתים ונוכרים מלהכנס לעזרה המקודשת29.
החיל – לדעת רוב הפרשנים (רש”י, ברטנורא ועוד) זהו שטחברוחב עשר אמות המבדיל בין הסורג לבין חומת העזרה ובו ממוקמות י”ב מדרגות. אולם לדעת הרמב”ם30 זו חומה בגובה עשר אמות הממוקמת לפנים מן החיל.
בבית שני היו י”ב מעלות מכל צידי חומת העזרה. לדעת רש”י בבית השלישי יהיו י”ב מעלות רק מצד השער המזרחי31 (כמו בבית שני, שכן שם לא מפורט בפסוק כמה מדרגות קיימות בשער זה), אולם בשערים הצפוני והדרומי יהיו רק שבע מעלות32 (המוזכרות בפירוש בפסוקים).
בהתבוננות פנימית
שהאור התגלה בשורשו בהר הבית התגלה אור חדש גדול מאד, ועל ידו קיבלו כולם כח להתחדש ולהוליד בחינות חדשות. דבר זה נראה כמו חומה הארוגה מעצים ומעשה רשת שכן האורות נרכבים זה בזה – זהו הסורג. אור שלישי התפשט בחיל, בו לקחו כל הנמצאים כח להיתקן בסוד אדם. זהו סוד חיבור שם הויה ושם אהי”ה, שבגימטרייא הם כמניין ‘חיל’. עמ’ [72-73]
[ד] עזרת נשים – אורך שי”ז על רוחב שי”ב. ג’ שערים יהיו לה, א’ לדרום, וא’ לצפון, וא’ למזרח. והאולם יוצא מהם מבפנים. כתלו של אולם שש, ממנו ולפתח אמה ומחצה. נמצא ארכו לרחבו של פתח שלש עשרה אמה, ורחבו שמונה. ושתי עמודים עומדים לסוף כתליו, א’ לימינו וא’ לשמאלו, ועליהם עשוי כמין דקלים. גבהן של עמודים שישים אמה, ועביים שתים אמות. נמצאו אולם ואיליו עשר אמות. גב הן של פתחים חמישים אמה, ורחבן עשר. והספים שש, בעביו של כותל:
עזרת נשים – העזרה החיצונה
הרמח”ל נוקט בלשונו על-פי המבואר בבית שני, כאשר אחד החידושים העיקריים במבנה הבית השלישי הינו החצר החיצונה, הסובבת את החצר הפנימית, ושהינה מעין ‘הרחבה’ של עזרת נשים שהיתה קיימת בבית שני מזרחית לעזרה המקודשת.
גודלה של העזרה החיצונית, 317 על 312 אמה, לא כולל הכתלים (ראה בתרשים). יש לשים לב לכך שכל קטע פנימי (מחומת העזרה החיצונית לחומת העזרה הפנימית וכן העזרה הפנימית עצמה) גודלו מאה אמה – מספר משמעותי בענייני הקדושה. זהו תאור המרחקים:
ממזרח למערב – 317 אמות: 100 – מחומת עזרת נשים המזרחית עד לעזרת ישראל, 6 – כותל העזרה, 100 – עזרת ישראל, 100 – היכל, 11 – אחורי בית הכפורת.
מצפון לדרום – 312 אמות: 100 – מחומת עזרת נשים הצפונית עד לעזרת ישראל, 6 – כותל העזרה, 100 – עזרת ישראל, 6 – כותל העזרה, 100 – היכל.
לעומת שבעת שערי העזרה בבית שני לעזרה החיצונית ישנם שלושה שערים בלבד, ומולם מכוונים גם שערי העזרה הפנימית, וזאת בצפון, בדרום ובמזרח33.
בהתבוננות פנימית
החצר החיצונה, הנקראת ‘עזרת נשים’, סובבת בבית שלישי את העזרה הפנימית. בבית ראשון ושני החצר לא סבבה את אחורי ההיכל כדי לא לתת לטומאה חלק כלל. אבל לעתיד לבא יטהר העולם ומה שישאר יהיה בטהרה, לכן תיסוב החצר לכל צדדיה. [עמ’ 66] גובה כל הפתחים, חוץ מפתח קדש הקדשים, חמישים אמה שכן כך נחלקו לנשמות ולצבאות34. [עמ’ 50]
אולם השער אשר לעזרה החיצונית
לכל אחד משלושת שערי העזרה החיצונית היה אולם הממוקם בתוך עובי חומת העזרה החיצונית ופנימה לתוך
העזרה החיצונית עצמה.
זהו תאור מבנה השער והאולם: סף השער החיצון – זו כניסת מזוזת השער, הנמצאת בתוך עובי החומה35, שעובייה הוא 6 אמות. רוחב השער (מצפון לדרום) הוא 10 אמות (13 אמות עם עובי קירות השער)36.
אולם השער37 – לפנים מ’סף השער’ ממוקם אולם כניסה הנמצא בתוך חצר העזרה החיצונית. האולם בולט 8 אמות לתוך החצר38 שהן אורך קיר האולם (לפנים מ’סף השער’). בשער ממוקמות מזוזות ודלתות39. (יש לזכור כי עובי חומת האולם הינו 6 אמות40).
האילים– בקצה האולם ממוקמים אילים, העומדים בתוך החצר החיצונית. קוטרם 2 אמות41. בראשו של כל איל צורת תמר42.
האורך הכולל של האולם עם האיל הינו 10 אמות43. רוחב השער עשר אמות ואילו גובהו הינו חמישים אמה44.
[ה] ששה תאים יוצאים אצל הפתח מבחוץ, ג’ מצד זה וג’ מצד זה, ומשוכים מכנגד האולם אמה אחת. נמצאו מן הפתח שתי אמות ומחצה. כותל התא חמש, והתא שש מרובע, נמצא מגג לגג כ”ה אמה. לא יהיו פתוחים אל החוץ, אלא זה לתוך זה. הסמוכים אל הפתח – פתחו של זה כנגד פתחו של זה לאוירו של פתח:
מבנה התאים אשר בפתח שער העזרה החיצונית
התאים המתוארים בנבואה45 ממוקמים בכניסה לשערי העזרה החיצונית. תאים אילו לא היו קיימים בבית ראשון או
שני.
בצמוד למעלות של שער העזרה החיצונית ממוקמים 3 תאים מכל צד46 (3 מימין ו 3- משמאל). גודל כל תא 6 על 6 אמות, כאשר הקיר שביניהם רוחבו 5 אמות. התאים בולטים מחוץ לשער, אורך הבליטה (ממזרח למערב) הינו 11 אמות:
5 אמות עובי הקיר ו 6- אמות חלל התא. הרוחב הכולל של התאים, כולל פתח השער, הינו 25 אמות47 (ראה בתרשים).
לתאים אין דלתות כלפי חוץ, הכניסה היא מהתא הפונה אל חלל השער. לתאים אילו, הפתוחים לחלל השער, אין חלון הפונה מזרחה. ליתר שני התאים יש חלון הפונה לכוון מזרח אולם כאמור אין להם דלתות הפונות כלפי חוץ.
בהתבוננות פנימית
דרך שערי החומה יוצא השפע החוצה. השפע תמיד ממוסך בדין ורחמים, ימין ושמאל, שזהו סוד זכר ונקבה שעל ידיהם ניתקן השפע היורד לעולם.זהו סוד ששת החדרים הצמודים לשער, שלושה מימין ושלושה משמאל, כשבכל צד סוד חסד, גבורה ותפארת48. גודל החדר שש אמות ועובי הקיר חמש אמות, כנגד אותיות ו’ וה’ בשם הוי’ה, כנגד זכר ונקבה49.עמ’ [53]
[ו] וחלונות פתוחים בכתלם של תאים, ועל צידי פתחיהם מבחוץ, ובכתלו של אולם. קצרים מבפנים, ומתרחבים והולכים מבחוץ:
מבנה חלונות התאים
כך נאמר בפסוק50: “וְחַלֹּנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל הַתָּאִים”. רש”י מבאר כי החלונות עליהם מדובר בפסוק זה הינם חלונות התאים הפונים לכוון החצר, שכן לשני התאים הפנימיים שבכל צד לא היה פתח החוצה אלא רק פתח ביניהם. לכל תא מהתאים הפנימיים היה חלון, הנקרא בפסוקנו בשם ‘חלון אטום’. לדעת הרמח”ל החלונות היו צרים בפנים ורחבים בחוץ.
בהתבוננות פנימית
דרך חלונות אילו יוצאים אורות רבים, זאת מלבד השפע היוצא דרך השערים, ומהם מקבלים התחתונים כוח ועצמה רבה. מקום הבקיעה קצר, ביוצאו משם הוא מתפשט לצד זה ולצד זה. [עמ’ 48]
[ז] רצפה מקפת כל העזרה לג’ רוחותיה מלמעלן, ועליה שלושים לשכות. תחתיה של רצפה לגבהו של פתח, והפתח מפסיקה. ולשכות אורך מאה אמה על רוחב חמישים אמה, יוצאות מלמטן לצפון ולדרום, מסופן של תאים. ושני פתחים יש להם, א’ לצפון וא’ לדרום, ופתח א’ לעזרת ישראל. נמצא מן הלשכות לכותל רוחב חמישים אמה על אורך מאה אמה. וד’ חצירות של מ’ אמה על רוחב ל’ עומדות מקצועתיה, ובהם מקום שפיתת קדירות, ששם מבשלים את הקדשים קלים, שתים לפניה, ושתים לאחורי בית הכפורת:
הלשכות אשר בחצר החיצונית
הרמח”ל מסכם את הלשכות הנמצאות בעזרה החיצונית, שהינן במקום הלשכות המתוארות במסכת מידות לגבי הבית השני.
הלשכות הינן:
א. שלושים לשכות הממוקמות על ה’ריצפה51, שהינה ריצפה מוגבהת הממוקמת בגובה שערי החצר בצידי צפון, דרום ומזרח. על גבי ריצפה מוגבהת זו קיימות שלושים לשכות, עשר בכל צד המחולקות מימין ומשמאל לפתח. (ראה בתרשים).
ב. כך נאמר בלשון הנביא52: “וַיֹּאמֶר אֵלַי לִשְׁכוֹת הַצָּפוןֹ לִשְׁכוֹת הַדָּרוֹם אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה הֵנָּה לִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר קְרובִֹים לד’ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שָׁם יַנִּיחוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְהַמִּנְחָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם כִּי הַמָּקוֹם קָדֹשׁ”. דהיינו: בלשכות אילו אוכלים הכהנים את בשר קדשי הקדשים )בשר קרבן חטאת, קרבן אשם ומנחות(. זהו חידוש שלא היה קיים בבית שני.
יש לציין כי בלשון הפסוקים נזכרות שתי הלשכות המערביות, אולם לדברי רש”י53 (וכן מבואר בדברי התוספות יו”ט) היו שתי לשכות גם בצד המזרחי. רבנו הרמח”ל מבאר כעת את מבנה שתי הלשכות בצד המזרחי, ולקמן (באות הבאה) יבאר את מבנה שתי הלשכות אשר במערב העזרה. גודל כל לשכה הינו מאה על חמישים אמה, והן ממוקמות בקצה התאים אשר לעזרה הפנימית (ראה תרשים).
נאמר בפסוק54: “וְלִפְנֵי הַלְּשָׁכוֹת מַהֲלַךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת רֹחַב אֶל הַפְּנִימִית דֶּרֶךְ אַמָּה אֶחָת וּפִתְחֵיהֶם לַצָּפוןֹ”. מכאן – שללשכות היה פתח לכוון צפון. אולם לדעת הרמח”ל היה להן פתח גם לכוון הדרום55.
לשכות החצר המזרחיות צמודות לעזרה הפנימית, כך שניתן להגיע מהן אל עזרת ישראל דרך מעבר צר56. קדושת העזרה התפשטה ללשכות אילו, ומתוקף זאת ניתן לאכול בהן את בשר קדשי הקדשים. לפי הכלל ההלכתי שלשכות הבנויות בחול הפתוחות לקודש דינן קודש57 הרי שלשכות אילו דינן קודש.
ג. בזויות העזרה החיצונית נמצאות ארבע לשכות, המכונות גם בשם “חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת”, דהיינו: ללא תקרה58, שכן יוצא מהן הקיטור (העשן) של השלמים המתבשלים59. גודלן המתואר בפסוק הוא שלושים על ארבעים אמה. בהן יבשלו את בשר הקדשים הקלים. דבר זה הינו בגדר חידוש, שכן את בשר השלמים ניתן לאכול בכל ירושלים שבין החומות ואין צורך לבשלו דווקא בעזרה המקודשת.
בהתבוננות פנימית
מהלשכות שעל הגזוזטרא יוצא השפע ראשונה ומהם ירד לחצר למטה. הלשכות האילו מיועדות לשלושת השרים אשר בעולם היצירה60, עשר לכל אחד. [עמ’ 67] החצרות הקטורות אורכם ארבעים אמה ובהם מאירים ארבע מאורות גדולים. פעולתם – לתת כח לקדשים הקלים היוצאים לחוץ להיתקן שם. ארבעת הלשכות הן כנגד ארבעת שמות אדנות שעניינם המלכות. רוחב הלשכה שלושים, כיוון שלכל אות משם אדנות ישנן שלוש אותיות מילוי61. [עמ’ 69]
[ח] מסוף ארכה של עזרה, שנים לשכות יוצאות לצפון ולדרום. ארכן של לשכות כארכו של בית – מאה אמה ברוחב חמישים. ושלושה דיוטאות זו למעלה מזו, וג’ עמודים נכנסים בתוך עביו של כותל, א’ מכאן וא’ מכאן וא’ באמצע, ובולטים לשני הצדדים, וג’ בכותל שכנגדם, שנאמר, “אתיק אל פני אתיק בשלשים”. ועליהם נסמכים כתליהם של עליונות שלא יכבידו. נמצא העליונות קצרות מן התחתונות, שנאמר, “והלשכות העליונות קצרות כי יוכלו אתיקים מהנה” וגו’:
לשכות החצר החיצונית אשר בצד מערב
הרמח”ל מתאר באופן נפרד את ארבעת לשכות החצר הממוקמות בצד המערבי של העזרה, בהמשך לבאורו באות הקודם בו הוא ביאר את מבנה הלשכות בצד המזרחי של העזרה. הלשכות הללו מתוארות בפסוקים62.
אחד הנושאים הלא ברורים בנבואת יחזקאל הינו מבנה קומות לשכות החצר. כך נאמר בפסוקים שם63: “נֶגֶד הָעֶשְׂרִים אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי וְנֶגֶד רִצְפָה אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אַתִּיק אֶל פְּנֵי אַתִּיק בַּשְּׁלִֹשִׁים … וְהַלְּשָׁכוֹת הָעֶלְיוֹנֹת קְצֻרוֹת כִּי יוֹכְלוּ אַתִּיקִים מֵהֵנָה מֵהַתַּחְתֹּנוֹת וּמֵהַתִּכֹנוֹת בִּנְיָן: כִּי מְשֻׁלָּשׁוֹת הֵנָּה וְאֵין לָהֶן עַמּוּדִים כְּעַמּוּדֵי הַחֲצֵרוֹת עַל כֵּן נֶאֱצַל מֵהַתַּחְתּוֹנוֹת וּמֵהַתִּיכֹנוֹת מֵהָאָרֶץ”. יש לבאר לפי דברי הרמח”ל כי הלשכה בנויה משלוש קומות, כאשר בשתי הקומות התחתונות ניצבים עמודים הבולטים כלפי חוץ, שלושה בכל כותל. על עמודי תמך אילו נשענו הלשכות העליונות, ולכן הן היו צרות יותר64.
הרמח”ל ממשיך לבאר את מבנה שתי הלשכות הללו בשתי האותיות הבאות.
[ט] מן הלשכות עד בית החליפות חמש אמות. מן הלשכות עד הבנין כ’ אמה. ושיפוע אמה אחת כונס בתוך כתלה של שניה, שמשם נכנסים לאויר חלל שביניהם. פתחיהם של לשכות לחצר מצד א’, ולאויר מצד א’, וקדושתם כלפנים, ששם אוכלים קדשי קדשים, שנאמר, “ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום וגו’ כי המקום קדוש”
קדושת לשכות החצר המערביות
שתי הלשכות שבמערב (ראה בתרשים) מקבילות להיכל. המרחק בינן לבין ההיכל הינו עשרים אמה, ומהן ועד לבית החליפות חמש אמות. כיוון שהן אינן צמודות לחומת העזרה הפנימית לא היה מעבר ישיר בינן לבין העזרה הפנימית.
מעבר ברוחב אמה מאפשר לעבור מהרווח הקיים בין הלשכה להיכל.
למרות שהלשכות המערביות אינן פתוחות לעזרה הפנימית ניתן לאכול בהן את בשר קדשי הקדשים, כמבואר בפסוק65: “וַיֹּאמֶר אֵלַי לִשְׁכוֹת הַצָּפוןֹ לִשְׁכוֹת הַדָּרוֹם אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה הֵנָּה לִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר קְרוֹבִים לַד’ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים”.לדברי הרמח”ל66 לשטח שבין ההיכל ללשכה יש את קדושת העזרה, ולכן קדושה זו קיימת גם בלשכות הללו.
[י] ומקום יהיה במערבה של עזרה – לצפון, בסופן של לשכות מבפנים, ששם הכהנים אופים את המנחה, ושם מבשלים את קדשי הקדשים:
קדושת לשכות החצר המערביות
בפסוק67 מבואר כי את המנחות ובשר קדשי הקדשים יאכלו בלשכות אלו, אשר במרווח בינן לבין ההיכל יהא מקום לבישול הקרבנות ולאפיית המנחות.
בהתבוננות פנימית
קיימות ארבע לשכות בגודל מאה על חמישים אמה בתוך העזרה החיצונית ובסמוך לעזרה הפנימית. יש הבדל בין שתי הלשכות המערביות – העליונות, למזרחיות – התחתונות. הלשכות המערביות מקבלות את השפע מן ההיכל ומשם מקבלים אותו המלאכים, שהם שרי עולם הבריאה. זהו מקום אכילת הקדשים,
כי שם השפע יורד אל הענפים ונשמות ישראל מקבלים שם מבפנים. לשכות אלו שייכות לחצר הפנימית.
הלשכות המזרחיות בהן מקבלים צבאות עולם היצירה מהחצר הפנימית. כח האור בלשכות אלו קטן יותר.[עמ’ 67 , 69]
2 מ”ב, ט”ז-כ’.
3 ריש פרק ב’.
4 הלכות בית הבחירה פרק ה הל’ ז.
5 מ’, ה’.
6 ראה באורי הפסוקים בפסוק הנדון. לפי המבואר בפרק מ”ח המקדש נמצא באמצע רצועה בת עשרת אלפים קנים, שהינה חלק מ’רצועת הקודש’. לשיטת רש”י פרט לשטח בן חמש מאות על חמש מאות הקנים, שהינו שטח הר הבית, יתר השטח הינו ‘רצועת הכהנים’ שכן הוא מיועד לכהנים.
8 ב’, א’.
9 עולם העשיה הינו הרביעי מבין ארבעת העולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. הוא מקום עולמנו הגשמי.
10 עמ’ 69 .
11 הספירה הראשונה, שהינה בבחינת אין סוף.
12 הספירות
13 מן היסוד יורדת השפעת הספירות לספירהמלכות שהיא מקום הגילוי.
14 ראה באורה ועניינה לגבי סדרי האותיות וצרופם בדברי הרמח”ל שם.
15 א’, ג’.
16 יש הדורשים את שמו כנוטריקון המילים ‘טמא דרכו יצא’, ויש הדורשים מלשון המילה ‘טרי’ שמשמעותה ביוונית שלוש שכן לשער זה היה משקוף עם שתי מוטות שוקפות )בצורת משולש(.
17 ביוונית.
18 מ’, ה’.
19 מלשון הפסוק לא מבואר באיזו חומה מדובר. לדעת הגר”א זו חומת החצר החיצונה. בעל ‘זבד טוב’ סובר שמדובר בבניין התאים שעל פני השער המזרחי של החצר החיצונה.
20 מידות ב’, ד’. זאת כדי שהכהן השורף את הפרה האדומה יוכל להביט לתוך ההיכל.
21 וכן דעת המצודות.
22 לדוגמא: בעל ‘שחיף עץ’.
23 ראה באורו של בעל ‘לבושי שרד’.
24 ראה באור העניין לקמן.
25 מידות ב’, ג’.
26 מ’, י”א.
27 ראה באורנו לפסוק בבאורי הפסוקים.
28 ב’, ג’.
29 כלים א’, ח’. לדעת הרא”ש מטרתו היתה לשם טלטול בשבת.
30 הלכות בית הבחירה ה’, ג’.
31 מ’, ו’.
32 מ’, כ”ב.
33 ראה מ’, כ’ וכן מ’ כ”ז – ל’.
34 הנשמות והעולמות מתחלקים לחמש מדרגות: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה.
35 למעשה קיר החומה, שעוביו 6 אמות, הינו סף השער והוא נמצא בתווך בין התאים לבין אולם השער.
36 מ’, י”א.
37 שם.
38 מ’, ט’.
39 ראה באורו של רש”י לפסוק ז’ בדיבור המתחיל ‘וסף השער’, וכן באור ‘לבושי שרד’ לפסוק ח’.
40 מ’, ח’.
41 מ’, ט’.
42 מ’, ט”ז.
43 מ’, י”א.
44 מ’, ט”ו.
45 מ’, ז’.
46 מ’, י’.
47 מ’, י”ג.
48 אילו הן קוי ימין, שמאל ואמצע – מידות חסד, דין ורחמים.
49 ארבע אותיות שם הוי’ הן כנגד ארבע עולמות וארבע מדרגות הספירות. אות ו’ כנגד ז”א (זעיר אנפין) שהינו הזכר, ואות ה’ כנגד הנקבה, המלכות.
50 מ’, ט”ז.
51 מ’, י”ז.
52 פרק מ”ב א’ – י”ג.
53 מ”ב, י”ד.
54 מ”ב, ד’.
55 וכן דעת הגר”א. ראה לעיל בבאורי הפסוקים הנ”ל.
56 מ”ב, י”ב. ראה באורנו לפסוק זה.
57 הלכות בית הבחירה פרק ו’ הל’ ח’.
58 כמבואר במסכת מידות פרק ב’ משנה ה’. לדעת הרד”ק בבאורו לפסוק הן נקראות ‘קטורות’ שכן הן צמודות לצידי העזרה.
59 הגר”א.
60 ראה פירוטם בדברי הרמח”ל בספר.
61 אותיות דנ”י, מרמזות על הופעתו השלמה של שם אדנות שהוא השם השולט בספירת המלכות שעניינה הגילוי לתחתונים.
62 מ”ב, א’.
63 מ”ב, ג’-ו’.
64 לדעת באור ‘כתר מרדכי’ לפרק ב’ של משכני עליון (הערה 40) כל לשכה צרה יותר מזו שתחתיה.
65 מ”ב, י”ג.
66 וכן בתוספות יו”ט. עיין בבאור הפסוק בבאורנו לעיל.
67 מ”ו, י”ט.
