סדר חלוקת הארץ השבטים לעתיד לבא

ואלה שמות השבטים – בפסוק קיימת חזרה על המקומות בהם עובר גבולה הצפוני של ארץ ישראל לעתיד לבא (ראה לעיל בבאורנו לפרק מ”ז, ט”ו-ט”ז). כל זה כהקדמה לסדר חלוקת הארץ מצפון לדרום, כאשר הצפוני מבין השבטים הוא שבט דן. הדבר מעניין ביותר שכן בסדר נחלת הארץ שבט דן הינו אחרון השבטים המופיעים בגורל221!

יש לציין כי באופן מקורי שבט דן קיבל נחלה מפוצלת. כך נאמר שם בפסוקי נחלת הארץ בתקופת יהושע222: “וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְנֵי דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי חֶרֶב וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם”. כך מבאר שם הרד”ק: “ויצא גבול בני דן מהם – פחות מהם, שלא הספיקה להם הארץ ה]נ[כבשת לחלקם. והוצרכו ללכת אל לשם, הוא ליש הנזכר בספר שופטים, ולכבוש אותה. ומגורלם היתה לשם, אלא שלא היתה נכבשת עם שאר השבטים והם כבשוה לאחר זמן בימי פסל מיכה. ויש לפרש כי לשם לא היתה מהארץ הנחלקת לשבעה חלקים, ובני דן כל הגורל שנפל להם היה להם אלא שהם היו רבים ולא היה חלקם מספיק לבתי אבות שהיו בשבטים, ויצאו לארץ רחוקה חוץ מחלקי השבטים ורגלו אותה והיתה הארץ טובה והלכו להם שם ולכדוה. והיא היתה סוף תחום ארץ ישראל שהיה להם בימים ההם, כמו שאמר “מדן ועד באר שבע”. ובדברי רז”ל: “אמר רבי יצחק לשם זו פמייס, ותניא: ירדן יוצא ממערת פמייס”. ואמרו: “אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה ירדן? שיורד מדן”. מבואר אם כן מדבריו כי שבט דן סיפח לנחלתו את אזור צפון הארץ, ומבואר כי לעתיד לבא נחלתו כולה תהא בצפון. מצינו בדברי חז”ל והפרשנים מספר קשרים מפליאים בין שבט יהודה לשבט דן, וכן על מהותו המיוחדת של שבט זה223. כותב רבנו בחיי224: “ולא מצינו בכל השבטים גבורים כשבט יהודה הנמשל לגור אריה, וכשבט דן שכתוב בו גם כן “דן גור אריה””. בפירוש דעת זקנים מבעלי התוס’ נאמר225:
“דן גור אריה – שהיה עומד על הספר ושוקד ושומר על ישראל שלא יכנסו )אויבים( לארץ: יזנק מן הבשן – ששותה מי הירדן שמקלח מן הבשן, שהירדן יוצא ממערת פמייס שהיא מארץ דן שלכך נקרא שמו ירדן יורד דן, והוא מפסיק בין ארץ הבשן שארץ עוג לשפת הירדן היתה לצד ארץ ישראל והארץ העומדת על הירדן טובה מאד, שנאמר: “ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן כי כלה משקה””. מכאן ששבט דן הינו המגן הצפוני של ארץ ישראל, וזכות זו תשמר לו גם לעתיד לבא.
והיו לו פאת קדים הים – רש”י מתעכב בבאורו בנושא גודל נחלות השבטים שכן גודל הנחלות אינו מפורט בפסוקי הנבואה. רש”י מצטט את דברי חז”ל הלומדים מהנאמר “דן אחד”, “אשר אחד” וכו’ כי אורכה של כל רצועה מצפון לדרום יהיה עשרים וחמישה אלף קנים שהינם שבעים וחמישה מילין (כשבעים וחמישה קילומטרים). אורך זה נלמד מכך שגודל רצועת הקודש (בה נמצאים ירושלים והמקדש, כמבואר לקמן בפסוקים ח’-י’) מפורט בפסוק, וכיוון שרצועה זו הינה אחת מיני י”ג רצועותיה של ארץ ישראל הרי שגודל כל רצועה מרצועות השבטים זהה לגודלה. יש לזכור כי אורכה ממזרח למערב של כל רצועה אינו קבוע אלא תלוי בגבולות נחלת הארץ.

בפסוקים אלו מבואר סדר חלוקת נחלות השבטים: שבט דן, אשר, נפתלי, מנשה, אפרים, ראובן, יהודה.

221 יהושע י”ט, מ’.
222 שם פס’ מ”ז.
223 ראה באריכות בספרנו ‘אוצר המשכן’ עמ’ 159 במאמר ‘בוני המשכן – שבטי יהודה ודן”.
224 במדבר א, כ
225 דברים לג, כב