עזרה בבנייה, שתף מאמר זה
מ
מהו מקור השינוי בין תבנית בית ראשון לבין בית שני ולאחר מכן לבית השלישי?
חז”ל מבארים כי שלמה המלך קיבל מידי דוד מגילה, היא ‘מגילת המקדש’, ובה תוכנית בניין הבית. דבר זה נלמד מדבריו של דוד המלך לשלמה בנו עת הוא מצווהו על בנין הבית24: “הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ד’ עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית”. אומרים חז”ל על פסוק זה בתלמוד הירושלמי25: “מגילה שמסר שמואל לדוד ניתנה להדרש, מאי טעמא? “הכל בכתב” – זו המסורת, “מיד ד'” – זו רוח הקדש, “עלי השכיל” – מכאן שניתנה לידרש”. מבאר שם בעל ‘קרבן העדה’: “שהיה כתוב בה תבנית בית המקדש שמסרה הקב”ה למשה, וממשה ליהושע ויהושע לזקנים ומזקנים לשמואל, ושמואל מסרה לדוד. וכשמסרה דוד לשלמה בנו אמר לו הכל בכתב מיד ד’ עלי השכיל”. אם כן מגילה זו, אותה קיבל משה בהר סיני, הינה התוכנית על פיה בנה שלמה את המקדש. ב’מדרש שמואל’26 מופיע עניין נוסף: “רבי בשם רבי שמואל בר יצחק: מגילת בית המקדש שמסר הקב”ה למשה, בעמידה. הדא הוא דכתיב: “ואתה פה עמוד עימדי”. עמד משה ומסרה ליהושע בעמידה וכו’, עיי”ש. מסתורין של הקב”ה שנמסרו למשה, ואותם מסר אח”כ משה בעמידה ליהושע, הינם תבנית המקדש. פרט לדברי חז”ל בפרק א’ דאבות כי “משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע”, דבר נוסף ומיוחד המועבר מדור לדור הינו מגילת המקדש! על אופן מסירתה בעמידה אומר בעל ‘עזרת כהנים’27: “וטעם מסירתה בעמידה נראה לי לומר שהוא לפי שכל סודות המרכבה העליונה רמוז במלאכת בית המקדש … וכל הסודות האלו נאמרו במגילה הזאת, ולפיכך מהראוי שיהא מסירתה בעמידה”. כמו כן הוא מוסיף מדיוק הפסוקים המופיעים במדרש שמואל כי המגילה נמסרה תמיד סמוך להסתלקותם מן העולם של המוסרים, והסיבה היא: “משום גודל יקרת הסוד הזה הוא סוד מגילת המקדש אשר טמנו אותה בתוכם
מבלי לגלותה לעין כל”.
דיוק מאד חשוב מדברי חז”ל דלעיל הוא מאמרם כי המגילה “ניתנה להדרש”. משמעות הדבר היא כי ניתן לדורשה בי”ג המידות בהן נידרשת התורה, כדברי תורה ממש. בעל ‘עזרת כהנים’ דן בעניין זה28 ומבאר כי תוקפה של המגילה הינו לפחות כמו הלכה למשה מסיני. בעל ‘אור החיים’ הקדוש 29 דן אף הוא בעניין זה בהקשר למידות הכלים במקדש, ומסיק “הראת לדעת כי כל מה שעשה שלמה בבית היה הלכה למשה מסיני, והכל כתוב בספר גלוי לדורשי תורה ברוח הקדש”. דהיינו: לדעתו למגילת המקדש תוקף של הלכה למשה מסיני. מכאן – שמבנה המקדש הבסיסי מחייב, וכך מבוארים דברי הרמב”ם בתחילת הלכות בית הבחירה שאת הבית השני בנו כתבנית בית ראשון, שכן זה מחייב לדורות.
אילו דברי רש”י בבאורו לנבואת יחזקאל30: “ראויה היתה ביאה שניה של עזרא להיות כביאה הראשונה של יהושע, ובניין זה [המתואר בנבואת יחזקאל] מאז היה ראוי להם כשעלו מן הגולה וגאולת עולם. אלא שגרם החטא שלא היתה תשובתם הוגנת על מנת שלא לחטוא, ויצאו ברשות כורש ובנו לעצמן”. כותב על דבריו בעל התוספות יו”ט בהקדמתו למסכת מידות: “לכך אני אומר שלפי שלא היתה תשובתם הוגנת לא יוכלו למלאותו בכל חלקי הבניין כמות שהוא, לפי שאותו בניין מיועד לגאולת עולם שתהא הכבוד חונה לעולם, כעניין שנאמר שם “ושכנתי בתוכם” – לעולם.
ומכל מקום הואיל והיה ראוי להם ראו כי טוב לבנות מעין אותו הבניין במקצת מן הדברים”.
ה’חתם סופר’31 תמה על השינויים הקיימים הן בין המשכן לבית ראשון והן בין בתי המקדש. אמנם מהפסוק “הכל בכתב מיד ד’ עלי השכיל” מבואר שהתבנית ניתנת על ידי
נביא32, אולם נביא רשאי לחדש דבר רק לשעה, ולא לקיום. והוא דורש מהפסוק33 “כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ”, וביאר רש”י: ‘לדורות’. ועל-פי דברי הרמב”ן שם הוא מבאר: “הרי העיד הקב”ה מתחלה שישכיל בכתב מידו לנביאיו ואין כאן דבר שחידשו נביאיו נגד דין תורה”. כלומר: בדיני תבנית המקדש קיים גילוי נבואי המשולב בהלכות בניין המקדש.
עם זאת יש לציין את פסיקת הרמב”ם 34: “ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית: עושין בו קדש וקדש הקדשים, ויהיה לפני הקדש מקום אחד והוא הנקרא אולם, ושלשתן נקראין היכל. ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר, וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אהל מועד הוא הנקרא עזרה, והכל נקרא מקדש: ועושין במקדש כלים: מזבח לעולה ולשאר הקרבנות, וכבש שעולים בו למזבח ומקומו לפני האולם משוך לדרום, וכיור וכנו לקדש ממנו הכהנים ידיהם ורגליהם לעבודה, ומקומו בין האולם ולמזבח משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש. ומזבח לקטורת ומנורה ושולחן ושלשתן בתוך הקדש לפני קדש הקדשים”. מבואר מדבריו כי ישנם דברים המעכבים בבניין המקדש, והם משותפים לשלושת בתי המקדש. מתוך עיון במבנה שלושת הבתים אנו רואים כי נקודות היסוד המעכבות קיימות בשלושתם.
על הפסוק 35 “וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם” מבאר המלבי”ם: “ואמר פה ג’ פעמים ‘צורת הבית’, כי היה להבית שלש צורות:
1 הצורה המוכרחת להיות בכל בית שיבנה לה’ ואי אפשר בלעדיה, והיה בשווה במשכן ובבית ראשון ושני ובבית השלישי, והוא שיהיה בו עזרה והיכל וקדש הקדשים וכן הכלים המוכרחים להיום בכולם, מזבח העולה ומזבח הקטורת וארון ושלחן ומנורה וכדומה.
2 דברים שאינם מוכרחים ויכולים להשתנות כפי הזמן כמו שנשתנו דברים במקדש מן המשכן, ובית שני מן בית ראשון.
3 דברים שהם מיוחדים רק למקדש השלישי שיגיע שעת התיקון. ולא יכלו לעשות כמוהו בימי עזרא הגם שידעו מדברי יחזקאל, מפני שידעו שעדיין לא הגיע עת התיקון, רק מקצת דברים אשר קבלו מפי הנביאים שיכולים לעשותו דוגמתו.
כמו שכתב הרמב”ם בהלכות בית הבחירה על הראשון אמר “צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו” – רצונו לומר הצורה המוכרחת להיות בכל בית ואת החדרים והשערים המוכרחים להיות בכולם. על הבניין המיוחד רק לעתיד ואין יכולים לעשות כמוהו בזמן הזה מפני שענייניו הם חוקים נעלמים שלא יתגלו עד זמן העתיד, אמר “וכל צורותיו ואת כל חקתיו” – שהחוקים הם הדברים שטעמם נעלם. ועל הדברים שהם אמצעים בין בנין הראשון ובין בנין השלישי, אשר היו יכולים לעשותם בימי בית שני שבנאו כבית הראשון וכדברים מעין העתיד כמו שכתב הרמב”ם, מפני שהדברים ההם אינם חוקים נעלמים רק תורות שטעמם נודע, אמר “וכל צורותיו וכל תורותיו הודע אותם”. וכתב “לעיניהם” – ציוה שיכתוב צורת הבניין העתיד בספר למשמרת לדור אחרון, “וישמרו” – רצונו לומר שאם ישמרו את כל צורותיו ואת כל חקתיו – להתנהג כפיהם בקדושה ובטהרה ובהטבת המעשים, שיהיו מוכנים אל הצורות האלה שמורים על דבוק ה’ ושכינתו בקדש לעולם, אז “ועשו אותם” – אז יעשו את הצורות ויבנו את בית השלישי ברוח ה’ עליהם”.
מבואר אם כן כי מבנה הבית השלישי מושתת על הציווי האלוקי כפי שהתגלה במבנה בית ראשון, ולכן אותם דברים שנימנו לעיל כמעכבים בבניין המקדש הראשון תקפים וקיימים גם במבנה הבית השלישי. עם זאת – כל אותן תוספות יחודיות המופיעות בנבואת יחזקאל הינן בבחינת הרחבות ותוספות על בסיס המבנה הבסיסי.
24 דברי הימים א’ כ”ח, י”ט.
25 מגילה פרק א’ הלכה א’.
26 פרק ט”ו.
27 שער דוד, דבור המתחיל “וטעם מסירתה”.
28 פרק ד’ משנה ז’ ב’בני יוסף’ )עמ’ רמ”ט בדפוס
חדש(.
29 שמות כ”ה, ט’ בבאורו לפסוק “וכן תעשו”, בדבור
המתחיל “והנה בהשכלה מועטת”.
30 פרק מ”ג, י”א.
31 שו”ת יורה דעה סימן רל”ו.
32 ראה דברי רש”י )ערובין ק”ד, א’ ד”ה ‘קא מוסיף
אבנין'(: “דכתיב הכל בכתב מיד ה’ עלי השכיל שהבנין
נמסר לדוד על ידי הנביאים”. כנראה לדעתו מדובר
בגד ונתן, שכן כך הוא מבאר בסוכה נ”א, ב’ )בתחתית
העמוד(.
]33 שמות כ”ה, ט’.
34 הלכות בית הבחירה פרק א’ הל’ ה’ – ו’.
