מבנה נחלת הקודש בחלוקת הארץ לעתיד לבא

בסוף פרק מ”ז לקמן188, ובפרק מ”ח189, מבואר אופן חלוקת הארץ לשבטיה לעתיד לבא. מבואר שם כי ארץ ישראל תחולק לי”ג רצועות מצפון לדרום, זאת עבור י”ב שבטים וכן ‘רצועת קודש’ עבור ירושלים והמקדש.
בפסוקים דלקמן מתואר אופן חלוקת ‘רצועת הקודש’, כאשר בפרק מ”ח לקמן190 קיימת חזרה על הנושא בתוספת פרטים מסויימים.

כל הרצועות הינן בגודל אחיד של עשרים וחמישה אלף קנים191. ‘רצועת הקודש’ מתוארת בפסוק כ’תרומה לד’’, ומבאר רש”י שזה על-שם המקדש הנמצא בה.

גודלו של הר הבית לעתיד לבא הינו 500 על 500 קנים (3000 על 3000 אמה192). עניין זה מוזכר רק בפסוקנו, ובפרקים לקמן מבואר רק הדין של יתר השטח אשר ב’רצועת הקודש’. השטח שסביבות הר הבית ישמש את הכהנים, כמבואר לקמן בפרק מ”ח193. משום כך כנראה הקדים הנביא את תאור מיקום הר הבית והמקדש לפני תאור כלל נחלות השבטים, וכפי שיבואר לקמן ממידות ההר למדים לגבי מידות יתר השבטים.
עניינו של המגרש בן חמישים האמות אינו מבואר בדברי רש”י אולם לדעת המצודות והמלבי”ם זהו שטח ריק ברוחב חמישים אמה שיקיף את הר הבית.

כפי שבארנו בפסוק הקודם ממידותיו של הר הבית למדים לגבי מידות יתר הנחלות. דהיינו: ריבוע הר הבית גודלו חמש מאות על חמש מאות קנים, ושטח רצועת הקודש הכולל יהא עשרים וחמש על עשרים וחמש אלף קנים למרות שהמילה ‘קנים’ לא מופיעה בפסוקים. לקמן יבואר כי גודל זה של עשרים וחמישה אלף קנים הינו גודלן האחיד של יתר נחלות השבטים, כך שעניין זה נלמד מ’רצועת הקודש’.

ד קֹדֶשׁ מִן-הָאָרֶץ הוּא, לַכּהֲֹנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה, הַקְּרֵבִים, לְשָׁרֵת אֶת-יְהוָה; וְהָיָה לָהֶם מָקוֹם לְבָתִּים, וּמִקְדָּשׁ לַמִּקְדָּשׁ. ה וַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אֹרֶךְ, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רֹחַב; יהיה (וְהָיָה) לַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת לָהֶם, לַאֲחֻזָּה-עֶשְׂרִים לְשָׁכתֹ. ו וַאֲחֻזַּת הָעִיר תִּתְּנוּ, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֹחַב, וְאֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, לְעֻמַּת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ לְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, יִהְיֶה. ז וְלַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר, אֶל-פְּנֵי תְרוּמַת-הַקֹּדֶשׁ וְאֶל-פְּנֵי אֲחֻזַּת הָעִיר, מִפְּאַת-יָם יָמָּה, וּמִפְּאַת-קֵדְמָה קָדִימָה; וְאֹרֶךְ, לְעֻמּוֹת אַחַד הַחֲלָקִים, מִגְּבוּל יָם, אֶל- גְּבוּל קָדִימָה.

לפי המבואר לקמן בפרק מ”ח המקדש נמצא באמצע רצועה בת עשרת אלפים קנים, שהינה חלק מ’רצועת הקודש’. לשיטתת רש”י, המבוארת בפסוקנו, פרט לשטח בן חמש מאות על חמש מאות אמות, שהינו שטח הר הבית, יתר השטח הינו ‘רצועת הכהנים’194 שכן הוא מיועד לכהנים (ראה תרשים).

חידוש נוסף בדברי רש”י לפסוקנו הינו העובדה שלדעתו בימי הבית השלישי המקדש יעמוד באמצע הר הבית, ולא בדרומו כפי שהיה בימי הבית השני195.

כפי המבואר בפרק מ”ח קיימת רצועה נוספת שאורכה מצפון לדרום הינו עשרת אלפים קנים, והיא ממוקמת דרומית ל’רצועת הכהנים’ (ראה תרשים). פרוט העניין מופיע אף הוא בפרק מ”ח לקמן.
עניינן של עשרים הלשכות המתוארות בפסקנו196 מבואר בתוספת לדברי רש”י, עניינן לצורך שמירת המקדש וכן לצורך נוי.

הרצועה האחרונה בתוך ‘רצועת הקודש’ הינה ‘רצועת העיר’. אורכה מצפון לדרום הינו חמשת אלפים קנים. בה יהיה מקום מושב גם לזרים.

נתמצת את אריכות לשונו של רש”י בבאורו לפסוקנו: כפי המבואר לקמן, בפרק מ”ח, הארץ מחלוקת לי”ג רצועות שוות, מצפון לדרום, בגודל אחיד של עשרים וחמש אלף קנים. הרוחב, ממזרח למערב, הינו בהתאם לגבולות הארץ. פרט לריבוע שטח הקודש, בגודל עשרים וחמש אלף על עשרים וחמש אלף קנים, יתר השטח נקרא לקמן בשם ‘שטח הנשיא’. כלומר: שטח זה מיועד למלך המשיח197. אופן השימוש בשטח זה לא מבואר.

ח לָאָרֶץ יִהְיֶה-לּוֹ לַאֲחֻזָּה, בְּיִשְׂרָאֵל; וְלֹא-יוֹנוּ עוֹד נְשִׂיאַי אֶת-עַמִּי, וְהָאָרֶץ יִתְּנוּ לְבֵית-יִשְׂרָאֵל לְשִׁבְטֵיהֶם.

בפסוק זה מבוארת הסיבה לכך שלמלך מיועד שטח מיוחד משלו. כך מבאר זאת הרד”ק: “ולא יונו עוד נשיאי את עמי – כמו שהיו עושים מלכי ישראל שהיו גוזלים ואונסים וחומסים עניים שביניהם בעיר ובשדה, כמו שעשה אחאב בכרם נבות. וכן אמר על מלכי ישראל: “וחמדו שדות וגזלו בתים ונשאו ועשקו גבר וביתו איש ונחלתו” – לא יעשו עוד זה לעתיד בשוב המלכות, כי חלק גדול יהיה להם אחזה בתוך בני ישראל. והם יחלקו הארץ לבית ישראל לשבטיהם, ויספיק להם חלק שלהם כי רב יהיה. ועוד שיהיה להם לב חדש לירא את ה’ ולשמור מצותיו, ולא יונו עוד ענין אונס. וכן תרגם יונתן “ולא ינסון”, כי יש בלשון הזה לקיחת ממון האדם או גופו מדעת ושלא מדעת. שלא מדעת – כמו “לא תונו איש את עמיתו”, מדעת – שאונס אותו בגלוי בכח. ומזה – “ולא
יונו עוד נשיאי את עמי””.

דהיינו: ישיבתם של ישראל לעתיד לבא בנחלת הארץ עניינה תיקונו של עולם, וחלק מהעניין הינו תיקון פגם המלכות שהיה קיים בתקופת מלכי ישראל בימי הבית הראשון. התיקון הינו הן במישור שבין אדם לחברו והן במישור של הנהגת ישראל על-ידי המלך לאביהם שבשמים.

יתר הפסוקים בפרק זה עוסקים באופן הנהגת הנשיא ומידות המטבעות והמשקלים. נמשיך באורנו החל מפסוק י”ז בו מדובר בקרבנות המקדש לעתיד לבא.

188  י”ג-כ”ג.
189  כולו.
190 פסוקים ח’-ל”ד.
191 75 מיל שהם כ 75 קילומטר.
192 כ 1.5 על 1.5 קילומטר.
193 י’-י”א.
194 בת עשרת אלפים האמות.
195 מידות ב’, א’.
196 ראה באורנו לקמן מ”ח, י”ח.
197 הרד”ק והמלבי”ם.