מבנה התאים (הצלעות) המקיפים את ההיכל, ו’המונח’

כיוון שלשונו של רש”י קשה, נבאר את לשונו בהתאם לדיבור המתחיל של דבריו. צלע אל צלע – הצלעות הינם התאים, כפי שיבאר רש”י לקמן, והם בנויים תא לצד תא ותא מעל לתא.
שלוש ושלשים פעמים – בבית שלישי (כמו בבית ראשון) קיימים שלושים ושלושה תאים: חמישה עשר בצפון חמישה עשר בדרום ועוד שלושה במערב. התאים בנויים בשלוש קומות.
לפי המבואר בדברי רש”י בצידי הצפון והדרום אורך כל תא הינו י”ב אמות. החישוב מבוסס על כך שבכל קומה קיימים חמישה תאים, ועובי הקיר שביניהם הינו חמש אמות. עובי זה של הקיר נלמד מן הנאמר לקמן100: “רֹחַב הַקִּיר אֲשֶׁר לַצֵּלָע אֶל הַחוּץ חָמֵשׁ אַמּוֹת”, ולהבנת רש”י זה אינו רק עובי הכותל החיצון אלא גם עובי קיר התאים. מכאן שהאורך הכולל, המבואר בדברי רש”י, הינו 85 אמות: שישים אמות אורך התאים ועשרים וחמש אמות אורך הכתלים המפרידים בין התאים. אם נוסיף לכך את אורך המונח101, שהינו חמש אמות, הגענו לתשעים אמות שהן האורך הכולל החיצוני של הבית ללא האולם.

אולם קשה על דברי רש”י שהרי בין חמשת התאים קיימים שישה כתלים ולא חמישה! בעל ‘לבושי שרד’ סובר שהגירסא בדברי רש”י מוטעית. בעל ‘צורת הבית’102 דן אף הוא בנושא. הוא מעלה שתי אפשרויות לפתרון, אותן הוא דוחה:
א. לומר שהכותל המזרחי של התאים לא היה קיים כלל. דהיינו: שהתא המזרחי ביותר היה פתוח. הדבר אינו מסתבר שכן אין רמז לכך וזו גם בעיה בעמידות של המבנה.
ב. הכותל בצד המערבי היה סתום עד לקיר העזרה המערבי. דבר זה לא מסתבר שהרי בבית שני היה קיים שם מרווח (הנקרא ‘אחורי בית הכפורת’). פרט לכך זה מגדיל את אורך הבית.

בעל ‘צורת הבית’ מביא את דברי רבינו שמעיה, תלמיד רש”י, אשר לשיטתו הדבר מסתדר. לדבריו אורך כל תא רק אחד עשרה אמות, וממילא האורך הכולל יהא רק שמונים אמות כדלהלן: 55 אמות לתאים, 30 אמות לכתלים המפרידים בין התאים, ועם המונח מגיעים לסיכום של תשעים אמות.

ה’לבושי שרד’ גם מקשה באריכות על התא בצד המערבי של ההיכל, שכן בדברי רש”י לעיל מבואר כי גודלו של התא בכותל המערבי של קדש הקדשים (מדרום לצפון) הינו עשרים אמות. כיוון שעובי כותל התא המפורט לעיל הינו חמש אמות תהיה אמת רווח בצד הצפוני והדרומי של התא שבקיר קדש הקדשים, שכן קיר ההיכל עוביו 5 אמות,ואילו רוחב התא 4 אמות ואם כן חסרה אמת אחת להשלים את רוחב הבית ל 70- אמה.
ה’לבושי שרד’ מעלה אפשרות נוספת לתרוץ הקושיא דלעיל: אורך התא המערבי יהיה ל”ב אמה103, ואז יהא מונח נוסף גם בין ההיכל לתאים, אולם הוא עצמו דוחה אפשרות זו.
אולם אם נלך בשיטתו של רבנו שמעיה אין כל קושי, שכן יש לומר שהכותל הצפוני של קדש הקדשים עוביו שש אמות כעובי קיר ההיכל ולא חמש אמות כעובי יתר הכתלים שבין התאים (ראה תרשים של שיטת רבנו שמעיה).

ובאות בקיר אשר לבית לצלעות – באור זה של רש”י, וכן בקטע הבא של המשך הפסוק, עוסק באופן עמידת תקרות התאים הסובבים את ההיכל. בדיבור זה מבאר רש”י כי בכותל החיצון של התאים )כותל התאים שאינו פונה לכוון ההיכל אלא לעבר חלל המסיבה( היו נקבים עבור קורות תקרת התא. ראה לקמן בפיסקה הבאה המשך הבאור בנושא התאים.

רש”י: ולא יהיו אחוזים בקיר הבית – כדי להבין את באורו של רש”י נבאר את מבנה התאים בבית ראשון, הזהה למבנה בבית שלישי.

כך נאמר בספר מלכים א’104 לגבי מבנה התאים: “וַיִּבֶן עַל קִיר הַבַּיִת יָצִיעַ סָבִיב אֶת קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב: הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת”.

ה’יציע’ עליו מדובר בפסוק הוא המכונה במשנה105 בשם ‘תא’. זו לשון הרד”ק שם (בליווי באורנו): “יציע סביב – הוא הנקרא ‘צלע’ ונקרא ‘תא’ [המילים ‘יציע’, ‘צלע’ ו’תא’ הינן שלושה כינויים לדבר זהה] ועשה סביב כל הבית – סביב ההיכל, וסביב הדביר מבחוץ, אלה התאים וקרא אותם ‘צלעות’, כי בשלשה שמות אלו נקראו [התאים הקיפו את ההיכל משלושת צידיו – צפון, דרום ומערב]. ואחרי כן אומר [בפסוק ו’] איך בנה אותם עם קירות הבית סביב, ואמר “כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה” – רוצה לומר כי קיר הבית היה רחב מלמטה, והלך ומצר כלפי חוץ כנגד התאים. [הקיר החיצוני של ההיכל רחב יותר בקומת התאים הראשונה ונעשה צר יותר בקומות התאים העליונות, ראה תרשים] לפיכך היציע התחתונה [הקומה הראשונה של התאים] חמש באמה רחבה [הרוחב של התאים בקומה הראשונה צר יותר, והוא חמש אמות בלבד] וקרוי ‘התחתונה’ שהוא קרקע התיכונה של התאים [תיקרת הקומה התחתונה הינה הריצפה של הקומה השניה, הנקראת בשם ה’תיכונה’] היה מונח מצד הבית על קיר הבית אמה אחת [בקיר הבית החיצון יש מדרגה בעובי אמה, לכוון פנים הבית, והיא משמשת כתמיכה לתיקרת הקומה הראשונה (שהיא גם ריצפת הקומה התיכונה)] ועל אותה אמה לא היה בנין, כי חלל היציע התיכונה היה [בקומה התיכונה האמה הזו משמשת כחלק מהריצפה, שכן עובי התא בקומה הזו רחב באמה מהקומה שתחתיה] והוא קיר הבית היה מצר ממה שהיה למטה אמה אחת כל גובה היציע התיכונה שהיה חמש אמות [כפי שבארנו לעיל הקיר בקומה התיכונה נעשה צר באמה, ואילו התא בקומה זו נעשה רחב באמה]. וזהו ‘המגרעות’ שהוא אומר שנתן לבית חוצה [אילו הן המדרגות שנעשו בקיר ההיכל החיצוני, ששימשו כתמיכות לקומה העליונה יותר של התאים]. הנה התיכונה שש באמה רוחבה, עם האמה שמוספת ברחבה בקיר הבית, וקרוי ה’תיכונה’ שהוא קרקע העליונה שהיא השלישית, היה מונח על קיר הבית אמה אחת [התא בקומה התיכונה התרחב באמה, על חשבון קיר ההיכל]. הנה העליונה [הקומה השלישית והעליונה של התאים] שבע באמה רוחבה, כי שתי אמות מוספות ברחבה בקיר הבית [כאמור לעיל תיקרת הקומה התיכונה של התאים נשענה על אמה שנגרעה אף היא מרוחב קיר ההיכל]. הנה קיר הבית בעליונה היה צר ממה שהיה למטה בתחתונה שתי אמות [אמה שנגרעה בקומה התחתונה ואמה שנגרעה בקומה התיכונה] וכל זה עשה כדי שלא יאחזו קורות התאים בקירות הבית בחורים שיעשו בקירות אלא על המגרעות היו נתונות קורות התאים, כי לא יכלו לעשות חורים בקיר [מטרת ה’מגרעות’ היא כדי שלא לחורר חורים בקיר ההיכל לשם חיבור ריצפת התאים]. עד כאן באור דברי הרד”ק. כאמור לשיטתו של רש”י בפסוקנו באור זה תקף גם לגבי אופן בניין התאים בבית השלישי.
יש לציין כי לרמב”ם שיטה שונה לגמרי בבאור מבנה התאים106. לשיטתו לצד קירות ההיכל קיימים חללים, שהם התאים. לצד צפון, לדוגמא, קיימים שישה כתלים וביניהם חמישה חללים שהם הנקראים לשיטתו בשם תאים.

ורחבה – כפי שבאר רש”י בפסוק הקודם כל קומה של התאים רחבה יותר מזו שתחתיה. ונסבה למעלה למעלה – לגבי מבנה בית ראשון
נאמר107: “וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל הַתִּיכֹנָה וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל הַשְּׁלִֹשִׁים”. מבאר שם רש”י, כמו בפסוקנו, כי מקומה לקומה וראיתי לבית גובה – גובהו של הבית היה למעלה מגובה התאים שהקיפו אותו108. מדברי רש”י משמע שגובהו יהא כגובהו בימי הבית השני, מאה אמה. בעל ‘עזרת כהנים’109 מבאר כי קיים עניין מיוחד בגובה של מאה אמה. הוא מצטט את דברי רבנו בחיי110 של התאים עולים באמצעות מדרגות סיבוביות הנקראות בשם ‘מסיבה’.

בהמשך באורו מבאר רש”י כי בפסוק מודגש שהתאים הולכים ונעשים רחבים וכי עולים מקומה לקומה, מהתחתונה לאמצעית וממנה לעליונה.

וראיתי לבית גובה – גובהו של הבית היה למעלה מגובה התאים שהקיפו אותו108. מדברי רש”י משמע שגובהו יהא כגובהו בימי הבית השני, מאה אמה. בעל ‘עזרת כהנים’109 מבאר כי קיים עניין מיוחד בגובה של מאה אמה. הוא מצטט את דברי רבנו בחיי110 שדוד המלך היה מתפלל על בניין הבית וההיכל שהיה מאה אמה. מספר זה היה אורך חצר המשכן, וכן אורך רוחב וגובה בית שני. הוא מביא רמז לאות קו”ף111 שהינה בגימטריא קפ”ז – אורך העזרה בבית שני. גודל העזרה בבית שלישי הינו מאה על מאה אמה. הוא מביא בדבריו סברא כי בבית שני בנו את הבניין בגובה מאה אמה שכן כך יהא גם גובה הבית השלישי. בעל ‘צורת הבית’ למד מפסוקנו שגובה הבית השלישי אינו מבואר. יש לציין כי לשיטת הרמב”ם יש עניין לרומם ולהגביה את הבית כפי יכולת הציבור112.

מוסדות הצלעות… שש אמות אצילה – ה’צלעות’ גם הן כינוי ל’תאים’.
לבאורו של רש”י היסוד עליו עמדו התאים, שהיה מונח בקרקע113, היה רחב שש אמות כדי לחזק את המבנה. אולם רוחב הקיר החיצון של התאים היה רק חמש אמות114, כמבואר בפסוק הבא.

ט רוחב הקיר אשר לצלע אל החוץ… חמש אמות -כפי שבארנו בפסוק הקודם רוחבו החיצוני של קיר התאים הוא חמש אמות.115 כך מפורש גם במסכת מידות פרק ד’ משנה ז’.

ואשר מונח – חלק זה של הפסוק עוסק ב’מונח’. שתי לשונות מופיעות בדברי רש”י שלפנינו, המבארות באופן שונה לחלוטין את מהות ה’מונח’.

לשון א’: ה’מונח’ הינו המרווח שנמצא מעבר לקיר המזרחי של התאים, והוא מפריד בין התאים לאולם (ראה תרשים). גודלו חמש אמות. בכל באורינו עד כה הבהרנו את מושג המונח כשיטה הזו שבדברי רש”י.
לשון ב’: המונח הינו חלל שבין התאים להיכל. גודלו חמש אמות.

בית צלעות אשר לבית – רש”י חוזר ללשון הראשונה של ה’מונח’, ומבאר כי המונח נמצא בשתי פינות של התאים: בקרן הדרומית-מזרחית ובקרן הצפונית-מזרחית. הנאמר בפסוק י”א לקמן “וְרֹחַב מְקוֹם הַמֻּנָּח חָמֵשׁ אַמּוֹת סָבִיב סָבִיב” אין כוונתו שהמונח מסובב את כל התאים אלא בשני קצות התאים כך שהוא מסובב אותם משני צידיהם.

פסוק זה עוסק בלשכות החצר, שהינן לשכות גדולות הממוקמות בחצר החיצונה. הלשכות הללו היו ממוקמות בסמוך לתאים, והמרווח ביניהן הינו עשרים אמה 116. הלשכות ממוקמות כנגד כל אורך הבית (ראה תרשים). רש”י מדגיש כי לשכות אלו לא היו קיימות בבית שני.

גם פסוק זה עוסק בבאור עניינו של ה’מונח’. פתחי התאים בצדדים הצפון-מזרחי ודרום- מזרחי של התאים פונים לעבר המונח. גם פסוק זה מתבאר לפי לשונו הראשונה של רש”י בפסוק ט’ דלעיל (ראה התרשים שם).

] 100 [ בפסוק ט’.
] 101 [ המרווח שבין קיר התאים לקיר האולם )ראה בתרשים המצורף(.
] 102 [ סימן ס”ד אות י”ב.
] 103 [ עשרים אמות כנגד קדש הקדשים ושש אמות כנגד כותל ההיכל מכל צד, סך הכל שלושים ושתיים אמות.
] 104 [ ו, ה’-ו’.
] 105 [ מידות פרק ד משנה ג.
] 106 [ הלכות בית הבחירה פרק ד הל’ י. ראה באורנו בליווי תרשימים בספר ‘בית הבחירה’.
] 107 [ מלכים א’ ו, ח’.
] 108 [ לפי באור ‘זבד טוב’.
] 109 [ פרק ד’ משנה ו’ ד”ה וההיכל )עמ’ ר”ט במהדורה החדשה(.
] 110 [ בראשית כ”ח, מ”ו.
] 111 [ שהגימטריא שלה היא 100 .
] 112 [ הלכות בית הבחירה פרק א’ הל’ י”א. בבאור ‘מראה יחזקאל’ לפסוק מ”א, ז’ משמע שהגובה יהיה לפחות מאתיים אמה.
] 113 [ לפי באור ‘צורת הבית’.
] 114 [ כל זאת באמות בנות שישה טפחים, שכן נאמר בפסוק ‘קנה’ )‘זבד טוב’(.
] 115 [ לכאורה לשונו של רש”י ‘מחיצת מערבית’ משו �ב שת, והכוונה לכל הקירות הפונים לחצר )‘לבושי שרד’(.
] 116 [ ראה ב’צורת הבית’ סימן ע’.