חומת הר הבית

רש”י (ה) והנה חומה מחוץ לבית. בנין בית אחד הראני בצפון ההר והחומה מחוץ סביב סביב כך מפורש בסוף הספר שהעיר בדרום והבית בצפון: שש אמות באמה וטופח. שית אמין באמתא דהיא אמתא ופשך כן ת”י זו היא אמה בינונית בת ו’ שהוא אמה וטופח באמה בת חמשה: רוחב הבנין. עובי החומה: וקומה קנה אחד. וזהו היא קומה חצונה שהיא סביב הר הבית והיא היתה נמוכה כמו ששנינו כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה כו’:

ה והנה חומה מחוץ לבית – לדברי רש”י המקדש ממוקם בצפון ירושלים וגם בצפון הר הבית. רש”י מבאר בדבריו כי הוא לומד זאת מהנאמר בסוף ספר יחזקאל. יש לומר כי כוונתו היא לפסוקים
בפרק מ”ח העוסקים בחלוקת הארץ לשבטים. כך נאמר שם14: “וּלְאֵלֶּה תִּהְיֶה תְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ לַכֹּהֲנִים צָפוֹנָה חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף וְיָמָּה רֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְקָדִימָה רֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְנֶגְבָּה אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אָלֶף וְהָיָה מִקְדַּשׁ ד’ בְּתוֹכוֹ”. מכאן שהמקדש ממוקם בצפון העיר. ראה דבריו וציורו של בעל ‘צורת הבית’ בנדון15.

שש אמות באמה וטופח – בבאורנו לשיטת רש”י לעיל16 הבהרנו כי האמה הרגילה הנזכרת בדברי חז”ל הינה בת שישה טפחים, שהם עשרים וארבע אצבעות17, והיא המכונה בשם ‘אמה בינונית’ (שכן קיימת אמה הקטנה ממנה, בת חמישה טפחים, וכן יש אמה הגדולה ממנה). אמה זו נקראת גם בשם ‘אמה של משה’, וכן ‘אמה של קודש’ שכן כמידתה בנה משה רבינו את המשכן וכליו. זו כוונת רש”י כי האמה הבינונית הינה בת שישה טפחים, והינה אמה וחומש מהאמה בת חמשת הטפחים.

רוחב הבנין … וקומה קנה אחד: לדברי רש”י החומה בה אנו עוסקים בפסוקנו הינה חומת הר הבית18 אשר רוחבה שש אמות וכן גובהה שש אמות. מלשון רש”י ניתן להבין כי מדובר בכותל המזרחי בלבד, כשם שהיה בימי הבית השני19. לדעת הרד”ק מבנה זה של החומות בימי הבית השני נלמד ממבנה הבית השלישי.
לדעת המצודות כל החומה החיצונה של הר הבית תהא בגובה שש אמות, בכל צידיה. גובה זה של החומה נועד כדי שיוכלו לראות את פאר הבית והחומה לא תסתיר אותו. כך גם משמע גם מלשון הרמח”ל20. יש לציין כי קיימים פרשנים שהבינו בדברי רש”י כי דעתו היא שכל החומה היתה בגובה שש אמות21. לדעת הר”י חיון גובה כל חומת הר הבית הינו שש אמות, ואילו חומת העזרה גובהה כגובה השערים (דהיינו: חמישים אמה), ורק החומה המזרחית של העזרה תהיה נמוכה יותר. גובה וגודל שערי ההר לא מבואר בפסוקי נבואת יחזקאל.

14  מ”ח, י’.
15 סימן פ”ג.
16 בנושא ‘גודל האמה’.
17 מידה זו הינה הקטנה ביותר המופיעה בדברי חז”ל, והיא משמשת כמידת יסוד לכל שיעורי האורך )כמו טפח ואמה(. שיעור ‘אצבע’ הינו רוחב האגודל. השיטות העיקריות בפוסקים האחרונים הן: שיטת הגרא”ח נאה – 2 סנטימטר, שיטת ה’חזון איש’- 2.4 סנטימטר.
18 מלשון הפסוק לא מבואר באיזו חומה מדובר. לדעת הגר”א זו חומת החצר החיצונה. בעל ‘זבד טוב’ סובר שמדובר בבניין התאים שעל פני השער המזרחי של החצר החיצונה.
19 מידות ב’, ד’. זאת כדי שהכהן השורף את הפרה האדומה יוכל להביט לתוך ההיכל.
20 חלק ב’ של ‘משכני עליון’, פרק א’ אות ב’.
21 לדוגמא: בעל ‘שחיף עץ’. ראה באורנו לעיל בנושא גובה חומת הר הבית.