חומת החצר החיצונה: מבנה השערים, התאים והאולמות של השער המזרחי (ו -ט”ז)

(ו) ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה. נכנס לתוך ההיקף ובא לו לשער עזרת נשים המזרחי היא נקראת חצר החיצונה בכל הענין הזה לפי שהוא לפני עזרת ישראל: ויעל במעלתו. ששפוע ההר הולך ועולה מן החיל התחתון עד עזרת נשים שתים עשרה מעלות כאותה ששנינו לפנים ממנו החיל י’ אמות וי”ב מעלות היו שם: סף השער. היא מזוזת השער: קנה אחד רוחב. שש אמות ומכסה את כל עובי החומה שהיה קנה אחד כמו שאמר למעלה: ואת סף אחד. מזוזה השנית אחת מצפון ואחת מדרום: (ז) והתא. הוא יציע שקורין אפנדי”ן בלע”ז והיה שלשה מימין השער ושלשה מן השמאל כמו שאמור בענין והתאים סמוכין לכותל המזרחי של עזרת נשים מבחוץ כלפי הר הבית ומהיכן אני למד שהם מבחוץ ממה שכתוב אחר כל הענין ויבאני אל החצר החיצונה מכאן אני למד שכל האמור למעלה היה חוצה לה שעדיין לא נכנס לתוכו: וה אחד ארך וגו’תא קנה. חללו של כל אחד ואחד שש אמות מרובע: ובין התאים חמש אמות. כתלים המפסיקים בין התאים עוביים ה’ אמות וכן תרגם יונתן ובין תאוויא כתלא ה’ אמין וכן שנינו במסכת מדות כותל התא חמש: וסף השער מאצל אולם השער וגו’. שלפנים מן השער היה עשוי אולם מחובר לשער כמו שמפורש בענין בולט לתוך עזרת נשים עשר אמות ובראשו דלתות ומזוזות וזהו שאמר וסף השער שהוא אצל אולם השער: מהבית. כלומר לצד פנים: קנה אחד. רחבו לכסות עובי חומות האולם אחד מימין ואחד משמאל שעובי החומה של אולם לימין ולשמאל קנה אחד כמו שמפרש והולך:

ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה – ויעל במעלתו: לדברי רש”י השער המתואר בפסוקנו הינו השער המזרחי של חומת החצר החיצונה, שהינה פנימית לחומת הר הבית22. לדעת רש”י עולים בי”ב מעלות לשער זה, זאת כשם שהיה בתקופת הבית השני23. יש לציין שגם פסוק ט”ו לקמן עוסק בשער החומה המזרחית.
סף השער – קנה אחד רוחב – ואת סף אחד: מזוזת השער המזרחי של החצר החיצונה עובייה (ממזרח למערב) הינו שש אמות, כעובי חומת העזרה. עובי זה תקף לגבי שני המשקופים. המשך מבנה השער מפורט בפסוקים לקמן (י”א, ט”ו).

ז אחד החידושים של מבנה הבית השלישי הוא מערכת התאים שהיו סמוכים לפתחי שערי העזרה החיצונית והפנימית. בבית המקדש הראשון והשני היו תאים שהקיפו את מבנה ההיכל, ומבאור רש”י משמע שהוא סובר שהתאים בפסוקנו הינם במבנה כללי של אותם התאים. מערכת התאים המתוארת בפסוקנו הינה מערכת החיצונה לשער, כדברי רש”י בבאורו לפסוקנו )שכן לדבריו רק בפסוק י”ז לקמן התאור פונה למיתחם החצר החיצונה(. כלומר: התאים ממוקמים בסמוך לפתח השער וזאת במיתחם הר הבית ולא במיתחם של החצר החיצונה. בפסוקנו אנו
עוסקים בשער המזרחי.

מערכת התאים המתוארת בפסוקנו הינה מערכת החיצונה לשער, כדברי רש”י בבאורו לפסוקנו (שכן לדבריו רק בפסוק י”ז לקמן התאור פונה למיתחם החצר החיצונה). כלומר: התאים ממוקמים בסמוך לפתח השער וזאת במיתחם הר הבית ולא במיתחם של החצר החיצונה. בפסוקנו אנו עוסקים בשער המזרחי.

מחוץ לשער נמצאים שישה תאים, שלושה מימין ושלושה משמאל לשער24. מבאר רש”י כי כל תא גודלו חללו הפנימי הוא 6 על 6 אמות, ועובי הקיר בין תא לתא הינו 5 אמות. אם כן הרוחב הכולל של כל מערכת תאים (אחת מדרום ואחת מצפון לשער) הינו 20 אמות עבור קירות התאים ו 18- אמות עבור התאים עצמם, סך הכל 38 אמות. לכאורה יש לומר שגם עובי הקיר המזרחי של התאים היה 5 אמות.

לכל אחד משלושת שערי החצר החיצונה היה אולם פנימי. דבר זה הינו חידוש, שכן לא מצאנו כדוגמתו בבית ראשון ושני. בדרך רמז ניתן לומר כי יש בתוספת זו רמז לכך שלשם כניסה אל חצר המקדש יש צורך במדרגת ביניים שמהותה תוספת טהרה והתקדשות, זאת כשם שבבית ראשון התווסף האולם בכניסה להיכל. אורך האולם, כפי שמבואר בפסוק ט’, הינו כאורכו בכניסה להיכל בתקופת הבית הראשון – 10 אמות.
האולם נמשך משער החצר החיצונית פנימה לתוך החצר. לדברי רש”י עובי חומת האולם הינו 6 אמות25. לולא הסיפא של דברי רש”י בבאורו זה ניתן היה לומר כי סף השער, הכניסה לאולם, אורכה שש אמות כעובי חומת העזרה26.

לדעת בעל ‘לבושי שרד’, בבאורו לפסוקנו, אולם השער נמשך החל מהתאים ועד לקצה האולם. זהו חשבון אורכו:
כותל התא – 5 אמות.
חלל התא – 6 אמות.
עובי כותל החצר החיצונה – 6 אמות.
בליטת האולם לתוך החצר החיצונה – 10 אמות.
סך הכל אורך האולם מתחילת התאים הינו 27 אמות. לדעתו היתה כיפה עגולה שהיוותה את הקירוי לאולם זה.

(ח) וימד את אולם השער מהבית. לפנים מן השער: קנה אחד. עובי חומות הימין והשמאל שהאולם נכון עליהם: (ט) וימד את אולם השער שמונה אמות. משך בליטתו לתוך עזרת נשים: ואיליו. אשישלטינ”ץ כל אילים האמורים בענין הם כמין אילנות עגולין עשויין מאבני גזית ועומדין בפתח אחד מימין ואחד משמאל במקום ספים במקום מזוזות וכן ת”י (ישעיה ו) וינועו אמות הסיפי’ אילנות ספיא וקרוין אילים על שם עגולין כאלה וכאלון: ואיליו שתים אמות. עובי עגולן ועומדין בסוף חלל האולם דבוקים זה לכותל ימין וזה לכותל שמאל נמצא בליטת האולם ואילים שלו י’ אמות לתוך העזרה לפנים מן השער: ואולם השער מהבית. לפי שאולמי שער עזרת ישראל היו בולטים ומשוכים לצד החוץ כמו שמפורש בענין פי’ באולמי שערי עזרת נשים שהם היו משוכין לצד פנים ושערי עזרת נשים מכוונים כנגד שערי עזרת ישראל נמצא אולם כנגד אולם ודבר נוי הוא זה:

אולם השער כיוונו מהחומה לכוון הבית, דהיינו ממזרח למערב לכוון הבית. לדברי רש”י עובי חומות האולם הינו קנה – שש אמות.

וימד את אולם השער ח’ אמות – ואיליו שתים אמות: אורך בליטת האולם לתוך החצר החיצונה הינו 8 אמות, שבסיומן ניצבים שני עמודים )ה’אילים’( שרוחב כל אחד מהם 2 אמות. מכאן – שהאורך הכולל של האולם מתחילתו (שזהו מעבר לשער החצר) ועד קצה האילים – 10 אמות.
לדעת בעל ‘זבד טוב’ אורך האולם כולל האילים הינו 8 אמות. הוא מדייק זאת גם מהנאמר בפסוק הקודם שאורך אולם השער הינו קנה, ולדבריו זהו האורך של בליטת האולם לתוך החצר החיצונה.

בעל ‘לבושי שרד’ מדייק מלשון רש”י כי האילים העגולים, שעמדו בקצה האולם, היו במקום סיפים. לדעתו הנאמר בפסוק הקודם “וסף השער” כוונתו לאילים אילו. הוא גם
מוסיף שהאילים לא היו עגולים אלא אליפטיים, כך שרוחבם ממזרח למערב 2 אמות ואילו מצפון לדרום קנה (6 אמות, כעובי קירות האולם).

ואולם השער מהבית: אולם השער של הכניסה לחצר החיצונה היה בנוי כלפי פנים, בעוד שאולם שער הכניסה לעזרת ישראל (העזרה הפנימית) היה בנוי כלפי חוץ, כלומר: לתוך החצר החיצונה. כתוצאה מכך שני האולמות היו מכוונים זה כנגד זה. לדברי רש”י צורת בניה זו מהווה נוי למבנה הבית.

י וְתָאֵי הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַקָּדִים שְׁלֹשָׁה מִפּהֹ וּשְׁלֹשָׁה מִפּהֹ מִדָּה אַחַת לִשְׁלָשְׁתָּם וּמִדָּה אַחַת לָאֵילִם מִפּהֹ וּמִפּוֹ.

(י) ותאי השער. הזה אשר דרך הקדים שבכותל מזרחי של עזרת נשים ג’ היו מפה וג’ היו מפה ג’ לדרום וג’ לצפון סמוכין לכותל עזרת נשים ופניהם להר הבית ומדת חללו וכותל המפסיק בין כל אחד פי’ למעלה: ומדה אחת לאילים. העשויין לספי האולם מבפנים: מפה. ומפה. מימין ומשמאל מדתן שתים אמות:

י ותאי השער: בהמשך לפסוק ז’ לעיל פסוקנו חוזר לעסוק בנושא התאים הממוקמים בכניסה לשער החצר החיצונה. מבאר רש”י כי שלושה
תאים היו ממוקמים מצפון (מימין) לשער ושלושה מדרום (משמאל) לשער. לדעת בעל ‘זבד טוב’ שלושת התאים לא עמדו זה לצד זה, מצפון לדרום, אלא ממזרח למערב. הוא מדייק זאת מהנאמר בפסוק “וְתָאֵי הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַקָּדִים” – שהם היו בנויים ממזרח למערב (שכן המילה ‘קדים’ מובנה ‘מזרח’).

ומדה אחת לאילים מפה ומפה: בסיום אולם השער, בחלקו הפנימי הנמצא בתוך החצר החיצונה והפונה לכוון עזרת ישראל, היו ממוקמים שני אילים. אילו הם שני
עמודים שקוטרם, לדברי רש”י, שתי אמות. כפי שיתבאר לקמן אורך האולם הינו עשר אמות, זאת כולל שני האילים. קוטר האילים התבאר אמנם בפסוק הקודם, אולם החידוש בפסוק זה הוא ששני האילים היו בעלי קוטר זהה שכן שם כתוב ‘וְאֵילָו’ – לשון יחיד27.

כפי שכבר הבהרנו בפסוק הקודם לדעת בעל ‘זבד טוב’ הגודל הכולל של האולם הינו שמונה אמות, זאת כולל האילים. לשיטתו האילים, הממוקמים בקצה האולם, עשויים לנוי משני צידי קצה האולם בתוך החצר החיצונה. (ראה תרשימים מתאימים בפסוק הקודם)

יא וַיָּמָד אֶת רֹחַב פֶּתַח הַשַּׁעַר עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַשַּׁעַר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת.

רש”י (יא) רחב פתח השער. רוחב חלל הפתח וכן שנינו כל הפתחים רחבן י’ אמות: אורך השער. הוא חלל אולם השער מן הצפון לדרום: שלש עשרה אמות. י’ כנגד חלל הפתח ואמה וחצי לכאן ואמה וחצי לכאן ואל תתמה שאצל הפתח קורהו רוחב ואצל חלל האולם קורהו אורך שהפתח גובהו הוא ארכו והרחב מסף אל סף והאולם לפי שמשך בליטת חללו מן המזרח למערב פחות ממדת חללו מן הצפון לדרום שזו שמונה אמות וזו י”ג קורא את המדה היתירה אורך והרי עדות לדבר במשכנא (דמלכים א’) והאולם על פני היכל הבית כ’ אמה ארכו על פני רוחב הבית נמצא מן הצפון לדרום קרוי להיכל רוחב ולאולם קרוי אורך לפי שההיכל מדתו מן המזרח למערב יתירה על מצפון לדרום ובאולם חלוף למדת שהמידה היתירה קרוי אורך:

בפסוק זה מבוארת מידת רוחב שער הכניסה מצפון לדרום (השער המזרחי, אולם כמותו גם השער הצפוני והדרומי). רוחב זה מכונה בפסוק הן בשם ‘רוחב’ והן בשם ‘אורך’, כפי שמבאר רש”י לקמן. תחילה מבואר כי רוחב השער המזרחי הינו עשר אמות (מצפון לדרום – זאת בצד של השער הפונה לכוון רחבת הר הבית). רש”י מעיר כי במסכת מידות28 מבואר שרוחב שערי
המקדש בתקופת הבית השני היה אף הוא עשר אמות.

בהמשך מבואר כי ‘אורך השער’ הינו 13 אמות. מבאר רש”י כי גם כאן הכוונה היא לרוחב השער, אלא שזהו רוחב השער בתוך האולם (מצפון לדרום, אולם בצד הפונה לחצר החיצונה) כך שבכל צד של הפתח ישנה אמה וחצי נוספת29. רוחב זה נקרא בשם ‘אורך’ כיוון שיחסית לאורך חלל האולם (שהינו 8 אמות, כפי שיבואר לקמן) רוחב פתח השער גדול יותר. הכלל הוא שתמיד הצד הארוך יותר נקרא בשם ‘אורך’ ואילו הצר יותר נקרא בשם ‘רוחב’30.

יב וּגְבוּל לִפְנֵי הַתָּאוֹת אַמָּה אֶחָת וְאַמָּה אַחַת גְּבוּל מִפּהֹ וְהַתָּא שֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ.

רש”י (יב) וגבול לפני התאות אמה אחת וגו’. התאות שמכאן ומכאן לשער היו משוכין מן כנגד חלל האול’ שלפנים אמה לצפון ואמה לדרו’ שכבר פי’ שהוא מבית משוך מכנגד חלל השער אמה ומחצה לצפון וכן לדרום ועכשיו מפרש שהתאים שבחוץ משוכים לצפון אמה אחת יותר מן האולם וכן לדרום אמה אחת נמצאו משוכין מחלל רחב הפתח ב’ אמות ומחצה לכאן וב’ אמות ומחצה לכאן וזהו ל’ וגבול אשומיי”ל בלע”ז מקום פנוי וכותל התא עובי ה’ נמצא עובי כותל הצפוני (צ”ל הדרומי צ”ה) של התא הצפוני ועובי כותל הצפוני של אולם כלים זה כנגד זה שכותל אולם עוביו שש וכותל התא חמש והוא נמשך אמה אחת לתוך כנגד עובי כותל האולם וכן לדרום:

בפסוק זה מתוארת הכניסה ממזרח אל שער החצר החיצונה. כבר תואר בפסוק הקודם כי רוחב חלל הפתח (מצפון לדרום) הינו עשר אמות, ואילו רוחב חלל האול בצד הפנימי (הפונה לחצר החיצונה) הינו 13 אמות.

בפסוקנו מבואר כי בכניסה מכוון רחבת הר הבית (ממזרח) היתה עוד תוספת של אמה לכל צד בין כותל התאים לרוחב הפתח, זאת מעבר לתוספת של האמה וחצי שקיימת באולם. מבואר אם כן כי הרוחב הכולל, בין כתלי התאים, הינו 15 אמות: 10 – רוחב הפתח, 2.5 אמות מכל צד מרווח עד לכתלי התאים.

רש”י מוסיף כי קיר התאים וקיר האולם מסתיימים באותו מקום, שכן רוחב האולם הפנימי הינו 13 אמות ורוחב כל קיר של האולם 6 אמות, סך הכל 25 אמות. רוחב הפתח בין התאים הינו 15 אמות, רוחב כל קיר 5 אמות, סך הכל גם כן 25 אמות. עניין זה מתבאר למעשה בפסוק הבא לגבי מרווח התאים31.

בעל ‘לבושי שרד’ מוסיף כי גודל התאים כבר מבואר בפסוק ז’ לעיל, ומטרת החזרה היא לבאר שגודל זה שווה משני צידי הפתח.

יג וַיָּמָד אֶת הַשַּׁעַר מִגַּג הַתָּא לְגַגּוֹ רֹחַב עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּותֹ פֶּתַח נֶגֶד פָּתַח.

(יג) וימד את השער מגג התא לגגו. מגג התא שבצפון השער לגג התא שבדרום השער: עשרים וחמש אמות. עובי כותל התא חמש וכן עובי כותל התא שמצד שני הרי עשר ושתי אמות ומחצה שתהא (כצ”ל צ”ה) משוך מחלל הפתח לכאן וכן לכאן הרי ט”ו וחלל הפתח עשר אמות הרי כ”ה וכולן מדת רוחב השער הן כנגד י”ג אמות של חלל האולם מבפנים ושני כתלים קנה מכאן וקנה מכאן הרי כ”ה: פתח נגד פתח. פתח התא שאצל השער בדרום מכוון כנגד פתח התא שאצל השער בצפון שלא היה לכל ששת התאים האלה פתח בכותל שבצד החוץ אלא שלשני התאים הסמוכין לשער היו להם פתחים פונים אל שער אויר שבין שניהם וכן הוא אומר למטה ואל אליהמה לפנימה לשער למדנו שפתחיהם פונים לשער:

וימד את השער מגג התא לגגו – עשרים וחמש אמות: פסוק זה עוסק במרווח שבין התאים שמשמאל ומימין לשער החצר החיצונית.
המרווח בין התאים הינו 25 אמות, זאת לפי הפירוט הבא:
5 אמות – עובי כותל התא. שני הצדדים: 10 אמות.
2.5 אמות – מרווח מחלל הפתח ועד לכותל התא. שני הצדיים: 5 אמות.
חלל פתח השער – 10 אמות.
סך הכל: 25 אמות.
רש”י מדגיש בדבריו כי מרווח זה הינו בדיוק המרווח הקיים באולם הכניסה הפנימי, שרוחבו 13 אמות, וכל קיר בו עוביו 6 אמות, יחד 25 אמות. מבואר מכך כי רוחב האולם מקביל למרווח שבין התאים32.
פתח נגד פתח – לדעת רש”י בשני התאים הסמוכים למרווח היתה דלת הפונה למרווח, ואילו ביתר התאים לא היתה דלת. לדעת רש”י33 בין כל תא לתא היה מעבר אולם לתאים הפנימיים לא היה מעבר כלפי חוץ34.

בעל ‘זבד טוב’35 מדייק מלשון הפסוק כי בין גגות התאים שמשני הצדדים היה גג שחיפה את המרווח שבין התאים שבשני צידי המעבר אל פתח השער. לדעתו מבוא זה הוא המהווה את הכניסה לשער. בבאורו לפסוקנו הוא מוסיף כי גם בבית שני מצאנו כי המילה ‘שער’ מכוונת כנגד שערים שיש להם כיפה (כמו שער ניקנור). לדעתו לקירוי תפקיד כפול: להגן מחמה ומטר וכן לנוי.

יד וַיַּעַשׂ אֶת אֵילִים שִׁשִּׁים אַמָּה וְאֶל אֵיל הֶחָצֵר הַשַּׁעַר סָבִיב סָבִיב.

(יד) ויעש את אילים ששים אמה. גובהן של אילים של ספי האולם גבוהים ששים אמה: ואל איל החצר השער סביב. וכן לכל אילי החצר שבכל אולמי שערים סביב סביב שאף בצפון ובדרום היו לה שערים עשויין כתבנית השער הזה כמו שמפורש בענין:

האילים ניצבו בקצה האולם, בצידו הפנימי הפונה לעבר עזרת ישראל. בפסוק זה מבואר כי גובה האילים היה שישים אמה. כיוון שגובה השערים36 הינו 50 אמה, הרי שהאילים בלטו 10 אמות מעל ראשי השערים. דבר זה נועד לשם נוי37.

פסוקנו עוסק בשער המזרחי, אולם מבאר רש”י כי בכל האולמות של שערי החצר החיצונית (בצד הצפוני ובצד הדרומי) האילים הנמצאים בקצה האולם הינם באותו המבנה כמו האילים בשער המזרחי המתואר בפסוקנו. בעל ‘זבד טוב’ מקשה כיצד ניתן להקים עמוד שגובהו 60 אמות ואילו בסיסו הוא בקוטר 2 אמות38 ? לכן לדעתו יצקו אילים שגובהם 60 אמות וחתכו אותם לארבע, כך שכל איל גובהו 15 אמות. הוא מוכיח זאת מלשון הפסוק – עיין בדבריו.

טו וְעַל פְּנֵי הַשַּׁעַר היאתון [הָאִיתוןֹ] עַל לִפְנֵי אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי חֲמִשִּׁים אַמָּה.

(טו) ועל פני השער האיתון. גובהו של השער הזה והוא קרוי שער האיתון לפי שהוא משמש כניסה ויציאה לכל באי העזרה: איתון. תרגום של ביאה: על לפני אולם השער הפנימי. עם גובהו של אולם השער שהוא לפנים מן השער נ’ אמה, ומגובה שאר השערים שבענין שהם נ’ אמה אני למד שעל פני האמור כאן הוא גובה (כלומר משער החיצון גובהו נ’ אמה על פני כל האולם ששער הפנימי של אולם שאף בסופו של אולם הוא שער כמו שמפורש כבר בפסוק ז’ סא”א):

השער המזרחי לחצר החיצונה נקרא בשם ‘שער האיתון’, מלשון ‘ביאה’ בארמית, שכן לדברי רש”י הוא שימש כשער הכניסה
והיציאה המרכזי לחצר החיצונית. לשון הפסוק קשה, שכן לא ברור מהו ‘וְעַל פְּנֵי’ וכן ‘עַל לִפְנֵי’. לדעת רש”י הכוונה היא שגובה השער, שהינו גם שער האולם, הינו 50 אמה39.
לבעל ‘זבד טוב’ שיטה שונה בנדון. הוא סובר כי 50 אמה הינו המרחק ממזרח למערב, בין האילים הניצבים לדעתו לפני התאים לבין האילים הניצבים בסוף האולם. יש לזכור כי לשיטתו התאים ממוקמים ממזרח למערב.
זהו חשבונו: האילים שלפני התאים – 2 אמות.
כותל התא – 6 אמות.
שלושת חללי התאים – 18 אמות.
שני כתלים שבין התאים – 10 אמות.
כותל חומת החצר – 6 אמות.
אורך האולם – 6 אמות.
אילים בקצה האולם – 2 אמות.
סך הכל: 50 אמות.
גם לדעת הגר”א מדובר באורך ממזרח למערב, אלא שלשיטתו אין אילים לפני התאים, אלא שאורך האולם 8 אמות ובקצהו אילים, כך שגם לדעתו האורך הכולל מהכניסה לתאים ועד לקצה האולם הוא 50 אמות.

טז וְחַלֹּנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר סָבִיב סָבִיב וְכֵן לָאֵלַמּוֹת וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב לִפְנִימָה וְאֶל אַיִל תִּמֹרִים.

רש”י (טז) וחלונות אטומות אל התאים. התאים האלה לא היו להם פתחים אל החוץ אלא זה פתוח לזה וכן מצינו במסכת מדות בתאים שסביבות ההיכל ג’ פתחים לכל א’ וא’ א’ לתא מן הימין וא’ לתא מן השמאל וא’ לתא שעל גביו ולתאים שבחצר שלא היו אלא ג’ תאים זה אצל זה ולא היו להם תאים על גביהם היו לאמצעי ב’ פתחים א’ לתא מן הימין וא’ לתא מן השמאל ולחיצון של צד השער היו ב’ פתחים א’ פתוח לאמצעי ואחד לצד השער וכן לתא החיצון של כתף השני מזה ומזה לשער כמו שכתוב למעל’ פתח נגד פתח והיו להם חלונות שקופים אטומים פתוחי’ לצד החיצון וסתומים לצד פנים כלומר קצרים לצד פנים ורחבים לצד החוץ אל המזרח, ומנחם פתר שקופים לשון השקפה כמו (שיר ו’) מי זאת הנשקפה (תהלים קב) כי השקיף ממרום קדשו וכן (שמות י”ב) אל המשקוף גם כן פתר לשון השקפה: ואל אליהמה לפנימה לשער. ואל כתפות פתחיהם של שני תאים הסמוכים לשער מזה ומזה שהיה פתחן אל תוך אויר השער פתח התא הצפוני מצפון לשער ופתח התא הדרומי מדרום לשער וכתפות הפתחים שמזה ומזה לפתח התא הם האילים והיו בהם חלונות פתוחים לאויר הפסק רוחב השער שהיה מפסיק בין התאים ואותו אויר קורא לפנימה לשער שמי שנכנס לבין אויר בליטת התאים שמכאן ומכאן נראה שהוא נכנס לשער: וכן לאילמות. וכן היו חלונות לאילמות של כל שער ושער: וחלונות סביב סביב לפנימה. בחומה לצד העזרה מבפנים: ואל איל תמורים. ת”י כותרתא כותרות בראש האיל היה עשוי כמין כותרות דומה לדקל כי במשכנא דשלמה הן מתורגמות צורת דקלין פומיל”ש בלע”ז:

טז וחלונות אטומות אל התאים: רש”י מבאר כי החלונות עליהם מדובר בפסוק זה הינם חלונות התאים הפונים לכוון החצר, שכן לשני התאים הפנימיים שבכל צד לא היה פתח החוצה אלא רק פתח ביניהם40.

כפי שהתבאר בפסוק הקודם הפתחים לתאים היו ממוקמים לכוון המעבר אל פתח החצר. לעומת זאת לכל תא מהתאים הפנימיים היה חלון, הנקרא בפסוקנו בשם ‘חלון אטום’. רש”י מביא שני באורים למושג ‘אטום’, זאת מלשון ‘שקופים אטומים’ המופיע במבנה הבית הראשון.
א. שהחלונות היו צרים בפנים ורחבים בחוץ.
ב. לחלונות היו משקופים בולטים שהשקיפו כלפי חוץ.

במפרשים מופיעים באורים נוספים למושג ‘אטומות’: לדברי הגר”א ניתן היה לסוגרם (יתכן שהם היו מוגפים עם תריס), לדברי בעל ה’מצודת דוד’ החלונות היו סגורים באמצעות מחיצה בהירה, שהיא כנראה זכוכית. גם לדעת המלבי”ם מדובר בזכוכית.

ואל אליהמה לפנימה לשער: קטע זה של הפסוק הינו קשה הבנה, שכן לא ברור פירושה של המילה ‘אליהמה’. לפי פירושו של רש”י (ולפי הבנת בעל ‘לבושי שרד’) ‘אליהמה’ הינה מילה המבוססת על המילה ‘אילים’. הכוונה בפסוק היא כי לתאים הסמוכים לשער (שלהם בלבד קיים פתח) יש מזוזות הנקראות בשם ‘אילים’. רש”י בבאורו מכנה מזוזות אלו בשם ‘כתפות’, ולהם יש חלונות הפתוחים לעבר חלל השער. משמע מבאורו של רש”י כי לא היה זה כותל חלק, אלא לכתף זו היתה צורת ‘איל’ )אולי מעוגל( ובראשו כותר כמין דקל41 (ראה סוף פסוקנו). לדעת הגר”א בראש כל איל שבין התאים היו שני כותרות דקלים42.

פרט לכך ישנם חלונות לאולמות השערים (לא מבואר מספרם), וכן חלונות “לצד העזרה מבפנים”. מלשון רש”י לא ברור על אילו חלונות מדובר: האם על החלונות של חומת העזרה הפנימית, או חלונות בתאים לכוון החצר החיצונה43.

22 בעל ‘לבושי שרד’ מבאר כי רש”י מדייק זאת מהנאמר “ויעל במעלותיו”, שכן רק מרחבת הר הבית היו מעלות לעבר עזרת נשים.
23 רש”י מצטט בפירושו את המשנה במסכת מידות,אולם בעל ‘לבושי שרד’ מעיר שבבית שלישי לא יהיה סורג, שהינו הגדר המקיפה את חומת העזרה. הדבר מבואר מכך שהתאים סובבים את הכותל המזרחי של חומת העזרה, וגודל התא הינו שש אמות וכותלו חמש אמות, וזה גדול מאורך החיל (השטח שבין החומה לסורג) שהיה עשר אמות בלבד. לדעת הרמח”ל גם בבית שלישי יהיה סורג.
24 לקמן בפסוק י’.
25 ראה גם בבאור ‘צורת הבית’ בסימן ו’.
26 שכן גם קשה לכאורה לדברי רש”י מדוע חוזר הפסוק הבא ומתאר את עובי קירות האולם?
27 כך מבאר בעל ‘לבושי שרד’.
28 פרק ב’, ג’.
29 ראה תאור התוספת בפסוק הבא.
30 רש”י מביא את הדוגמא מבניין בית ראשון, בו רוחב האולם נקרא בשם אורך, זאת יחסית למידת אורכו הקב צרה יותר.
31 ראה הערת בעל ‘לבושי שרד’.
32 ראה בעניין זה גם באורנו לפסוק הקודם.
33 בפסוק ט”ז לקמן. וכן ראה דברי בעל ‘צורת הבית’ סימן ד’.
34 אולם היו לתאים חלונות, כפי שיבואר לקמן בפסוק ט”ז.
35 בבאורו לפסוק י”ב.
36 ראה בפסוק הבא.
37 לבושי שרד.
38 הוא מביא ראיה מפסל נבוכדנצאר לגביו מבארים חז”ל כי היה בגובה 60 אמות ובקוטר 6 אמות ולא יכל לע”מוד.
39 ראה באורו של בעל ‘לבושי שרד’.
40 זאת כפי שהיה בתאים שסביב המקדש. אולם רש”י מדגיש שבתאים אילו היתה רק קומה אחת ולא כמה קוב מות, דבר שהיה בתאים הסובבים את המקדש.
41 כך מבאר רש”י בבאורו לדברי הימים ב’ (ג’, ד’): “תמ ו רים הם אילנות כמין תמרים וכרובים”.
42 יש לברר האם רק לאילים אילו, הפונים לשער, יש צ ו רות דקלים או שלכל האילים שבחצר יש בראשם צורה כזו.
43 כך משמע מדברי בעל ‘צורת הבית’ בסימן ד’ (אות ב’). גם אז לא ברור האם הכוונה לכל ששת התאים או רק לתאים הפנימיים (שלהם היו חלונות גם לכוון מזרח).