זמן הנבואה ומקומה

גלות בית ראשון מתחילה אחד עשרה שנים לפני חורבן הבית. כך מסכם רש”י את תולדות התקופה1: נבוכדנצאר הוכתר למלך בבל בשנה הרביעית למלכות יהויקים מלך יהודה. שנה לאחר מכן הוא כובש את ירושלים, ומאז יהויקים עובד לו במשך שלוש שנים ומורד בו במשך שלוש שנים נוספות. נבוכדנצאר מגיע לירושלים לאחר מרידת יהויקים, ומגלה את יהויקים וממליך את בנו יכניה )יהויכין(. מלכות יהויכין מתחילה בשנה השביעית למלכות נבוכדנצאר. שנה לאחר מכן, היא השנה השמינית למלכות נבוכדנצאר, מגלים הבבלים את המלך יהויכין לבבל. למרות כניעת יהויכין הדבר לא מונע את הגלייתו. גלות זו נקראת בשם ‘גלות החרש והמסגר’, שכן לגלות יורדים כל חשובי העם, וביניהם גם יצרני הברזל כדי למנוע את יצור כלי הנשק2. משמע מהפסוקים כי גם הנביא יחזקאל גלה לבבל בתקופה זו. נבוכדנצאר ממליך את צדקיהו למלך. בשנה הי”ט למלכות נבוכדנצאר, אחת עשרה שנים אחר גלות יהויכין, נחרב בית המקדש בעקבות
מרידת צדקיהו. צדקיהו מובל אף הוא לגלות בבל, זאת לאחר שהורגים את בניו לנגד עיניו ומעוורים אותו. כך בא הקץ לתקופת ימי בית המקדש הראשון.
שנת הארבע עשרה לחורבן, הנזכרת בפסוק, הינה גם שנת העשרים וחמש לגלות יהויכין. בשנה זו התנבא יחזקאל הנביא על בניין הבית העתידי. לפי המבואר בפסוק זמן הנבואה היה בראש השנה, אולם מאידך נאמר בפסוק כי הנבואה נאמרה בעשור לחודש!
רש”י מבאר על-פי דברי הגמרא3 כי הכוונה היא ששנה זו היתה שנת היובל4, וראש השנה של שנת היובל הינו בעשור לחודש. ביום זה בית דין תוקעים בשופר, עבדים נפטרים לבתיהם ושדות חוזרות לבעליהן. מבואר אם כן כי ארבע עשרה שנים לאחר חורבן הבית היתה שנת יובל, ומכאן שחורבן הבית התרחש במוצאי שנת שמיטה5.

פעמיים בנבואותיו מובא יחזקאל לארץ ישראל. פעם ראשונה בפרקים ח’-י”א, בהם מתואר כיצד יחזקאל מובא לירושלים לסיור ארוך בחצרות בית המקדש, במהלכו הוא רואה את תועבות עם ישראל. הוא צופה בעוונות העם ובהסתלקות השכינה דרך השער המזרחי של הר הבית לכוון ההר אשר מקדם לעיר (הר הזיתים). הפעם השניה הינה בפרקנו ובכל התאור המופיע החל מפרק זה ועד פרק מ”ז. בפרקים אלו צופה הנביא במראה העתיד, שהינו התיקון העתיד לעוונות ישראל.

רש”י מבאר כי יחזקאל צופה במראה נבואה6, אולם ‘ההר הגבוה’ אותו הוא רואה בחזונו הינו לכאורה הר ממשי, כמובא בדברי רש”י. כך מבאר המלבי”ם7 את ההבדל, בנושא המיקום, בין הבית השלישי לבתים שקדמו לו: “אמר שבזה יבדל הבית השלישי מן הבתים הקודמים:
א] שיהיה על ראש ההר – וזה כולל: 1) שההר עצמו שעליו יבנה הבית יהיה נכון בראש ההרים, עד שההר יהיה בראש כולם. 2) שלעומת הבתים הקודמים [ש]היו בכתף ההר הוא יהיה בראש ההר, לא בכתפו, שזה יורה על התרוממותו על כל.

ב] זאת שנית שכל גבולו סביב קדש קדשים – כי העיר תתרחק מן הבית מרחק רב וכ”ה אלף אמה שמקדש ה’ בתוכו כולו יהיה קדש ותרומת ה’ לכהנים. מיקום העיר יחסית למקדש – לדברי רש”י8 ירושלים ממוקמת מדרום להר הבית9. לדברי המלבי”ם (מ”ח, ל”ה) המרחק הוא 45 מיל (כ 45- ק”מ).

] 1[ ערכין יב , א ד”ה ‘כיבוש יהויקים’.
] 2[ מלכים ב כד, יב-טז.
] 3[ ערכין יב, א.
] 4[ היובלות החלו לנהוג עם כניסתם של ישראל לארץ הקדושה בתקופת יהושע. ארבע מאות וארבעים שנה חלפו עד בניית בית המקדש, ועוד ארבע מאות ועשר שנים עד לחורבן הבית, סך הכל שמונה מאות וחמישים שנה שהם שבע עשרה יובלות שלמים. ראה באור הגר”א )מ’, א’( המבאר את העניין.
] 5[ הגמרא שם דנה באריכות בברור עניין זה.
] 6[ לדעת הגר”א זו רוח הקודש, ויש לברר מדוע לא נזכר בלשונו ‘נבואה’ אלא ‘רוח הקודש’ שהינה מדרגה נמוכה יותר של גילוי.
] 7[ מ”ג, י”ב.