עזרה בבנייה, שתף מאמר זה
[כד] וַיּוֹלִכֵנִי דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם וְהִנֵּה שַׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם וּמָדַד אילו ]אֵילָיו[ ואילמו ]וְאֵילַמָּיו[ כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה. כה וְחַלּוֹנִים לוֹ ולאילמו ]וּלְאֵילַמָּיו[ סָבִיב סָבִיב כְּהַחֲלֹּנוֹת הָאֵלֶּה חֲמִשִּׁים אַמָּה אֹרֶךְ וְרֹחַב חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה. כו וּמַעֲלוֹת שִׁבְעָה עלותו ]עֹלוֹתָיו[ ואלמו ]וְאֵלַמָּיו[ לִפְנֵיהֶם וְתִמֹרִים לוֹ אֶחָד מִפּוֹ וְאֶחָד מִפּוֹ אֶל אילו ]אֵילָיו[. כז וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם מֵאָה אַמּוֹת. כח וַיְבִיאֵנִי אֶל חָצֵר הַפְּנִימִי בְּשַׁעַר הַדָּרוֹם וַיָּמָד אֶת הַשַּׁעַר הַדָּרוֹם כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה. כט ותאו ]וְתָאָיו[ ואילו ]וְאֵילָיו[ ואלמו ]וְאֵלַמָּיו[ כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה וְחַלּוֹנוֹת לוֹ ולאלמו ]וּלְאֵלַמָּיו[ סָבִיב סָבִיב חֲמִשִּׁים אַמָּה אֹרֶךְ וְרֹחַב עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת.
(כד) ויוליכני דרך הדרום. לחצר החיצונה: (כה) כהחלונות האלה. דרש רבי תנחומא ה”א זו יתירה לשון כהה חלונות כהות רחבות מבחוץ וקצרות מבפנים לומר לא לאורה אני צריך שכל חלונות העשויות להכניס אורה קצרות מבחוץ ומרחיבות מבפני’: (כו) עולותיו. כמו מעלותיו: אל איליו. על ראש האיל היה דקל מצוייר:
פסוקים אלו מבארים כי מבנה השער הדרומי אשר לעזרה החיצונית זהה במבנהו לשני השערים הנוספים (המזרחי והצפוני, שדינם כבר התבאר לעיל).
בפסוק כ”ד מבואר כי מבנה השער הדרומי זהה לשערים האחרים, ואילו בפסוק כ”ה מבואר כי גודל השערים זהה. בפסוק כ”ו מבואר כי גם לשער הדרומי, כמו לצפוני, עולים ב 7 מעלות, וכי מבנה אולם השער זהה למבנהו בצידי המזרח והצפון.
בפסוק כ”ח מבואר כי השער הדרומי אשר לחצר הפנימית גם הוא כמבנה יתר השערים, ובפסוק כ”ט מבואר מבנהו המתואר גם ביתר השערים.
יש להאיר את דברי רש”י לפסוק כ”ה, לגבי מבנה חלונות המקדש. כך נאמר במדרש] 57 [: “מה כתיב בחלונות בית המקדש? “וחלונות אטומות אל התאים ואל אליהמה לפנימה לשער וגו’ )יחזקאל מ’, ט”ז( כ’חלונות’ אין כתיב כאן אלא ‘כהחלונות’] 58 [ שהיו רחבות מבחוץ וצרות מבפנים כדי שיהו מוציאים אורה לחוץ”. מדייק רש”י במילה ‘כהחלונות’ – כהה חלונות, שלהם מבנה כהה ולא ישר.
נקודה נוספת לעיון היא העובדה שהנביא מבאר את מבנה השערים הדרומיים בנפרד מיתר השערים. יתכן ששורש העניין הוא כי כפי שהיה בימי הבית השני כך גם בבית השלישי הכניסה המרכזית להר ולעזרות תהיה מצד דרום.
[ל] וְאֵלַמּוֹת סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת. לא וְאֵלַמָּו אֶל חָצֵר הַחִצוֹנָה וְתִמֹרִים אֶל אילו ]אֵילָיו[ וּמַעֲלוֹת שְׁמוֹנֶה מעלו ]מַעֲלָיו[.
(ל) ואלמות. ארבו”ץ בלע”ז: סביב סביב. הכותל היה עשוי אולמים אולמים נכנסי’ בעוביו ואלמות הללו היו בפנים (ס”א למעלה מהתאים כי התאים היו מבפני’ בחצר הפנימי שהרי אולם השער היה בולט אל החיצונה כמו שאמור בענין וא”א שהיו התאים והאולם פונים למקום אחד להיות פתחי התאים נפתחים לתוך האולם שהרי השוה העניין כל מדות השערים החיצונים והפנימים ולא חלק ביניהם אלא בליטת האולמות( )כי התאים היו מבחוץ וששה תאים וכותליהם וט”ו אמות של רוחב השער עולים לשמוני’ ואחת (לתשעים ואחת כצ”ל צ”ה) אמה וכל החצר הפנימי אינו אלא מאה על מאה כמו שמפורש בענין סא”א(: (לא) ואילמיו אל חצר החיצונה. אולמו של שער הפנימי לא היה לצד פנים כמו שהיו אולמות של שער החיצונה אלא מבחוץ היה בולט:
פסוק זה עוסק באולמות אשר בתוך החצר הפנימית. לדעת רש”י] 59 [ בצד החיצון של חומת העזרה הפנימית, בצמוד לשערים, היו תאים. אולם בצד הפנימי של העזרה, כנגד התאים, היו אולמות. אולמות אילו אינם אולמות השער אלא אולמות הצמודים לחומת העזרה הפנימית בתוכה. זאת – בשונה מחומת העזרה החיצונה בה היו לשכות מוגבהות. בצידי מזרח, צפון ודרום היו שני אולמות לכל רוח. סך הכל: שישה אולמות. לדעת בעל ‘צורת הבית’] 60 [ האולמות הללו נמצאים בתוך עובי הכותל. לדעתו אורך כל אולם היה 25 אמות, לאורך הקיר, ורוחבו ה’ אמות] 61 [.
בהמשך לדבריו בפסוקים דלעיל מבאר רש”י כי אולם השער הדרומי הפנימי היה לצידו החיצוני, ולא לצידו הפנימי.
] 57 [ תנחומא בהעלותך, פרק ה’.
] 58 [ המדרש מפנה לפסוק ט”ז, בו מבואר מבנה החלונות הכללי, אולם המדרש מדייק מדברי פסוקנו בו האות ה”א יתרה במילה ‘כהחלונות’.
] 59 [ באורו לפסוק מ’, ט’, זאת לפי הבנת בעל ‘צורת הבית’ (סימן כ”א) וכן בעל ‘לבושי שרד’.
] 60 [ סימן כ”א.
] 61 [ זו גם דעת הרד”ק. אולם בעל ‘צורת הבית’ שם מס ת� פק לדעת הרד”ק האם האולמות היו רק בצד הדרומי.
