העזרה החיצונית

326 על 326 אמה. החשבון: העזרה הפנימית – 100 , צפון ודרום העזרה הפנימית 100 אמה, קיר העזרה הפנימי 13 אמות כל אחד. לשיטת המלבי”ם זהו האורך הן ממזרח למערב והן מצפון לדרום]ה[.

שערים קיימים בעזרה החיצונית – בצפון, בדרום ובמזרח. עובי החומה של העזרה החיצונית, שצמודה לשער, 13 אמות, סף לצד החיצון )מזרח( וסף לצד פנים )מערב(, כל סף 6 אמות וביניהם עוד אמה[ו]. זהו גם אורך השער (ממזרח למערב)[ז]. רוחב השער 10 אמות[ח].
לפני כל שער יש 7 מדרגות[ט], כל מדרגה גובהה אמה ורוחבה (שילחה) חצי אמה[י]. המדרגות היו ממוקמות לפני הקיר של התאים[יא].
לפני המעלות היו שני אילים בקוטר אמה[יב]. (לגבי מיקומם ראה לקמן בנושא התאים).
אורכו הכולל של השער (ממזרח למערב) 25 אמות: 5 – קיר התאים המזרחי, 6 – רוחב התא, 1 – קיר עד לחומה, 13 – חומה[יג].
דלת השער – לשער הייתה דלת אחת שנפתחה לצד פנים. הדלת סבבה על ציר שהיה קיים בסף, שזו אמה הממוקמת בדיוק באמצע השער (6 אמות ממזרח, 6 אמות ממערב וביניהן אמה אחת בה ממוקם הציר). השער נפתח פנימה, והגיע עד לאמה אחת לפני איל האולם[יד].

ורכו 6 אמות. הוא ממוקם מחוץ לשער (וממילא מעבר לחומה של העזרה החיצונית), בתוך העזרה החיצונית]טו[. רוחבו 10 אמות, אולם בראשיו (בצד הצפוני ובצד הדרומי)
שני אילים, שרוחב כל אחד אמה, והם מקטינים את פתחו ל 8 אמות]טז[. גובהו לא מבואר[יז]. לאולם השער היו חלונות שהיו פתוחים לחצר, וזאת באמה שבין האיל (שניצב בפתח האולם) לבין השער כשהוא פתוח[יח]. חלונות היו גם לחומת החצר[יט].

שני צידי השער מבחוץ )תא מלשון ‘אתא’ בארמית שפירושו לבא אל השער(, שלושה מכל צד ופתחיהם אל חלל השער]כ[. הקיר המערבי של התאים הינו קיר חומת העזרה החיצונית]כא[.
אולם יש מרווח של אמה אחת בינו לבין התאים, שמהווה את הקיר המערבי של התאים. קיר זה נמוך יותר מקיר הכותל, וגובהו כגובה התאים )שגובהם לא נזכר בפסוקים(]כב[. גודלו של כל תא קנה אחד ) 6 אמות( על קנה, רוחב הקיר בין תא לתא 5 אמות וזהו גם רוחב הקיר המזרחי של התאים]כג[. בקיר הפנימי והחיצוני של שלושת התאים היו פתחים. גם בין התאים היו פתחים. כל הפתחים מכוונים זה נגד זה. לפני הפתח הייתה אמה נוספת ובה ממוקמים שני אילים, משני צידי הפתח, וזאת הן בפתח הפונה לשער והן בפתח הפונה לחוץ )לעזרה החיצונית(]כד[. לתאים היו ‘חלונות אטומות’ – חלונות אטומים בזכוכית. החלונות היו הן בקיר המזרחי של התאים וכן בפתחים הפונים בצד אחד לחלל השער ובצד השני אל החצר]כה[.
סך הכל רוחב התאים מדרום לצפון הינו ארבעים אמה]כו[: 1
– רווח מהשער )ובו איל(, 5 – קיר, 6- תא, 5 – קיר, 6- תא, 5
קיר, 6 – תא, 5 קיר, 1 – איל]כז[.

שער המזרחי של העזרה החיצונית התאים תפסו 40 אמות.
מהם והלאה היו שישים אילים, כשהמרווח ביניהם הוא
אמה. האילים הללו הגיעו בחשבון מדוקדק עד קצה קיר העזרה החיצונית]כח[. לדעת המלבי”ם האילים היו ממוקמים
רק בצד מזרח, והם במקום הסורג שהיה בבית שני ]כט[. בכל
האילים כולם היו תבליטים של צורת דקלים]ל[.

תוך העזרה החיצונית, מימין ומשמאל לאולם השער, היו לשכות שהיו ממוקמות על ‘ריצפה’ )הן מרצפות שעליהן עומדות הלשכות(]לא[, וזאת בשלוש קומות. מצד ימין – 5 לשכות בכל קומה, וכן בצד שמאל. 30 לשכות בכל צד )דרום, מזרח וצפון(, 90 לשכות בסך הכל.
אורך הריצפה בכל צד הוא 34 אמות, שכן הריצפה מכוונת
כנגד אורך התאים )שהם הנחשבים כ’שער החצר'(. התאים
אורכם )מצפון לדרום( 40 אמה, ופחות הכותל מגיעים
ל 34- אמות]לב[. רוחבן ממזרח למערב 4 אמות, וב 2- האמות
הנותרות היו חלונות בכותל האולם]לג[.

גודל הפנימי של העזרה החיצונית היה 326 אמה על 326 אמה]לד[.
מדרום לצפון:
100 – מכותל העזרה החיצונה ועד לכותל הפנימית )בצפון
ובדרום(,
13 – עובי קיר העזרה הפנימית,
ושני הקירות )בצפון ובדרום( – יחד 26 אמות.
ממזרח למערב:
100 אמה – מקיר העזרה החיצונית ועד לפנימית,
13 אמה – עובי הקיר המזרחי של העזרה הפנימית,
100 אמה – העזרה הפנימית,
100 אמה – ההיכל,
13 אמה – פנויים במערב מקיר התאים המערבי ועד לקיר
החצר הפנימית]לה[.

1. לשכות העשרים – 20 אמות כנגד חומת העזרה הפנימית (בצפון ובדרום) הינו שטח אשר התקדש לאכילת קדשי קדשים. בצד המערבי, במקביל להיכל באורך של 100 אמה
   (ממזרח למערב) וברוחב של 20 אמה (מצפון לדרום) הייתה לשכת העשרים שרוחבה כולל הקירות 20 אמה. היא הייתה פתוחה לאזור ההיכל ובה אכלו קדשי קדשים.
2. גדרת הגינה – כנגד התאים שהיו בצדי השער הצפוני והדרומי של העזרה הפנימית לא היו לשכות העשרים, וכדי לקדש אותם בקדושת העזרה בנו במרחק עשרים אמות מהקיר (שזה 2 אמות מקצה השער ו 8 אמות שלפני התאים) את ‘גדרת הגינה’ – גדר שסימנה את אזור גבול אכילת קדשי הקדשים. אורך הגדר (ממזרח למערב) היה 50 אמה, והיא מגיע עד אמצע השער הצפוני של העזרה הפנימית.
3. לשכות המאה – במרחק של 10 אמות מלשכת העשרים היתה ‘לשכת המאה’, שאורכה ממזרח למערב היה 100 אמה ואילו מצפון לדרום 50 אמה. בבמזרחה היה פתח בגודל אמה, ומולו במזרח ‘לשכת העשרים’ היה גם כן פתח בגודל אמה]לו[.
4. לשכות החמישים – במרחק 10 אמות מגדרת הגינה, מזרחית ללשכות המאה, הייתה לשכה בגודל של 50 על 50 אמה. גם לה היה פתח בגודל אמה בדרום ובצפון]לז[.
5. לשכות הרצפה – בשטח שבין לשכות המאה לבין חומת העזרה החיצונית היו לשכות הממוקמות על ‘ריצפה’ –מימין ומשמאל לשערי העזרה החיצונית]לח[.
6. חצרות קטורות – בזויות העזרה החיצונית בגודל 40 )ממזרח למערב( על 30 . שם יבשלו את הקדשים הקלים]לט[. יש לציין כי הלשכות כולם היו ממוקמות הן בצפון העזרה החיצונית והן בדרום. כל הלשכות, הן לשכות העשרים, לשכות המאה, לשכות החמישים וכן לשכות הריצפה היו בנות 3 קומות. חישוב המרחקים – בחלק המערבי המקביל להיכל )מדרום
   לצפון(:
   כנגד קיר העזרה – 13 אמות,
   20 אמות – לשכות העשרים,
   10 אמות – רווח,
   50 אמות – לשכת המאה. סך הכל מרחק מחומת ההיכל – 93
   אמות.
   כיוון שרוחב העזרה החיצונית הינו 326 אמות הרי שבחישוב
   כולל המרחק מלשכת המאה ועד לקיר העזרה החיצונית הינו
   33 אמות]מ[. הריצפה תופסת 4 אמות, אם כן הרווח מלשכת
   המאה ועד הריצפה הינו 29 אמות ]מא[.
   בחלק המזרחי, המקביל לעזרה הפנימית, לשכת החמישים
   ממוקמת בחלק המערבי, הקרוב ללשכת המאה. אולם לשכת החמישים מרוחקת יותר צפונה מלשכת העשרים,
   שכן גודל העזרה הפנימית הינו 100 אמה ללא החומות ו 126
   כולל החומות. לפיכך המרחק מלשכת החמישים ועד לעזרה
   החיצונית הינו רק 20 אמה. דבר זה יוצר בעיה במעבר ממזרח
   למערב בתוך העזרה שכן העובר במרווח 10 האמות שבין
   גדרת הגינה ללשכת החמישים מגיע בקצה במערבי למבוי
   סתום: מימינו לשכת החמישים, משמאלו גדרת הגינה,
   במערבו הוא נחסם על-ידי לשכת המאה. לצורך זאת פתחו
   פתח בגודל אמה בגדרת הגינה לשם מעבר]מב[.
   לשם השלמת התמונה יש לציין כי בפינות העזרה היו ‘חצרות
   קטורות’ שתפסו שטח של 30 אמה )מצפון לדרום( על 40
   אמה]מג[.
7. האתיקים – בין לשכת העשרים ללשכת המאה ובין לשכת המאה ללשכות הרצפה היו אתיקים, שהינם בניינים הבנויים בגובה בין שתי תקרות בתים]מד[. האתיקים חיברו את הבתים בשני קצות הבניין, במזרח ובמערב]מה[. האתיקים היו אף הם בשלוש קומות, כאשר כל קומה קצרה מזו שתחתיה]מו[.

[ה] מ’, כ’-כ”ב.
[ו] מ’, ו’; פסוק י”א.
[ז] פס’ י”א.
[ח] מ’, י”א.
[ט] מ’, כ”ו. וכן כ”ב )שם מבאר כי שלושת השערים זהים(.
[י] מ’, כ”ו בביאור המילות.
[יא] תבנית הבית אות ד’.
[יב] מ’, כ”ב וכן פס’ כ”ו.
[יג] מ’, י”ג.
[יד] מ’, י”ד ד”ה ואל איל החצר השער סביב. תבנית הבית, אות ח’ (ב).
[טו] מ’, ח’. תבנית הבית אות ז’.
[טז] מ’, ט’.
[יז] תבנית הבית, שם.
[יח] מ’, ט”ז ד”ה ‘וכן לאלמות’. תבנית הבית, אות ח’ )ב(.
[יט] מ’, ט”ז ד”ה וכן היו חלונות סביב לפנימה.
[כ] ביאור המילות פס’ ז.
[כא] מ’, י”ב ד”ה וגבול לפני התאות.
[כב] שם.
[כג] מ’, ז’ וכן י’; י”ב ד”ה רחבו עשרים וחמש אמות.
[כד] מ’, י’.; מ’, י”ב ד”ה וגבול לפני התאות. תבנית הבית אות ו’.
[כה] מ’, ט”ז. תבנית הבית שם.
[כו] המלבי”ם מבאר זאת בבאורו למ’, ט”ו, שם נאמר שאולם השער הפנימי הינו 50 אמה, ומבאר המלבי”ם שזה האורך מדרום לצפון הכולל את חלל השער (10 אמות) ואת התאים (40 אמות).
[כז] פירוש המלבי”ם למ’, י”ד.
[כח] אם נחשב מחצית הצפונית: 5 – חלל השער, 40 – תאים, 60 – אילים – 59 – מרווחים ביניהם. סך הכל: 164 אמות.
[כט] מ’, י”ד. תבנית הבית אות ו’ )ב(.
[ל] מ’, ט”ז ד”ה ואל איל ותמורים’.
[לא] מ’, י”ז. תבנית הבית אות י’.
[לב] פירוש המלבי”ם למ’, ט”ו וכן מ’, י”ח. תבנית הבית שם. מבחינת חישוב: כל לשכה רוחבה 6 אמות, ובין כל לשכה ללשכה אמה, סה”כ 34 אמות.
[לג] מ’, י”ח ד”ה והרצפה אל כתף השערים.
[לד] תבנית הבית, אות י”א.
[לה] בבית שני היו 11 אמה אחורי בית הכפורת ובבית שלישי לשיטת המלבי”ם יהיו 13 אמות. מ”ב, א’.
[לו] שם, אות נ”ה.
[לז] שם, אות נ”ח.
[לח] שם, אות נ”ה, ג; אות י’. ראה עניינן לעיל בתיאור שערי העזרה החיצונית.
[לט] שם, אות נ”ט.
[מ] 100 אמות רוחב ההיכל וחומתו, 20 – לשכת העשרים, 10 – רווח, 50 – לשכת המאה. אם נחשב זאת הן בצד הדרומי והן בצפוני נקבל שהשטח הכולל הינו 260 אמות, אם כן נשאר שטח פנוי של 66 אמות, ובסך הכל 33 אמות בכל צד (בצפון ובדרום).
[מא] סכום זה מופיע בלשון המלבי”ם במ”ב, א’ וכן בפסוק ב’, ד’,ז’, ח’.
[מב] מ”ב, י’.
[מג] בהקדמתו של המלבי”ם למ”ב, א’. וכן ראה במ”ו כ”א-כ”ד.
[מד] מ”ב, ג.
[מה] מ”ב א’ וכן פסוקים ה’ ו’.
[מו] מ”ב ה’-ו’.