המזבח והאולם

פסוק זה הינו תאור כללי של גודל העזרה, מאה על מאה אמה.

יש לבאר את כוונת הכתוב “והמזבח לפני הבית”, שהרי קיימת מחלוקת בדברי חז”ל לגבי מיקומו המדויק בעזרה של המזבח בימי הבית השני. לדעת רבי יהודה80 המזבח ממוקם באמצע העזרה, בין צפון לדרום. לדעת רשב”י81 המזבח כולו עומד בצפון. לדעת רבי אליעזר בן יעקב (שם) המזבח כולו בדרום, אם כי במסכת מידות82 מבואר שרובו בדרום83. לפי פסק הרמב”ם84 המזבח לא יזוז ממקומו בית שלישי. ראה גם דיון ארוך בנושא בדברי בעל ‘צורת הבית’ בבאורו לקמן ליחזקאל מ”ג, י”ז.

כיוון שהעזרה בבית שלישי צרה יותר, מאה אמות במקום מאה שלושים וחמש אמות של ימי הבית השני, הרי שלשיטת מסכת מידות הכבש יחרוג מעבר לחומת העזרה85! קשה גם לומר שגודל הכבש יקטן, שכן אז עלול השיפוע להיות גדול יותר וזה יקשה על העליה אל גג המזבח86. יש לציין כי לדברי חז”ל גודל המזבח המקסימלי הינו שישים על שישים אמות, כך שיתכן שתזוזה של כמה אמות לכוון צפון אינה מהווה חריגה מגבולות המזבח. למעשה לשיטת הרמב”ם לפחות י”ב אמות של המזבח צריכות להיות ממוקמות בצד העזרה הצפוני לשיטה זו. ראה דיון ארוך בנדון בספר ‘צורת הבית’ סימן מ”ג.

פסוק עוסק בכתפות פתח האולם, שהינם מזוזות האולם. בלשונו של רש”י מבואר כי המילה ‘אל’ הנזכרת בפסוק כוונתה לכתף האולם – מזוזת הפתח.

לשונו של רש”י בבאור לפסוקנו משובשת, ונושאי הכלים השונים דנו בבאור לשונו87. אנו נבארו לפי הבנתו של בעל ‘צורת הבית’88.
לשיטתו עובי כל אחת ממזוזות האולם (מצפון לדרום) הינו שלוש אמות. לכן גודל פתח האולם הינו י”ד אמה, שהרי מבואר בפסוק הבא שרוחב האולם (מצפון לדרום) הינו עשרים אמה (ראה בתרשים המצורף). יש לציין כי בבית שני רוחב פתח האולם היה עשרים אמות. עובי קיר האולם היה חמש אמות, כמבואר בפסוק “וימד אל
אולם חמש אמות מפה”.
מלשון רש”י, לפי הבנת בעל ‘צורת הבית’, משמע שמזוזות אילו היו קיר רגיל שהיה כהמשך לבית החליפות. אולם לשיטת הרד”ק האילים המוזכרים בפסוקנו היו עגולים, כלשון ‘אילים’ בנבואת יחזקאל. ומכאן שכל עמוד כזה שניצב בחזית האולם היה אליפטי, בגודל חמש על שלוש אמות.

גודלו של האולם מצפון לדרום (המכונהבפסוק בשם ‘אורך’, שכן הוא הארוך יותר) עשרים אמה (כמו בבית שני). גודלו ממזרח למערב (הנקרא בפסוק בשם ‘רוחב’) י”א אמות89.
בבית שני עלו בי”ב מעלות אל האולם90, ולדברי רש”י זהו מספר המדרגות גם בבית שלישי. גודל כל מדרגה הוא: אמה אורך וחצי אמה גובה . לצד פתח האולם היו שני עמודים, במקום עמודי יכין ובועז של הבית הראשון91. לפי באורו של בעל ‘צורת הבית’92 שני העמודים הללו עמדו לצד מזוזת השער של פתח האולם. לכאורה יש לומר כי הם עמדו מחוץ להם, שכן אם הם עומדים בתוך חלל הפתח הם ממעטים מגודל פתח שער האולם. אולם לגבי עמודי יכין ובועז של בית ראשון קיימת דעה בדברי המפרשים שהעמודים עמדו בתוך חלל האולם
שכן במקום אחד כתוב לגביהם93 “ויקם את העמודים על פני ההיכל”. לדעת בעל ‘יסוד ושורש העבודה’ העמודים עמדו בחלל האולם בפנים, בצמוד למזוזות שער האולם. מבחינת מבנה העמודים לא נזכר דבר לגביהם, ויתכן שהם יהיו במבנה עמודי יכין ובועז של בית ראשון94.

[80]  זבחים ט”ז, א’.

[81]  זבחים נ”ג, א’.

[82]  פרק ה’ משנה ב’.

[83]  כך פוסק הרמב”ם בהלכות בית הבחירה פרק ה’ הלכה י”ג. לדעתו 7 אמות בלבד הינן בצפון. לדעת רש”י ביומא ט”ז, א’ 5 אמות של המזבח נמצאות בצפון העזרה.[84]  תחילת פרק ב’ של הלכות בית הבחירה.

[85]  שהרי אורך המזבח, כולל הכבש, הינו 60 אמות. אם 7 אמות הינן בצפון העזרה הרי ש 53 אמות הינן בחצי הדרומי של העזרה. אולם לפי מידות הבית השלישי יש רק 50 אמות בחצי הדרומי![86]  יש לציין כי גם במשכן היתה בעיה דומה. הגר”ח קנייבסקי, בבאורו לבריתא דמלאכת המשכן, מתרץ כי יתכן שהכבש במשכן היה עומד בזוית יחסית למזבח ולא בקו ישר.[87]  ראה באריכות בבאורו של בעל ‘לבושי שרד’ לפסוקנו.

[88]  סימן מ”ז. וכדרכו ביארו גם בעל ‘לבושי שרד’ ו’יסוד ושורש העבודה’.

[89]  כך היה גם הרוחב בבית שני. אולם בבית ראשון הרוחב היה עשר אמות. זו אחת מהתוספות שהוסיפו בבית שני ושנלמדו מבית שלישי.[90]  מידות פרק ג’ משנה ו’. הלכות בית הבחירה פרק ו’ הלכה ד’.[91]  ראה עניינם בספרנו ‘אוצר הבית הראשון’.[92] סימן מ”ח.[93]  דברי הימים ב’ ב’, י”ז.[94]  לדעת התוספות יו”ט בהקדמתו למסכת מידות בית שלישי יש לבנות במתכונת הבית הראשון אלא אם כן מפורש בנבואת יחזקאל שיש לשנות.