הכלים בהיכל

קדש הקדשים ניצב ארון הברית432. בהיכל ניצבים: מנורת הזהב בדרום, שולחן לחם הפנים בצפון ומזבח הזהב באמצע433 – מוסט מזרחה. בתקופת הבית השני השולחן והמנורה ניצבים במרחק של 2.5 אמות מכותל ההיכל. לדעת בעל ‘צורת הבית’434 בבית שלישי המרחק יהיה 5 אמות.

ארון הברית

רון הברית שוכן כבוד בקדש הקדשים. אמנם הוא אינו נזכר בנבואת יחזקאל, וכותב על כך בעל ‘צורת הבית’435: “אין צורך ראיה שישוב באחרון, כי כל תקוותינו ומבטחינו שישוב לקדמותו, וגדול יהיה כבוד הבית האחרון בחמישה דברים שנחסרו בבית שני והארון אחד מהם”.
לא נדון באריכות במבנה ארון הברית, אלא נסקור את עיקר מבנהו436.
נאמר בתורה437: “וְעָשׂוּ אֲרוןֹ עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ: וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב”. לפי המבואר בדברי חז”ל438 הארון נעשה מלוחות עץ המחוברים זה לזה, והוא נראה כמעין קופסא.
מבואר בבריתא דמלאכת המשכן439: “כיצד עשה בצלאל את הארון? עשאו שלוש תיבות, שתיים של זהב ואחת של עץ. נתן של עץ בתוך של זהב, ושל זהב בתוך של עץ, וחיפה שפתיו העליונות בזהב, שנאמר: “וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ”, ומה תלמוד לומר “תצפנו”? מלמד שחופה שפתיו העליונות זהב”. מבואר מכאן כי הציפוי המבואר בתורה אין משמעותו ציפוי רגיל, אלא הכוונה לשלוש תיבות כך שתיבת העץ נתונה בין שתי תיבות זהב. שיטה זו מופיעה בכמה ממקורות חז”ל440, וזו גם דעת רש”י.

זר הזהב – נאמר בתורה441: “וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב”, מבאר רש”י: “זר זהב – כמין כתר מוקף לו סביב למעלה משפתו, שעשה הארון החיצון גבוה מן הפנימי עד שעלה למול עובי הכפורת ולמעלה הימנו משהו. וכשהכפורת שוכב על עובי הכתלים עולה הזר למעלה מכל עובי הכפורת כל שהוא, והוא סימן לכתר תורה”. מבואר בדברי רש”י442
שגובהו של זר הזהב היה ‘משהו’.

הכפורת – את ארון העץ כיסתה כפורת מזהב טהור בעובי טפח443, שמקצותיה יוצאים הכרובים )עיין לקמן(. גודל הכפורת מתאים בדיוק לשם כיסוי הארון, כנאמר בתורה444: “וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ”.

מידות הארון – מידות הארון הן מידות שבורות, כנאמר בפסוק445: “וְעָשׂוּ אֲרוןֹ עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה חֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ”. המידות הללו הן המידות החיצוניות של הארון (דהיינו: ארון העץ), ולא של פנים הארון446, וכמו כן הן אינן כוללות את ציפוי הזהב447. מחלוקת בדברי חז”ל אם מידות הארון נמדדות באמות בנות חמישה448 או שישה טפחים. הרמב”ם449 פוסק שמודדים את הכלים באמות בנות שישה טפחים, מכאן שאורך הארון הינו חמישה עשר טפחים, רוחבו תשעה טפחים וגובהו אף הוא תשעה טפחים.

הכרובים – נאמר בתורה450: “וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת: וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו: וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים”.

הכפורת – מונחת על גבי ארון הברית, ומכסה אותו מלמעלה. עובי דפנות ארון העץ הוא ששימש כבסיס עליו הונחה הכפורת. לדעת חז”ל451 עוביה טפח. הכפורת יושבת על שולי ארון העץ, כך שהיא אינה בולטת כלפי חוץ452.

זהב הכרובים – מבואר מלשון הפסוקים שהכרובים היו עשויים מזהב טהור, שכן הם נעשו מעצם הכפורת העשויה זהב טהור453. הם נעשו כמקשה אחת, וזאת מקצות הכפורת. לדעת רש”י ‘מקשה’ הינה מלשון הקשה, כך שלוקחים גוש זהב וממנו מגלפים את מבנה הכרובים. לרס”ג פירוש שונה בנדון, לדעתו מדובר ב’מוצקים שאינם חלולים’, דהיינו גוש
אטום454.

מיקום הכרובים על הכפורת – לדעת המפרשים הכרובים עמדו בקצות האורך של הארון. לדעת המזרחי סיבת הדבר היא כדי שהם לא יפנו כביכול את גבם לקדש הקדשים, וכן כדי שהם לא יחצצו בין יציאת מקום הדיבור והאוהל.

גובה הכרובים – מבואר בדברי חז”ל455 שגובה הכרובים היה עשרה טפחים.

מראה הכרובים456 – האבן עזרא457 מבאר שצורתם כצורת שני נערים. כך אכן מבואר בגמרא: “ומאי כרוב? אמר רבי אבהו: כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא”. הרשב”ם פירש שמראה הכרובים היה כשל עוף גדול בעל כנפיים, ופניהם כפני תינוק. מדברי הגמרא458 גם משמע שלכרוב אחד היו פני תינוק ואילו לשני פני תינוקת459. גובה הפנים עצמן היה לפחות טפח460.
כפי המבואר בתורה כנפי הכרובים היו פרוסים כלפי מעלה, כשהם סוככים על הכפורת, כנאמר461: “וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת”.

טבעות ארון הברית – נאמר בתורה462: “וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית”. הרמב”ן מוכיח מלשון הבריתא דמלאכת המשכן463 שבארון היו קבועות ארבע טבעות, שתיים בצפון ושתים בדרום. אולם קיימים ראשונים הסוברים שהיו שמונה טבעות464.
מיקום הטבעות הינו לצד רוחב הארון, כך שבאמצעות הבדים התקועים בטבעות יוכלו לשאת את הארון כך שאורכו הוא המפריד בין נושאי הארון. לדעת רש”י מיקומן היה בתחילת
שליש חלקו העליון של גובה הארון465.

מבנה הבדים – הבדים הינם מוטות הנשיאה של ארון הברית. הם היו מונחים בצידי רוחב הארון. כך נאמר בתורה466: “וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב: וְהֵבֵאתָ אֶת הַבַּדִּים
בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרןֹ לָשֵׂאת אֶת הָאָרןֹ בָּהֶם: בְּטַבְּעֹת הָאָרןֹ יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ”.
עובי בדי הארון לא מבואר בתורה, וכנראה שאינו מעכב467.
לדעת בעל ‘פנים יפות’ עוביים היה טפח468. כיוון שהתורה ציוותה שבדי הארון לא יסורו ממנו, עשו את ראשי הבדים עבים כך שבאמצעם הם היו דקים יותר, כך שהם לא יכלו להישמט469.

שולחן לחם הפנים

מ דותיו – נאמר בתורה470: “וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ: וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב”.
במשנה471 מופיעה מחלוקת לגבי גודל אמת השולחן: האם באמה בת חמישה או שישה טפחים. להלכה פוסק הרמב”ם כרבי מאיר שגודל אמת הכלים הינו שישה טפחים472.
גובה השולחן המבואר בתורה הינו אמה וחצי. לדעת רש”י גובה השולחן בבית שלישי הינו שלוש אמות, כפול מגובה שולחן משה. רש”י מדייק זאת מהנאמר בפסוק473: “הַמִּזְבֵּחַ
עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ וְאָרְכּוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת וּמִקְצֹעוֹתָיו לוֹ וְאָרְכּוֹ וְקִירֹתָיו עֵץ וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ד'”. לדעת רש”י השולחן מכפר בזמן הזה כמזבח. אולם לדעת הרד”ק פסוק זה עוסק במזבח.

טבלת השולחן מונחת על גבי ארבע רגלים, וגובהו הנאמר בתורה הינו מהריצפה עד הגובה העליון של טבלת השולחן.
השולחן מצופה זהב טהור474, ולדעת ה’מנחת חינוך’475
מידות השולחן אינן כוללות את ציפוי הזהב. בדברי המפרשים מבואר שעובי טבלת השולחן הינו טפח476.

מסגרת – בתורה מבואר כי לשולחן היתה מסגרת, כנאמר477: “וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב”, דהיינו: מסגרת ברוחב טפח. מחלוקת בגמרא478 האם המסגרת היתה מעל שפת השולחן או למטה משפתו. אם המסגרת מונחת מעל שפת השולחן הרי שטבלת השולחן מונחת ישירות על רגלי השולחן, ואז מעל הטבלה קיימת מסגרת התומכת את לחם הפנים. לעומת זאת אם המסגרת מונחת תחת לטבלת השולחן הרי שמסגרת זו היא המחוברת לארבעת הרגלים, וטבלת השולחן מונחת עליה.

זר הזהב – כפי שכבר הזכרנו מלשון הכתוב משמע שלשולחן היו שני זרי זהב. כך נאמר בפרשת תרומה479: “וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים … וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב … וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב”. כך מבאר שם החזקוני, ומוצא סמך לדבר מכך שבפרשת ויקהל מתוארת עשיתם של שני זרים: אחד לשולחן והשני למסגרת. רש”י, לעומתו, מבאר כי לשולחן היה זר זהב אחד בלבד, והוא היה מונח על המסגרת.

סניפי השולחן – התורה מצווה עלינו לעשות ‘כלי עזר’ לשולחן. כך נאמר שם480: “וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם”. לגבי המונחים ‘קערות’ ו’כפות’ מוסכם בדברי חז”ל481 כי הכוונה היא לדפוסי האפיה ולבזיכי הלבונה. נחלקו הדעות לגבי זיהוי הקשוות והמנקיות. כך מובא בגמרא482: “קשותיו – אלו סניפין, ומנקיותיו – אלו קנים, אשר יוסך בהן – שמסככין בהן את הלחם”.

לצידי השולחן היו ארבעה עמודים, שני עמודים ניצבים לצד כל מערכת חלות. בעמודים אילו היו “פיצולים” – נקבים בהם ניתן להניח חצאי קנים שעליהם מונחות החלות. בסך הכל היו עשרים ושמונה קנים, י”ד לכל מערכת לפי סדר זה:
א. שתי חלות מונחות על השולחן עצמו.
ב. ארבע זוגות חלות היו מונחות כל חלה על שלושה קנים (עשרים וארבעה קנים).
ג. זוג החלות העליון היה מונח על שני קנים (ארבעה קנים).
סך הכל: עשרים ושמונה קנים לשתי המערכות. לדעת הרמב”ם483 הקנים היו דבוקים לחלות, ואילו דבריו: “ונותן בין ראשונה ושניה שלושה קנים, וכן בין כל חלה וחלה שלשה קנים” וכו’. מדבריו משמע שהקנים נמצאים בין החלות עצמן.

המנורה

לקי המנורה ומידותיה:
למנורה שלושה חלקים: ירך, קנה מרכזי, שישה קנים היוצאים מן הקנה המרכזי. בנוסף לכך בראש המנורה ניצבים הנרות, שנפרדים מן המנורה אולם תקועים בה באופן קבוע. לדברי
הבריתא דמלאכת המשכן גובה המנורה הינו ח”י טפחים.

נסקור את חלקי המנורה:
ירך המנורה – ה’ירך’ הינה בסיס המנורה. מבאר רש”י484 לגבי צורת הירך: “הוא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה, ושלשה הרגלים יוצאין הימנה ולמטה”. לדברי הרמ”א485
הירך היתה בצורת תיבה רחבה.
בתבליט המופיע בשער טיטוס ברומא צורת הירך הינה שני משושים הבנויים זה על גבי זה, וכן מבאר גם יוסף בן מתיתיהו. מבואר הן במדרש486, והן בדברי הראשונים487, כי למנורה
היו שלוש רגלים.
לגבי גובה הירך: משמע מדברי חז”ל488 שגובה הירך הינו שלושה טפחים, זאת כולל רגלי המנורה והפרח הניצב מעל הירך. לפיכך מבואר כי הירך עצמה (כולל הרגלים) גובהה שני טפחים489.
קני המנורה – למנורה שבעה קנים. מן הקנה המרכזי יוצאים שישה קנים, שלגבי צורתם נדון לקמן. משמע מדברי הרמב”ם490 כי הקנים יכולים להיות חלולים, שכן הוא כותב: “ואם היתה חלולה כשרה”. לדברי הכסף משנה כוונת הרמב”ם הינה למנורה שאינה מזהב, אולם בקרית ספר מבואר שגם מנורת זהב חלולה כשרה.
שיעור עובי הקנים אינו מבואר. בעל ‘שלטי גבורים’491 סובר שעובי הקנים הינו לפחות שתי אצבעות )חצי טפח(.
ששת הקנים, היוצאים מן הקנה המרכזי, יצאו מן הכפתורים הנמצאים לאורך הקנה המרכזי. לדעת בעל ‘מעשה חושב’492 הקנים יוצאים למעלה מן הכפתורים, שכן נאמר בתורה493 “וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים”. אולם לדברי בעל ‘שלטי גבורים’ הקנים יצאו מאמצע הכפתור. הקנים נמשכו ועלו עד כנגד גובה המנורה, שהינו גובה הקנה האמצעי.
צורת הקנים אינה מבוארת בתורה או בדברי חז”ל. בפירוש המשנה למסכת מנחות לרמב”ם קיים שרטוט של המנורה עם קנים ישרים. לדעת הרבי מלובאוויטש זו היתה צורת הקנים. בשער טיטוס ברומי, ובעוד ממצאים ארכיאולוגיים, נמצאו מנורות עם קנים עגולים494.
קישוטי המנורה:
למנורה ארבעים ושתיים קישוטים: כ”ב גביעים, י”א כפתורים, ט’ פרחים. זהו סידרם:
א. לכל אחד משבעת הקנים יש בראשו – פרח, כפתור ושלושה גביעיםב.
ב. בנוסף לכך ישנם בקנה המרכזי שלושה כפתורים שהם מקום יציאת הקנים וכן גביע כפתור ופרח, וזאת מתחת למקום יציאת הקנים.
ג.בצמוד לירך המנורה ישנו פרח.

מזבח הזהב

בנהו – נאמר בתורה495: “וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ: אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו: וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב”.

מזבח הזהב עמד בקודש, מזרחית למנורה ולשולחן לחם הפנים שעמדו זה כנגד זה. לדעת הבריתא דמלאכת המשכן המזבח עמד בדיוק באמצע ההיכל.
המזבח במשכן בנוי עצי שיטים ומצופה זהב. גובהו הינו שתי אמות, ואילו מידת אורכו ורוחבו אמה על אמה. המזבח מצופה זהב טהור, ובגמרא496 נאמר שעוביו כדינר זהב.
סביב גג המזבח היה זר זהב, שלדעת הגמרא497 שיעורו הינו ‘משהו’. הרד”ק, בבאורו למבנה הבית הראשון, סובר כי מזבח הקטורת במקדש היה עשוי מאבנים עליהן הונחו לוחות ארז. את הלוחות ציפו זהב. מבואר מדבריו כי מזבח הזהב הוא חלק ממבנה הבית, ודינו כמחובר לקרקע – כמו מזבח העולה. להגר”א498 שיטה מחודשת בנדון. לדבריו בבית ראשון הגדילו את מזבח הזהב ל 3- על 3 אמות, זאת כשם שהגדילו את המזבח החיצון בתקופת בית המקדש הראשון מחמש על חמש אמות לכ”ח על כ”ח אמות499.

קרנות מזבח הזהב – למזבח הזהב, כמו מזבח העולה, היו ארבע קרנות בארבע פינות גגו. רבנו מיוחס כותב שגודלן היה טפח על טפח, ואילו בעל ‘מעשה חושב’ כתב שגודלן שלוש אצבעות ושליש על שלוש אצבעות ושליש זאת באופן יחסי כמו היחס בין קרנות מזבח העולה לגובה המזבח, אולם דבריו אינם ברורים500.

432 בבית ראשון, אולם בבית שני הוא היה גנוז במחילות הר הבית. ראה לקמן עניינו בבית שלישי.
433 לדעת הבריתא דמלאכת המשכן הוא ניצב בדיוק באמצע ההיכל.
434 סימן נ”ו.
435 סימן ס’.
436 ליתר הרחבה עיין בספרנו ‘אוצר הבית הראשון’ עמ’ 126 ואילך.
437 שמות כ”ה, י’-י”א.
438 ירושלמי שקלים פרק ו’ הל’ א’.
439 פרק ז’ הל’ א’.
440 שיר השירים רבה א’, י”א. ילקוט שמעוני פרשת תרומה רמז שס”ז, יומא ע”ב, ב’ ועוד.
441 שמות כ”ה, י”א.
442 סוכה ה’, א’.
443 סוכה ד’, ב’, וכן ברש”י שמות כ”ה, י”ז.
444 שמות כ”ה, י”ז.
445 שמות כ”ה, י’.
446 כך מתבאר בגמרא בבא בתרא י”ד, א’.
447 גור אריה, העמק דבר, ועוד. המנחת חנוך (מצוה צ”ה) מוכיח זאת מכך שקודם נאמר בתורה “ועשו ארון” ורק אחר כך “וצפית אותו”.
448 זו דעת רבי מאיר במסכת כלים פרק י”ז משנה י’, וכן בגמרא ערובין ד’, ב’.
449 הלכות בית הבחירה פרק ג’ הל’ י”ב.
450 שמות כ”ה י”ח-כ’.
451 סוכה ה’, א’. מחלוקת שם לגבי אופן הלימוד, האם הדבר נלמד מעובי מסגרת השולחן או מפני הכרובים שגודלם טפח.
452 לדעת רבינו חננאל ביומא ע”ב, ב’ עובי הכפורת היה בולט מעבר לגובה הארון. עיין השיטות השונות ב’מלאכת המשכן וכליו’ עמ’ כ”ט הערה ט”ז.
453 שמות כ”ה, י”ז.
454 וכן דעת האברבנאל ורבנו אברהם בן הרמב”ם.
455 סוכה ה’, ב’.
456 ראה גם באורנו לעיל בנושא מבנה הבית בו בארנו את נושא צורת הכרובים.
457 וכן ברלב”ג .
458 יומא נ”ד, א’.
459 וכן ראה רבנו בחיי שמות כ”ה, י”ח.
460 סוכה ה’, ב’.
461 שמות כ”ה, כ’.
462 שמות כ”ה, י”ב.
463 פרק ז’ הל’ ב’.
464 בעלי התוספות יומא ע”ב, א’, האבן עזרא בפירושו הארוך, חזקוני ועוד.
465 שבת צ”ב, א’.
466 שמות כ”ה, י”ג-ט”ו.
467 מנחת חינוך מצוה צ”ה.
468 שכן לומדים ממסגרת השולחן שלא היה בכלים פחות מטפח.
469 כך מבואר ברש”י ובמאירי.
470 שמות כ”ה, כ”ג – כ”ד.
471 מנחות פרק י”א משנה ד’.
472 הלכות תמידין ומוספין פרק ה’ הל’ ט’
473 מ”א, כ”ב.
474 שמות כ”ה, כ”ד.
475 מצוה צ”ה.
476 מלבי”ם שמות כ”ה, כ”ה. שו”ת מעיל צדקה סימן לט. ראה גם מלאכת המשכן וכליו עמ’ פ”א הערה 9.
477 שמות כ”ה, כ”ה.
478 מנחות צ”ו, ב’, וכן סוכה ה’, א’. מובא ברש”י על פסוקנו.
479 שמות כ”ה, כ”ג – כ”ה.
480 שמות כ”ה, כ”ט.
481 עיין רש”י במקום, והמקור מנחות צ”ז, א’.
482 מנחות צ”ז, א’.
483 הל’ בית הבחירה פרק ג’ הל’ ט”ו.
484 שמות כ”ה, ל”א.
485 תורת העולה חלק א’ פרק ט”ז.
486 מדרש תדשא פרק י’, מדרש הגדול.
487 רש”י, רמב”ם (הל’ בית הבחירה פרק ג’ הל’ ב’), דעת זקנים מבעלי התוספות.
488 מנחות כ”ח, ב’.
489 בעלי התוספות שם, וכן ב’מעשה חושב’ פרק ז’ אות ז’.
490 הלכות בית הבחירה פרק ג’ הל’ ד’.
491 פרק ל”א.
492 פרק ז’ אות ח’. וכן מבואר במלבי”ם (שמות כ”ה, ל”ה).
493 שמות כ”ה, ל”ה.
494 לדעת הרבי מלובאוויטש אין זו המנורה המקורית אלא תבנית מנורה שנועדה להשפיל את ישראל. יש לציין כי נמצאו גם תבליטי מנורות עתיקות עם קנים ישרים.
495 שמות ל’, א’-ג’.
496 חגיגה כ”ז, א’.
497 סוכה ה’, א’.
498 בבאורו למלכים א’ ו’, כ’.
499 מדבריו לא ברור האם הגדילו את מזבח הזהב המקורי או בנו מזבח חדש.
500 ראה באור העניין ב’מלאכת המשכן וכליו’ עמ’ רע”ט הערה 16 .