החצר החיצונה (עזרת נשים)

רקע

א חד ההבדלים המרכזיים בין מבנה הבית השני למבנה מקדש יחזקאל הינו מיקום ומבנה החצר. בימי הבית השני ‘עזרת נשים’ היתה ממוקמת מזרחית לעזרה המקודשת, וכדי להכנס לעזרה מצד מזרח היה צריך לעבור דרך עזרת נשים. עזרת נשים שימשה בעיקר כמקום כינוס לעם, כשבתחילת ימי הבית השני ניבנו בצידיה ארבע לשכות (בתבנית לשכות הבית השלישי). אולם העזרה במקדש יחזקאל מוקפת כולה בחצר, כפי שנבאר לקמן. החצר החיצונה נקראת בבאורו של רש”י בשם ‘עזרת נשים’, כשמה בימי הבית השני.

עזרת נשים בימי הבית הראשון והשני

עזרת נשים, בימי הבית השני, יש מהתורה את מדרגת קדושת הר הבית ורק מדרבנן יש לה מעלה נוספת 156. עזרת נשים לא היתה קיימת בתקופת המשכן. לדברי חז”ל 157 היא נזכרת בתקופת המלך יהושפט, במהלך ימי הבית הראשון. כך נאמר שם 158: “וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בְּבֵית ד’ לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה”. מבארים חז”ל כי היא נקראת בשם ‘החצר החדשה’ כיוון שחידשו בה הלכה שטבול יום לא ייכנס אליה. יש לציין כי לדעת רש”י ‘החצר החדשה’ מכוונת לכל הר הבית כולו 159, ובהר הבית חודשה הלכה זו, בעוד שבעלי התוספות 160 מבארים שהגזרה כוונה כנגד השטח של עזרת נשים בלבד. בעל ‘עזרת כהנים’ 161 מסתפק אם עזרת נשים ניבנתה כבר בתחילת ימי הבית הראשון, או שהיא ניבנתה רק בתקופת המלך יהושפט. הוא סובר שעזרת נשים ניבנתה בתחילת ימי הבית הראשון על-ידי שלמה המלך. עיקר הוכחתו היא מכך שחז”ל הבינו שהחצר לא היתה אז חצר חדשה

החצר החיצונה (עזרת נשים) בנבואת יחזקאל

נבואת יחזקאל עזרת נשים נקראת בשם ‘החצר החיצונה’ 168, כאשר בדברי רש”י היא נקראת בשמה המקורי ‘עזרת נשים’ 169. החצר החיצונה מקיפה את כל מיתחם העזרה המקודשת (שלא כמו בבית שני בו עזרת נשים ניצבה מזרחית לעזרה). ניתן לומר כי מכאן מוכח שלחצר זו יש יסוד ושורש לדורות, וזהו אולי סמך לכך שעזרת נשים היתה קיימת גם בתקופת הבית הראשון.
לעומק משמעות העניין יש לבאר כי בבית השלישי מתגלה מדרגת קדושה נוספת. במשכן היתה חצר אחת (בגודל 50 על 100 אמה), בבית ראשון ושני היו שתי חצרות (העזרה ועזרת נשים הן יחידה אחת, ורחבת הר הבית) ואילו בבית השלישי יהיו שלוש חצרות: החצר הפנימית, החצר החיצונה ורחבת הר הבית 170. מדרגה זו נירמזת גם בגדלים: האורך הפנימי של העזרה הינו 100 אמה (זו מדרגת הקדושה הפנימית כשם שאורך ההיכל הוא 100 אמה(, אורך החצר החיצונית (ללא כתלים, ראה לקמן) הינו 300 אמה (כנגד ג’ מדרגות קדושה), ואורך הר הבית הינו 3,000 אמה.

גודלה של החצר החיצונה

אמר בפסוקים:
א. “וַיָּמָד רֹחַב מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹנָה לִפְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִי מִחוּץ מֵאָה אַמָּה הַקָּדִים וְהַצָּפוןֹ” 171.
ב. “וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי נֶגֶד הַשַּׁעַר לַצָּפוֹן וְלַקָּדִים וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל שַׁעַר מֵאָה אַמָּה” 172.
ג. “וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם מֵאָה אַמּוֹת” 173.
ד. “וַיָּמָד אֶת הֶחָצֵר אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְרֹחַב מֵאָה אַמָּה מְרֻבָּעַת וְהַמִּזְבֵּחַ לִפְנֵי הַבָּיִת” 174. מבואר בדברי רש”י לפסוקים הנ”ל כי ה”רוחב” (הנזכר בפסוק הראשון) הינו “חלל עזרת נשים”, דהיינו: המרחק בין חומת עזרת נשים לבין חומת עזרת ישראל. מרחק זה בצדדים צפון, דרום ומזרח הינו 100 אמה בכל צד 175. (ראה בתרשים הנלווה) בפסוק הרביעי לעיל מבואר כי גודל ‘עזרת ישראל’ הינו 100 על 100 אמה. לפיכך: גודל ‘עזרת נשים’ הפנימי )כלומר: מכותל לכותל, לא כולל עובי הכתלים( הינו 176:
ממזרח למערב – 317 אמות:
100 – מחומת עזרת נשים המזרחית עד לעזרת ישראל
6 – כותל העזרה
100 – עזרת ישראל
100 – היכל
11 – אחורי בית הכפורת

מצפון לדרום – 312 אמות:
100 – מחומת עזרת נשים הצפונית עד לעזרת ישראל
6 – כותל העזרה
100 – עזרת ישראל
6 – כותל העזרה
100 – מעזרת ישראל ועד לחומת עזרת נשים הדרומית עובי חומת העזרה הינו 6 אמות 177 (שזהו אורכו של הקנה), ולכן מידות החצר כולל עובי החומות הן: 324 אמה על 329 אמה 178. מן הראוי להדגיש כי גודל החלל הפנוי )ללא כתלים( הינו 300 אמה הן ממזרח למערב והן מצפון לדרום.

חומת העזרה החיצונה

שם שאת הר הבית סובבת חומה בעובי שש אמות, כך גם את החצר החיצונה סובבת חומה בעובי כזה 179. בפסוק נאמר 180: “וַיָּבוֹא אֶל שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה וַיַּעַל בְּמַעֲלוֹתָיו”, מכאן לומד רש”י כי ממפלס הר הבית עולים מצד מזרח בשתים עשרה מעלות אל החצר החיצונה (כמו בבית השני). כיוון שגובה כל מעלה הינו חצי אמה הרי שהפרש הגובה בין מפלס הר הבית למפלס העזרה הינו שש אמות.
עומת זאת לגבי השערים בצפון ובדרום (ראה תאורם לקמן) מבואר בפסוק כי היו להם שבע מדרגות לכל אחד, כנאמר 181: “וּבְמַעֲלוֹת שֶׁבַע יַעֲלוּ בוֹ וְאֵילַמָּיו לִפְנֵיהֶם”. משמע מכך כי ההר מעפיל מכיוון מזרח למערב כך שמצד צפון ודרום העזרה החיצונית ממוקמת במפלס גבוה יותר ולכן יש בצדדים אלו פחות מדרגות. בחומת העזרה החיצונית ממוקמים שערי כניסה בצידי המזרח, צפון ודרום 182. לשערים אילו צמודים מבחוץ תאים, כאשר לכל שער היה בתוכו אולם. כמו כן לשיטת רש”י על גבי החומה היתה בנויה ריצפה, הנקראת בשם ‘כסוסטרא’, עליה ממוקמות שלושים לשכות (ראה לקמן תאור מפורט של מבנה התאים, אולמות השער והלשכות).

שערי העזרה החיצונה, התאים והאולמות – תאור כללי 183

ל עזרה החיצונה היו שלושה שערים בצידי מזרח, צפון ודרום. כל שער בנוי באופן הבא (ראה פירוט החלקים השונים בסעיפים הבאים באופן מפורט):
א. מעלות 184 – מדרגות באמצעותן עולים אל השער. במזרח
– 12 , בצפון ובדרום – 7.
ב. תאים 185 – בצמוד למעלות ממוקמים 3 תאים מכל צד 186
(3 מימין ו 3- משמאל). גודל כל תא 6 על 6 אמות, הקיר שביניהם רוחבו 5 אמות. התאים בולטים מחוץ לשער, אורך הבליטה (ממזרח למערב) הינו 11 אמות: 5 אמות עובי הקיר ו 6- אמות חלל התא.
ג. סף השער החיצון 187 – זו כניסת מזוזת השער, הנמצאת בתוך עובי החומה 188, שעובייה הוא 6 אמות. רוחב השער
(מצפון לדרום) הוא 10 אמות (13 אמות עם עובי קירות
השער) 189.
ד. אולם השער 190 – לפנים מ’סף השער’ ממוקם אולם כניסה הנמצא בתוך חצר העזרה החיצונית. האולם בולט 8 אמות לתוך החצר 191 שהן אורך קיר האולם (לפנים מ’סף השער’).
בשער ממוקמות מזוזות ודלתות 192. (יש לזכור כי עובי
חומת האולם 6 אמות 193).
אורך כל הכניסה, מהתאים ועד לקצה האולם, הינו 25 אמות: 11 אמות – התאים, 6 אמות – סף השער, 8 אמות – אולם השער.
ה. האילים – בקצה האולם ממוקמים האילים, העומדים בתוך החצר החיצונית. קוטרם 2 אמות 194. זהו תאורם של שלושת השערים, המזרחי הצפוני והדרומי, כפי שהם מופיעים בפסוקים:
א. שער האיתון – באמצע הכותל המזרחי כך נאמר לגביו 195: “וְעַל פְּנֵי הַשַּׁעַר הָאִיתוֹן עַל לִפְנֵי אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי חֲמִשִּׁים אַמָּה”. מבאר שם רש”י שהמילה ‘איתון’ הינה מלשון ביאה (בארמית), זאת כיוון ששער זה משמש ככניסה ויציאה לכל באי העזרה. דהיינו: לדבריו שער זה הינו שער הכניסה המרכזי. כפי שבארנו לעיל לדעת רש”י לשער זה עולים בי”ב מדרגות 196, כפי שהיה בבניין הבית השני. לכאורה יש לומר כי שער זה (כמו יתר שערי החצר
החיצונה) נמצא באמצע הכותל.
ב. השער בצפון – כך נאמר לגבי השער הצפוני 197: “וְהַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַצָּפוןֹ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה מָדַד אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ … הָיָה כְּמִדַּת הַשַּׁעַר הָרִאשׁוןֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְרֹחַב חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה … וּבְמַעֲלוֹת שֶׁבַע יַעֲלוּ בוֹ וְאֵילַמָּיו לִפְנֵיהֶם”. דהיינו: שער זה זהה לשער המזרחי, אולם לגביו מפורש בכתוב שהיו שבע מדרגות.
ג. השער בדרום – מבנה השער הדרומי הינו כפי המבואר לגבי השער הצפוני 198.

156 טבול יום אינו רשאי להכנס אליה (מסכת כלים א’, ו’).
157 עיין יבמות ז’ ע”ב, פסחים צ”ב ע”א, זבחים ל”ב ע”ב.
158 דברי הימים ב’ כ’, ה’.
159 יתכן לומר כי לשיטתו עזרת נשים כלל לא היתה קיימת בימי הבית הראשון, והיא נבנתה רק בתחילת ימי הבית השני.
160 וכן הרמב”ן.
161 מידות פרק ב’ משנה ה’.
162 קדושין נ”ב ע”ב.
163 ד”ה ‘וכי אשה’.
164 פרק ב’ משנה ה’.
165 מידות פרק ב’ משנה ה’.
166 כמבואר במשנה שם. אולם בפסוקים ביחזקאל (פרק מ”ו) משמע כי הלשכות היו ארבעים על שלושים אמה. התוספות יו”ט מסתפק לגבי מבנה הלשכות בבית שני, ובמלאכת שלמה אומר כי המידה המוזכרת במשנה הינה מידת אורך בלבד ומידת הרוחב היתה כמו המבואר בנבואת יחזקאל.
167 עיין בספרנו ‘בית הבחירה’ פרק א אות ט”ז.
168 מ”ו, כ”א.
169 מ’, ו’.
170 ניתן לומר שהדבר מכוון על-פי פנימיות תורה כנגד ג’ מדרגות: מוחין, מידות ומלכות.
171 מ’, י”ט.
172 מ’, כ”ג.
173 מ’, כ”ז.
174 מ’, מ”ז.
175 אמנם בפסוקים אילו מבואר האורך בצדדי ה צפון והמזרח, אולם לכאורה מהפסוק השלישי משמע שגם בדרום הוא אותו האורך. אמנם בפירוש ‘שחיף עץ’ רצה לומר כי בצדדי הדרום והמערב הרוחב היה 100 אמה כולל עובי החומות אולם לכאורה דבריו אינם מוכרחים שהרי גם רש”י לא מחלק בדבריו בין המרחב קים בצדדים השונים. ראה גם דברי ‘מצודת דוד’ לפסוק י”ט לעיל הסובר כי גם בצד דרום היה המרחק 100 אמה, אלא שקיצר הכתוב בלשונו.
176 כך מבואר בדברי ‘צורת הבית’ וכן ‘יסוד ושורש
העבודה’.

177 מ’, ו’.
178 [ לדעת הגר”א הגודל החיצוני של העזרה החיצ ו� נית הינו 500 אמה על 500 אמה.
179 צורת הבית סימן א’.
180 יחזקאל מ’, ו’.
181 מ’, כ”ב.
182 אולם לא במערב.
183 ראה לקמן, בפרק הבא, תאור מפורט של מבנההשערים, התאים והאולמות.
184 מ’, ו’.

185 מ’, ז’.
186 מ’, י’.
187 שם.
188 למעשה קיר החומה, שעוביו 6 אמות, הינו סף השער והוא נמצא בתווך בין התאים לבין אולם השער.
189 מ’, י”א.
190 שם.
191 מ’, ט’.
192 ראה באורו של רש”י לפסוק ז’ בדיבור המתחיל ‘וסף השער’, וכן באור ‘לבושי שרד’ לפסוק ח’. בדגם שלנו קיימות דלתות רק לכוון החצר החיצונית, כשיטת בעל ‘צורת הבית’. ראה באור העניין לקמן.
193 מ’, ח’.
194 מ’, ט’.
195 מ’, ט”ו.
196 ראה לקמן באור גובהו של השער הנלמד מפסוק זה.
197 מ’, כ’-כ”ב.
198 פסוקים כ”ד- כ”ו.