עזרה בבנייה, שתף מאמר זה
[יט] וַיָּמָד רֹחַב מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹנָה לִפְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִי מִחוּץ מֵאָה אַמָּה הַקָּדִים וְהַצָּפוֹן.
(יט)וימד רוחב. חלל עזרת נשים: מלפני השער התחתונה. זה השער המפורש למעלה: לפני החצר הפנימי. עד עזרתישראל: הקדים והצפון. לשתי רוחותיה חללה מאה אמה:
החצר החיצונה, אותה מכנה רש”י בשם ‘עזרת נשים’, הקיפה את כל חצר העזרה הפנימית. בפסוקנו מבואר כי רוחב חצר עזרת נשים, מהחומה החיצונה ועד לחומה הפנימית שסובבה את העזרה (שהיא החצר הפנימית), הינו מאה אמה. אולם לפי המבואר בפסוקנו רוחב זה הינו בצד המזרחי והצפוני, ולא מבואר מהו הרוחב בצד הדרומי. לדעת בעל ‘צורת הבית’54 המרחק בדרום גם הוא מאה אמה. בעל ‘שחיף עץ’ מדייק בדברי רש”י כי רוחב החצר הינו ‘מלפני השער’, דהיינו: מאה אמה לא כולל חלל השער. לדעתו כיוון שבפסוק מוזכרים רק צידי המזרח והצפון הרי שבדרום הרוחב היה מאה אמה כולל עובי הכתלים (כלומר: רוחב החצר שם היה לדעתו רק שמונים ושמונה אמות, שכן עובי הכותל בכל צד הינו שש אמות). הדבר מדוייק לקמן בפסוק55: “וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם מֵאָה אַמּוֹת”, כלומר: גם השער עצמו נמדד בחשבון מאה האמות. גם לדעת הגר”א המרחק הנדון הינו “בין סוף שער החצר hהחיצונה עד תחילת שער הפנימי”.
כ וְהַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה מָדַד אָרְכּוֹ וְרָחְבּו.ֹ כא ותאו [וְתָאָיו] שְׁלוֹשָׁה מִפּוֹ וּשְׁלֹשָׁה מִפּוֹ ואילו [וְאֵילָיו] ואלמו [וְאֵלַמָּיו] הָיָה כְּמִדַּת הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְרֹחַב חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה. כב וחלונו [וְחַלּוֹנָיו] ואלמו ]וְאֵלַמָּיו[ ותמרו [וְתִמֹרָיו] כְּמִדַּת הַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים וּבְמַעֲלוֹת שֶׁבַע יַעֲלוּ בו ואילמו [וְאֵילַמָּיו] לִפְנֵיהֶם.
(כ) מדד ארכו ורחבו. כמדת שער הקדים כך מפורש בענין: (כא) חמשים אמה ארכו. גובהו: ורוחב חמש ועשרים. מגג התא לגגו: (כב) ואילמיו לפניהם. ואולם השער לפני המעלות קודם שיכנס לאולם היה עולה במעלות:
פסוקנו עוסק במבנה השער הצפוני אשר לעזרה החיצונית. לפי המבואר בדברי רש”י מבנה שער זה זהה למבנה העשר החיצוני המזרחי (המבואר לעיל בפסוק ט”ו). מבנהו המפורט מבואר בפסוקים הבאים.
השער הצפוני של העזרה החיצונית זהה במבנהו לשער המזרחי. יש לו שלושה תאים מכל צד של השער, וגודלו: גובה – 50 אמה, רוחב (בין גגות התאים) – 25 אמה. לדעת רש”י ה’אורך’ אשר מוזכר בפסוק משמעותו היא גובה56.
כפי המתואר בפסוק ט”ז לעיל, לגבי מבנה השער המזרחי, כך גם לגבי מבנה השער הצפוני. ראה באורנו לפסוק שם לגבי זיהויים של החלונות, האלים (הצמודים לפתחי התאים לכוון האולם).
לשיטת רש”י מבואר בפסוקנו כי לפני הכניסה לאולם השער הצפוני היו שבע מעלות. בעל ‘לבושי שרד’ מדייק מן הפסוק כי לכאורה לפי סדר הפסוק ניתן לומר כי המדרגות הינן לאחר כניסת השער, אולם לדעתו הנביא נמצא כבר בתוך החצר החיצונה, ומנקודת מבטו הוא רואה את השער מתוך העזרה החיצונה כך שמנקודת מבטו השער נמצא לפני המדרגות. הוא גם מוסיף כי המדרגות היו חלק ממבנה ההר, כל אורך החצר החיצונה היה מישורי.
54 סימן כ”ב. הוא מביא בדבריו כי זו גם דעת האבר-בנאל.
55 פסוק כ”ז.
56 ראה באורנו לפסוק ט”ו לעיל שיטות נוספות בנדון. ראה באורו של בעל ‘זבד טוב’ שם כי ה’אורך’ הינו ממזרח למערב.
