עזרה בבנייה, שתף מאמר זה
חת השיטות המיוחדות במבנה הבית השלישי הינה שיטת הגר”א (הגאון מווילנה). שיטה זו שונה במהותה משיטת רש”י (שבעקבותיו הלכו רבים מהמפרשים). להלן סכום עיקרי שיטתו, תוך
שימת דגש על הדברים המרכזיים במבנה הבית והעזרות.
נקודות יסוד בבאורו של הגר”א, בשונה משיטת רש”י:
- גודל העזרה החיצונית 500 על 500 אמה, לעומת 324 על 317 לשיטת רש”י.
- לחומת העזרה החיצונית קיימת ‘ריצפה’ בת 3 קומות, שבה 90 לשכות. לדעת רש”י קיימות 30 לשכות הממוקמות רק על החומה.
- מבנה שערי העזרה שונה לדעת הגר”א. הוא ארוך יותר (50 אמ), והתאים ממוקמים לאורך השער ולא לצידיו כשיטת רש”י.
- מבנה הלשכות אשר בחצר החיצונה שונה לדעת הגר”א: יש הבדל במבנה הלשכות המערביות והמזרחיות, וכן בתפקיד (ראה לקמן).
- ה’מונח’ לשיטת הגר”א הינו חלל בין ההיכל לתאים ממזרח למערב, ואילו לשיטת רש”י )לשיטה אחת( זהו מרווח בין התאים לאולם.
- לשיטת הגר”א גודל המזבח החיצון הינו 16 על 16 אמה, ולא 32 על 32 אמה.
באור שיטת הגר”א למבנה הבית השלישי
א. גודל העזרה החיצונה: 500 על 500 אמה.
ב. אורך כל שער משערי העזרה (מפנים לחוץ) – 50 אמה.
ג. תאור אורך החצר:
מצפון לדרום – שער צפוני – 50 אמה, עד לשער העזרה הפנימית – 100 אמה, שער צפוני של העזרה הפנימית – 50 אמה, אורך החצר הפנימית – 100 אמה, שער דרומי של העזרה הפנימית – 50 אמה, עד לשער הדרומי של העזרה החיצונית – 100 אמה, שער דרומי של העזרה הדרומית – 50 אמה.
סך הכל: 500 אמה.
ד. באופן דומה: ממזרח למערב.
ה. חומת העזרה החיצונית ניצבת על יסוד שגובהו, רוחבו ועוביו 6 אמות.
ו. גובה חומת העזרה לא מבואר בפסוקים.
ז. תאי השערים ממוקמים בתוך אורכו של חלל השער, מימינו ומשמאלו. פתחי התאים פונים לעבר חלל אורך השער. רוחבו של חלל השער 10 אמות1.
ח. כל תא גודלו 6 על 6 אמות. עובי קירות התא אמה2.
ט. בין כל שני תאים קיימים חללים, הנקראים בפסוקים בשם ‘אילמות’. רוחבם (מתא לתא) 5 אמות ואורכם 25 )מחלל אורך השער אל צידיו( אמות. דרכם ניתן לעבור אל המיתחם אשר לצד השער3.
י. לפני הכניסה לתוך כל תא בחלל השער עומד איל. על כל איל יש ציורים של 2 עצי תמרים4.
יא. בסיום חלל אורך השער (לאחר שלושת התאים) נמצא ‘אולם השער’ שאורכו עשר אמות: 8 אמות – אורכו, 2 אמות – אורך האיל הצמוד לו. עובי קירו של חלל השער הינו 6 אמות5.
יב. שער החצר המזרחי של העזרה החיצונית לעולם סגור6.
יג. הרצפות – משני צידי שערי העזרה החיצונית ישנן רצפות שנמשכות עד לחצרות הקטורות הנמצאות בצידי העזרה החיצונית. על הריצפה היו 30 לשכות, וזאת בשלוש קומות – 10 חדרים בכל קומה. רוחב הריצפה – 44 אמות7. כל קומה גבוהה קצת יותר קצרה מזו שתחתיה8.
יד.חצרות קטורות – בכל אחת מפינות העזרה החיצונית ישנה לשכה לא מקורה בגודל 30 על 40 אמות. בתוך הלשכות היו תנורי אבנים לצורך בישול הקדשים הקלים9.
טו. שערי העזרה הפנימית – במבנה זהה לזה של שערי העזרה החיצונית אלא שאולם השער הינו בכוון הפוך10. השער המזרחי סגור ומותר להכנס דרכו רק בשבת וראש חודש, והנשיא רשאי תמיד להכנס דרכו לשם הקרבת קרבנותיו11.
טז. שער העזרה הפנימית הצפוני – בתוך חלל שער זה מתבצעת שחיטת הקרבנות. בחלל השער, הנמצא בשערי העזרה הפנימית בכניסה (אשר אורכו 10 אמות) יש 8 שולחנות עבור שחיטה (4 כנגד 4)12. עוד 4 שולחנות, העשויים אבן, ניצבים בהמשך חלל השער והם מיועדים לקרבנות העולה13. אונקליות )ווים( מברזל היו תקועים בכותלי התאים בתוך חלל השער לשם הפשטת עור הקרבנות14. באילמות, שהינם החללים שבין התאים, היו מדיחים את בשר הקרבנות15.
יח. העזרה הפנימית – גודלה מאה על מאה אמה, עובי החומה 6 אמות18 (כמו חומת העזרה החיצונית).
יז. לשכות השרים והכהנים – בצידי השער הצפוני, בצד המזרחי, היו ממוקמות כמה לשכות: א. כמה לשכות הנקראות ‘לשכות השרים’, והמיועדות עבור הלוים המשוררים. ב. לשכת הכהנים שומרי משמרת הבית16 , המיועדת לכהנים שעוסקים בשחיטה ובשמירה. לצד השער המזרחי היתה לשכה עבור הכהנים בני צדוק אשר עוסקים בעבודת המקדש17.
יט. האולם – בפתחו עומדים שני אילים, אורך כל אחד )ממזרח למערב( 5 אמות. לצידו של כל איל היו 2 עמודים. גודל האולם 11 אמות ממזרח למערב ו 20- אמות מצפון לדרום] 19 [. גובהו 30 אמה.
בית החליפות – לשיטת הגר”א אילו הם שני חדרים, בצפון ובדרום האולם. אורך כל חדר 19 אמות ורוחבו 11 אמות.
כ. ההיכל – רוחב פתח ההיכל עשר אמות, שש אמות עוביו. בצידי השער שני אילים20.
כא. המונח – לשיטת הגר”א המונח הינו חלל ריק בין ההיכל לבין מערכת התאים בצד הדרומי והצפוני של ההיכל. אורכו, בכל צד, הוא 90 אמה ורוחבו 5 אמות21.
כב. מזבח העולה – לשיטת הגר”א גודל היסוד שבבסיס המזבח הינו 16 על 16 אמה22, וגובה היסוד 2 אמות23. מהיסוד 4 אמות לגובה קיימת מדרגת הסובב, שרוחבה אמה ולה מעין מדף היוצא אל מחוץ למזבח שרוחבו חצי אמה. מידות היסוד והסובב נימדדות באמה קטנה בת חמישה טפחים24. לדעת הגר”א הכבש, שעמד בצידו הדרומי של המזבח, היה ממוקם יותר מזרחה ולא באמצע המזבח25. לשיטת הגר”א מזבח ממוצע ועומד לפני פתח האולם.
כב. לשכות העזרה המערביות – במרחק 20 אמה מהכתלים הצפוניים והדרומיים של ההיכל ניצבות, זו כנגד זו, שתי לשכות26. אורכן (ממזרח למערב) 100 אמה, רוחבן (מדרום לצפון) 50 אמות. מהלשכה ועד לריצפה (אשר ממוקמת על חומת העזרה הצפונית והדרומית) היו 3 כתלים הנקראים בשם ‘אתיקים’. מלשון הגר”א משמע שהכתלים נמשכו גם מהלשכה ועד לכותל ההיכל ועברו דרך הלשכות27. במקום קיר מערבי קיים קיר אלכסוני ממזרח למערב28. ללשכות 3 קומות, וגובהן כגובה האתיקים שאף להם 3 קומות29. בלשכות אילו אוכלים את בשר קרבנות קדשי הקדשים30.
כג. לשכות העזרה המזרחיות – בנויות במרחק 10 אמות מחומת החצר הפנימית31. אורך הלשכה ורוחבה 50 אמות32. בנויות מ 3 קומות, כמו הלשכות המערביות. בלשכות אילו מחליפים הכהנים את בגדיהם33.
כד. גדרת הגינה – לשיטת הגר”א זו גדר הממוקמת בעזרה החיצונית ומקיפה את העזרה הפנימית ואת הלשכות אשר בעזרה34. לגדר 8 מעלות, במזרחיות משוררים הלוים בזמן שמחת בית השואבה.
1 מ’, י”א.
2 מ’, י”ב.
3 מ’, ט”ז וכן מ’, ל’.
4 מ’, ט”ז.
5 מ’, ח’-ט’.
6 מ”ד, ב’. לדברי חז”ל במידות ד’, ב’ מדובר בפסוק בפישפש הדרומי של ההיכל.
7 כנגד אורך חלל השער שהוא 50 אמה, לא כולל עובי החומה שהוא 6 אמות.
8 מ’, י”ז-י”ח.
9 מ”ו, כ”ב-כ”ג.
10 מ’ כ”ח-ל”א.
11 מ”ו, א’-ב’. לפי משמעות לשונו של הגר”א שם מדובר בתקופת החינוך של המקדש השלישי.
12 מ’, ל”ט-מ”א.
13 מ’, מ”ב.
14 מ’, מ”ג.
15 מ’, ל”ח.
16 הם חטאו בעבודה זרה.
17 מ’, מ”ד-מ”ה.
18 מ’, מ”ח.
1 [ מ’, מ”ח-מ”ט.
20 מ”א, א’-ג’.
21 מ”א, י”א-י”ב.
26 מ”ב, א’-ב’.
27 מ”ב, ג’.
28 מ”ב, ח’.
29 מ”ב, ה’-ו’.
30 מ”ב, י”ג.
31 מ”ב, י”ד.
32 מ”ב, י”א.
33 מ”ב, י”ד.
34 מ”ב, ז’.