בית המקדש באחרית הימים

ב ית המקדש השלישי מצטייר בחזונו של עם ישראל כבית הנישא בראש ההרים, אליו נוהרים הגוים כולם, והוא המבטא את גאולת כלל העולמים. זאת כנאמר בדברי הנביא ישעיהו1: “וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוןֹ יִהְיֶה הַר בֵּית ד’ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּויִֹם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ד’ אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוןֹ תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ד’ מִירוּשָׁלִָם”.

זהו תכלית עניינו של המקדש, להוות את מוקד העבודה והתפילה של כלל האנושות לבורא יתברך. כנאמר בדברי שלמה המלך בעת חנוכת הבית הראשון2: “כָּל תְּפִלָּה כָל ְּחִנָּה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל הָאָדָם לְכֹל עַמְּךָ ִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה: וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוןֹ שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם: לְמַעַן יִרָאוּךָ כָל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ: וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ: כִּי יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה: אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוןֹ שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי”. נבואה זו תבוא לידי גילוי, כמבואר בדברי הנביא, בזמן ‘אחרית הימים’.

יש לבאר: אימתי הוא זמן ‘אחרית הימים’, ומה עניינה של תקופה זו?
לראשונה מופיע המושג ‘אחרית הימים’ בתורה כאשר יעקב אבינו אוסף את בניו לפני מותו. כך נאמר שם3: “וַיִּקְרָא יַעֲקבֹ אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים”. מבאר הרמב”ן: “באחרית הימים הם ימות המשיח, כי יעקב ירמוז אליו בדבריו, כמו שאמר: “עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים”. ורבותינו אמרו4: שבקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו  שכינה, כי לדברי הכל אחרית הימים ימות המשיח הם”. באופן דומה מבאר גם הספורנו במקום, המוסיף גם את נושא קץ רשעת הגוים: “לקץ הימין, בבוא גואל, שיהיה אחרית ימי האומות אויבי ה’ ומלכותם שתתמלא סאתם עד סוף מלואה, כאמרו5: “כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּויִֹם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם” … וכן הנביאים באמרם “והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה’ נכון בראש ההרים”. וזה הגיד יעקב בזה באמרו6 “עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים””. דברי יעקב, “עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים” המופיעים בדבריו לשבט יהודה, הם כנראה המפתח להבנת סוד עניינה של תקופת ‘אחרית הימים’. מבאר רש”י במקום: “עד כי יבא שילה – מלך המשיח שהמלוכה שלו וכן תרגם אונקלוס. ומדרש אגדה: שילו – שי לו, שנאמר7 “יובילו שי למורא”. “ולו יקהת עמים” – אסיפת העמים”. דהיינו: לדברי המפרשים שהזכרנו תקופת ‘אחרית הימים’ הינה התקופה בה יתגלה מלך המשיח. באופן דומה מבואר בדברי המפרשים גם בספר ישעיהו, שנבואתו הינה המקור לדברינו. אולם דומני שיש לדייק בדברי הספורנו לעיל המדגיש את נושא רשעת העמים, וכך מבואר גם בדברי רש”י לספר ישעיהו: “באחרית הימים – לאחר שיכלו הפושעים”. דהיינו: תקופת ‘אחרית הימים’ הינה תקופה בה ימלוך כבר מלך המשיח. באותה תקופה, לאחר שתכלה הרשעה מן העולם ואויבי ד’ יתמו, יהפוך בית ד’ למרכז הרוחני של כלל האנושות.

1 ב’, ב’. באופן דומה בדברי הנביא מיכה בתחילת
פרק ד’.
2 מלכים א’ ח’ ל”ח-מ”ג.
3 בראשית מ”ט, א’.
4 פסחים נ”ו.
5 ירמיהו ל’, י”א.
6 בראשית מט, י’.
7 תהלים עו.