מבנה מזבח העולה אשר בעזרה

נבאר את לשונו של רש”י בבאורו לפסוק זה, הנסמך על הנאמר במסכת ערובין ד’, א’.
ואלה מידות המזבח – גודל גג המזבח מבואר לקמן בפסוק י”ז, והפסוקים שלפניו עוסקים בבאור מבנה וגודל חלקי המזבח השונים.
באמות אמה אמה וטופח – מידות המזבח נמדדות באמה וטופח, שהיא אמה בת שישה טפחים. זאת – פרט ליסוד ולסובב שעניינם מבואר לקמן בהמשך הפסוק.
וחיק האמה – יסוד המזבח, שהינו המדרגה התחתונה שסביב המזבח, נקרא בשם ‘חיק’. מבאר רש”י לקמן שזה מלשון ‘חיקוי וקביעות’. אמה זו הינה בת חמישה טפחים (שכן לא נזכר בה לשון ‘טופח’). וכן הסובב והקרנות לקמן נמדדים באמה בת חמישה טפחים.
ואמה רוחב – זהו הסובב, שרוחבו אמה בת חמישה טפחים178.
וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד – מדובר בקרנות, כאשר הרוחב נמדד מאמצע הקרן והוא זרת. אם כן רוחב היסוד הוא שני זרתים שהינם יחד אמה.
וזה גב המזבח – באמה זו נמדד גם גגו של מזבח הזהב. בסיום דבריו מוסיף רש”י, מלשון הגמרא במנחות צ”ז, ב’ כי הקרנות נמדדות הן לרוחב והן לגובה באמה בת חמישה טפחים, בעוד שהסובב גובהו באמה בת שישה טפחים.

יד וּמֵחֵיק הָאָרֶץ עַד הָעֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְרֹחַב אַמָּה אֶחָת וּמֵהֳעֲזָרָה הַקְּטַנָּה עַד הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה אַרְבַּע אַמּוֹת וְרֹחַב הָאַמָּה. טו וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת ומהאראיל [וּמֵהָאֲרִיאֵל] וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע.

ומחיק הארץ – מן היסוד, הצמוד לקרקע. עד העזרה התחתונה – המזבח בנוי ממספר מלבנים היושבים זה על גב זה. מבואר בפסוקנו כי גובה החיק, הוא היסוד שהינו המלבן הראשון, עד למלבן השני הוא שתי אמות. גובה זה שונה מגובהו של יסוד המזבח בבית ראשון ושני שהיה בגובה אמה אחת בלבד. גודל המלבן התחתון ביותר של המזבח, זה של היסוד, הוא שלושים ושתיים אמות179.
שתים אמות – זהו גובה היסוד בבית שלישי, לעומת אמ אחת בבית שני (מדובר באמה בת חמישה טפחים). זו דעת רש”י ההולך בעקבות באורו של התרגום יונתן. ראה ברד”ק שלדעתו מבנה המזבח בבית שלישי הינו כמבנהו בימי הבית השני.
ורוחב אמה אחת – גודל המלבן השני הוא שלושים על שלושים אמה, כלומר: אמה אחת פחות מכל צד מאשר המלבן הראשון של היסוד.
ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות – את המילה ‘עזרה’ מתרגם יונתן ל’מסתמתא’ שפירושה הוא ריצפה, וזאת כמבואר במסכת מידות שכשהיו בונים את המזבח היו בונים מלבן מעץ לתוכו היו שופכים חלוקי אבנים, סיד, זפת וקוניא180 כך שהמזבח היה הופך להיות כחלק מהריצפה. אם כן מבואר מלשון הפסוק כי מהמלבן התחתון, שהוא הנקרא בפסוק בשם ‘עזרה קטנה’, ועד למלבן העליון שנקרא בפסוק בשם ‘עזרה גדולה’, הגובה הוא ארב אמות. על המלבן השני מניחים מלבן שלישי שגודלו ריבוע של כ”ח אמות ושני טפחים181.
ורוחב האמה – רוחבו של הסובב, שהוא המדרגה הנוצרת בסיום המלבן השני, הוא אמה. דבר זה שונה מבית שני, שכן שם המזבח עלה חמש אמות עד לסובב 182. על הסובב היו הכהנים מהלכים כדי להזות את דם קרבן חטאת חיצונית ודם עולת העוף.

החלק שמן הסובב ועד לגג המזבח נקרא בלשון הפסוק בשם ‘הראל’. גובהו המבואר כאן הינו ארבע אמות, במקום שלוש של הבית השני. לדעת הרד”ק מקור השם ‘הראל’ הינו מלשון במת אל, שכן עמי קדם היו עובדים לאלהים אחרים על ההרים הגבוהים.
גג המזבח עצמו נקרא בפסוק בשם ‘אריאל’183. לדעת הרד”ק184 הוא נקרא כך על-שם האש הקדושה שירדה מן השמים והיתה רבוצה על-גבי המזבח.

טז והאראיל [וְהָאֲרִיאֵל] שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו.
יז וְהָעֲזָרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה רֹחַב אֶל אַרְבַּעַת רְבָעֶיהָ וְהַגְּבוּל סָבִיב אוֹתָהּ חֲצִי הָאַמָּה וְהַחֵיק לָהּ אַמָּה סָבִיב וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנותֹ קָדִים.

מקום המערכה גודלו עשרים וארבע על עשרים וארבע אמות. מקום המערכה הינו השטח בו ניתן להציב את אישות המערכה שעל גג המזבח. שטח זה תחום בתוך אמת הילוך הכהנים. לדברי הגמרא במסכת זבחים185 משמעות פסוקנו היא שמודדים מאמצע המזבח שתים עשרה אמות לכל צד, אם כן גודל מקום המערכה הינו עשרים וארבע על עשרים וארבע אמות – כפי שהיה בימי הבית השני. רש”י מצטט בדבריו את המשנה במסכת מידות186 המבארת את רוחב המזבח החל מהמלבן התחתון ביותר של היסוד ועד למקום המערכה. רוחב זה נלמד במבנה המזבח של הבית השני ממבנה המזבח של הבית השלישי כמבואר בפסוקנו (ראה התרשים).

והעזרה ארבע עשרה אורך – ה’עזרה’ הנזכרת בפסוקנו כוונתה לגג המזבח, כולל מקום הילוך הכהנים ומקום הקרנות. גודלו הכולל הוא עשרים ושמונה על עשרים ושמונה אמות. לכן מאמצע המזבח האורך הוא ארבע עשרה אמות.
והגבול סביב אותה – לדעת התרגום יונתן ה’גבול’ הינה מסגרת המזבח (בלשון התרגום נאמר ‘גדנפא’. אולי הכוונה לשפת המזבח). לדעת רש”י הכוונה לקרנות המזבח187.
חצי האמה – לדעת רש”י הכוונה לקרן, שגודלה אמה על אמה, וכשמודדים מאמצעיתה מקבלים חצי אמה.
והחיק לה אמה – כפי שכבר ראינו לעיל ה’חיק’ הינו כינוי ליסוד המזבח, שרוחבו אמה. ומעלותיהו פנות קדים – העליה למזבח, שהיא הכבש, נמצאת בדרום המזבח. הסיבה לכך מבוארת בפסוקנו, זאת כדי שהעולה אל גג המזבח יפנה מזרחה (‘קדים’).

178 זו דעת רש”י וכן ברמב”ם בפירושו למשנה מסכת מידות ריש פרק ג’. אולם ראה ‘צורת הבית’ סימן ל”ח בתחילתו הסובר שרוחב היסוד באמה בת שישה טפחים. וכן דעת הרשב”א בבאורו למנחות צ”ז, ב’.
179 גודלו בפועל היה 31 אמות שכן בצידי מזרח וצפון לא היה למזבח יסוד.
180 סוג של טיט.
181 ראה ‘צורת הבית’ ריש סימן ל”ט.
182 אם כי בפועל זה אותו הגובה, שכן לשיטת רש”י גובה היסוד הינו שתי אמות ואז גובה הסובב הוא שש אמות בשני המקרים.
183 ראה באורו של רש”י לפסוק הבא.
184 בשם חז”ל.
185 נ”ט, ב’.
186 פרק ג’ משנה א’.
187 כדעת חז”ל בזבחים ס”ב, ב’.