מבנה העזרה והמזבח בבית השלישי

עזרת ישראל ועזרת כהנים

ימי הבית השני אורכה של עזרת ישראל היה י”א אמה, וכן של עזרת כהנים. אולם בבית שלישי אורך כל אחת מהן הינו י”ז אמה. כיוון שהאורך מקיר העזרה הצפוני ועד לקיר האולם הינו מאה אמה, והמזבח אורכו ל”ב אמה, הרי שנותרו ל”ד אמות ממזרח למזבח ול”ד אמות ממערב למזבח. ל”ד אמה אילו נחלקות לשניים בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, ולכן אורך כל אחת מהן הינו י”ז אמה.

דוכן הלוים

אמר בפסוק301: “וּכְפִתְחֵי הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם פֶּתַח בְּרֹאשׁ דָּרֶךְ דֶּרֶךְ בִּפְנֵי הַגְּדֶרֶת הֲגִינָה דֶּרֶךְ הַקָּדִים בְּבוֹאָן”. מבאר רש”י: “פתח בראש דרך – פתח היה להם ללשכות הקדים בראש דרך, והדרך היה בפני הגדרת הגינה. תרגם יונתן: דוכן ליואי, ולשון גדרת הגינה בנין גדר אבנים עשוי במעלות, שהיו נוגנים ושרים עליו. דרך הקדים – שהדוכן היה במזרח כדכתיב בדברי הימים בפרשת ‘ותשלם’ והלוים המשוררים לכולם לאסף להימן לידותון וגו’ עומדים מזרח למזבח” מבאורו של רש”י משמע כי היה דוכן בנוי מאבנים ועליו עמדו הלוים בעת שהם שוררו. אולם מדברי רש”י לא מבואר מבנהו של הדוכן302.
בימי הבית שני303 דוכן הלויים היה בן שלש מעלות, והואעמד בין עזרת ישראל לעזרת כהנים (בגובה שתי אמות וחצי מעל עזרת ישראל) כאשר כל אחת מהעזרות אורכה בבית שני היה י”א אמה. אולם במקדש יחזקאל המרחק מהמזבח עד לסוף העזרה הינו ל”ד אמה, כך שאורך עזרת ישראל, וכן של עזרת כהנים, הינו י”ז אמה ויתכן שהדוכן עומד ביניהן304. לדעת הגר”א הלוים בבית שלישי יעמדו על ריצפת העזרה, ולא על דוכן305.

מהות המזבח החיצון

ה מזבח החיצון הינו המזבח שעמד בתקופת הבית בעזרה, היא חצר המקדש, ובתקופת המשכן בחצר המשכן. עיקר תפקידו של המזבח נגזר מלשון ‘זבח’, הוא קרבן בהמה המוקטר על גבי המזבח306. הקורבנות, שהוקרבו על גבי המזבח, הינם העבודה העיקרית המתבצעת בבית ד’. מבטא זאת היטב הרמב”ם, בריש הלכות בית הבחירה307, וזו לשונו: “מצות עשה לעשות בית לד’ מוכן להיות מקריבין בו הקורבנות”. עם זאת – עבודות נוספות, שאינן הקרבת איברי הקורבנות או זריקת דמם, נעשו על גבי המזבח. עבודות אילו הינן הקטרת מנחות וניסוך נסכים מהצומח, המבטאים את הנאמר בדברי הנביא מלאכי308: “וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי” – המציאות כולה, בין מן החי ובין מן הצומח, מוקטרת לשם הבורא יתברך מעל גבי המזבח.

מבנה המזבח

בנה המזבח המתואר במסכת מידות תקף גם לגבי המזבח בבית שלישי, שכן המזבח בבית שני היה יותר גדול מזה של בית ראשון ולאחת הדעות גודלו נלמד ממבנהו המתואר בנבואת יחזקאל (כפי שנבאר לקמן). כך מבאר הרמב”ם309: “מדות המזבח מכוונות הרבה וצורתו ידועה איש מאיש ומזבח שבנו בני הגולה310 כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה”.

חלקי המזבח

מבנה המתואר במסכת מידות:
יסוד – זהו בסיס המזבח שהינו בגובה אמה אחת312, והוא בולט אמה אחת מעבר לגוף המזבח313 (ראה תרשים). היסוד קיים רק בצידי צפון ומערב של המזבח314.
גוף המזבח – חמש אמות.
סובב – מדרגה ברוחב אמה.
מקום המערכה – שלוש אמות.
קרנות – אמה אחת.
סך הכל: עשר אמות.

לדעת רש”י316 גודל המזבח המתואר בנבואת יחזקאל הינו:
יסוד – בגובה שתי אמות.
גוף המזבח – ארבע אמות.
סובב – מדרגה ברוחב אמה.
מקום המערכה – ארבע אמות317.
קרנות – אמה אחת.
סך הכל: אחד עשרה אמות.
רוחבו של המזבח הינו כ”ח אמות בבית ראשון, ול”ב אמה בבית שני ושלישי. הרוחב המקסימלי הינו בחלקו התחתון והוא הולך ומתמעט ברוחבו: מעל היסוד הוא נעשה צר באמה וכן בסיום גובה גוף המזבח קיימת כניסה בגודל אמה הנקראת בשם ‘סובב’. דרומית למזבח ממוקם הכבש, באמצעותו עולים אל גג המזבח. אורכו של הכבש הינו ל”ב אמה )בשיפוע(. החלקים המעכבים במזבח318: יסוד, ריבוע, כבש וקרנות. באמצע גובה המזבח319 נמצא ‘חוט של סיקרא’, שהוא חוט אדום המבדיל בין חלקו העליון לחלקו התחתון של המזבח320. דבר זה נועד לשם הבחנה בין הקרבנות שדמם נזרק בחלקו העליון של המזבח321 לבין אלו שדמם נזרק בחלקו התחתון של המזבח322.
יש לציין כי המזבח נפסל הן בנגיעת ברזל323 והן אם נפגם מבניינו חור בגודל של טפח324.

301 מ”ב, י”ב.
302 כך מבואר ב’לבושי שרד’.
303 מידות פרק ב’ משנה ו’.
304 זו דעת הרמח”ל. ראה באורו של בעל ‘צורת הבית’ לפסוק.
305 כסברת תנא קמא במידות פרק ב’ משנה ו’.
306 לכאורה ‘זבח’ מכוון בעיקר לשלמים, כנאמר “ויזבחו זבחים שלמים” (שמות כד,ה) וכן “ויזבחו שם זבחים שלמים” (שמואל א ו, טו) ועוד.
307 פרק א, הל’ א.
308 א, יא.
309 הלכות בית הבחירה פרק ב’ הל’ ג’.
310 עולי בבל בתחילת ימי הבית השני.
311 ראה הלכות בית הבחירה פרק ב’ באורך.
312 בת 5 טפחים, ולא 6 טפחים כיתר אמות המזבח (גם הקרן בגובה 5 טפחים).
313 לשיטת הרמב”ם גם אמה זו היא בת 5 טפחים.
314 מידות פרק ג’ משנה א’. סיבת הדבר מבוארת בגמרא זבחים (נ”ג, ב’) שכן הגבול בין שבטי יהודה ובנימין עובר בעזרת המקדש, בדיוק במקום דופן המזבח הדרומי והמזרחי. על כך אומרים חז”ל כי רצועה יצאה מחלקו של שבט יהודה לתוך נחלת בנימין, ועברה במקום בו אמורים היו להיות היסוד הדרומי והמזרחי של המזבח. כיוון שהמזבח חייב להבנות כולו בנחלת בנימין, עליו נאמר “בנימין זאב יטרוף” (בראשית מ”ט, כ”ז), הרי שהיסודות הדרומי והמזרחי אינם יכולים להבנות שהרי אז הם יהיו ממוקמים בנחלת שבט יהודה.
316 מ”ג, י”ד.
317 לשיטת רש”י גובה מקום המערכה, ללא הקרנות, הינו ארבע אמות כך שגובה המזבח הכולל בבית שלישי לשיטתו הינו י”א אמות.
318 הלכות בית הבחירה פרק ב הל’ יז.
319 בגובה חמש אמות מן הקרקע.
320 ראה הלכות בית הבחירה פרק ב הל’ ט.
321 חטאת בהמה ועולת העוף.
322 עולת בהמה, אשם, שלמים וחטאת העוף.
323 הלכות בית הבחירה פרק א הל’ טז.
324 הלכות בית הבחירה פרק ב הל’ יח.