מבנה הלשכות שעל חומת החצר

(יז) ורצפה. פלנקי”ץ בלע”ז, רצפה אומר אני שהוא עלייה סביב כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונ’ והקיפוה גזוזטרא ועל אותה העלייה היו הלשכות קנברא”ש בלע”ז וממה שאמור בענין והרצפה אל כתף השערים ותחתיהם כנגד גובה השערים אנו למדין שהרצפה הזאת עלייה היא:

לפי סדר הפסוקים הנביא מתאר כעת את העזרה החיצונית, שהיא השטח הנמצא בתוך חומת העזרה (אותה תאר הנביא בפסוקים עד כה).

לדעת רש”י בתוך היקף העזרה החיצונית היתה ממוקמת על החומה ריצפה מוגבהת. מעין ריצפה זו קיימת במסכת סוכה, בתאור הגזוזטראות שניבנו עבור הנשים בצידי עזרת נשים. על גבי ריצפה מוגבהת זו ניבנו שלושים לשכות, עשר בכל צד (צפון, דרום ומזרח). ראיה לכך שריצפה זו הינה מוגבהת למד רש”י מלשון הפסוק הבא, בו נאמר כי “הריצפה אל כתף השערים” – מוגבהת מעל חלל השערים.

בדברי התוספות יו”ט44 מבואר כי גובה הריצפה הינו חמישים אמה, כגובה השערים, כיוון שנאמר שהריצפה היתה כנגד ‘כתף השערים’ – לא מעליהם. מדבריו מבואר כי הריצפה נפסקה כנגד פתח השערים וכן כנגד החצרות הקטורות (הממוקמות בצידי החצר החיצונה).

במפרשים מופיעים באורים נוספים לגבי מבנה הריצפה. לדעת הגר”א היו שלוש רצפות זו מעל זו45, כאשר הראשונה מביניהן מונחת על ריצפת העזרה46. מדברי הגר”א לא מבואר כמה לשכות היו בסך הכל, אולם יש לדייק בדבריו שעל כל השערים היתה ‘ריצפה’, ומכאן שבכל צד מצידי העזרה היו שלושים לשכות47. אם כן לכאורה לדעתו היו בסך הכל תשעים לשכות. לדעת הגר”א48 רוחב הריצפה הינו ארבעים וארבע אמות בקומה.

(יח)והרצפה אל כתף השערים. גובה שער החצר היה מפסיק העלייה שלא היתה מסבבת כל החצר והיא לכתפות השער מזה ומזה כנגד גובה השערים: הרצפה התחתונה. נשתנית תיבה זו מכל תחתונה שבמקרא שבכל מקום הטעם בנו”ן וזה בתי”ו למדנו שאין תחתונה זו רצפה שתחת אחרת אלא רצפה אחת היא ותחתיתה של רצפה היה לעומת גובה השער וה”א של תחתונה כה”א של ביתה וכה”א של עזרתה ושל חלאתה שהן יתירות:

לדעת רש”י על גבי חומת החצר החיצונה, מצידי כל אחד משערי החצר, ממוקמת תקרה (הנקראת בלשון הכתוב בשם ‘ריצפה’). על גבי התקרה נמצאות לשכות, עשר בכל צד (פרט לצד מערב). סך הכל קיימות שלושים לשכות, עשר בכל אחד מצידי העזרה. רש”י מדייק שיטתו גם מלשון הכתוב, כפי דבריו שטעם תחת המילה ‘התחתונה’ ממוקם בשונה מכל המקרא כולו. מוסיף בעל התוספות יו”ט בספר ‘צורת הבית’49 ומבאר כך: “והכסוסטרא הזאת בנויה בגובה החומה, עד שתחתיתה מכוון לעומת גובה השערים, שהם גבוהים חמישים אמה … ובכל מקום שהיה שער היה השער מפסיק את הכסוסטרא … ועוד היתה הכסוסטרא הזאת נפסקת כנגד החצרות קטורות שאזכירם בסמוך”.
לשיטת רש”י לא מבואר כיצד עלו אל הלשכות המוגבהות, וכן אופן חיבור הריצפה אל החומה והקירות. יתכן שזו הסיבה לכך שהמלבי”ם והגר”א סברו שהלשכות ממוקמות על הריצפה או בסמוך לה )ראה באורם לקמן(. מלשון הכתוב משמע שרוחב הריצפה היה כאורך האולם (שמונה אמות ללא האילים ועשר אמות עימהם). לדעת בעל ‘זבד טוב’ רוחב הריצפה היה שש אמות בלבד, זאת כבליטת האולם לתוך החצר החיצונה50.

שיטת המלבי”ם – גם לדעת המלבי”ם הלשכות היו ממוקמות כדעת רש”י, אלא שלשיטתו היו שלוש קומות של תאים, כך שבכל צד היו שלושים לשכות ובסך הכל תשעים לשכות. כמו כן לדעתו הריצפה היא: “מרצפת אבנים על הקרקע לא עלייה כדעת המפרשים”, כלומר: קיימת לדעתו הגבה מעל הקרקע עבור הקומה הראשונה של הלשכות, ובה עשר לשכות בכל צד של העזרה. מעל הקומה התחתונה (שהיא ה’ריצפה’) היו עוד שתי קומות, סך הכל שלושים לשכות בכל צד של עזרת נשים. שיטת הגר”א – לדעת הגר”א הלשכות היו ממוקמות בתוך שער החצר, ולא בחצר עצמה. על-פי באור הגר”א51 שער החצר היה שער אורך הממוקם ממזרח למערב לפני כניסת השער. אי לכך אורך השער היה ארבעים וארבע אמות52,
לאורך חומת שער זו ממוקמות לשכות בשלוש קומות – עשר לשכות בכל קומה. לשיטת הגר”א קומת הלשכות הראשונה היתה ממוקמת על הריצפה עצמה, ומעליה עוד שתי קומות53. בקומות הגבוהות יותר האורך היה מתקצר לפחות מארבעים וארבע אמות. לדעתו הלשכות הללו היו מיועדות עבור נשים.

44 צורת הבית סימן י”ב.
45 באורו לפסוק הבא.
46 באורו לפסוקנו.
47 עשר בכל קומה, חמש מימין וחמש משמאל לשער.
48 בפסוק הבא.
49 סימן י”ב.
50 ככלל שיטת בעל ‘זבד טוב’ הינה כשיטת רש”י בנוגע למיקום לשכות אילו ומניינן. ראה באורו.
51 פרק מ’ פסוק ט”ו.
52 ראה חשבונו המדויק בפסוקנו, שכן אורך כניסת השער הכולל היה 50 אמה, הורד מהן 6 אמות של כניסת השער עצמה – נשארות 44 אמות עבור הלשכות בקומה הראשונה.
53 ראה באורו לפסוקנו ולפסוק י”ז.