מבנה ההיכל ומידותיו

והבנין אשר אל פני הגזרה – רוחב בניין ההיכל בצידו המערבי (הצד האחורי של המבנה) היה שבעים אמות, זאת כפי שהיה בבית שני117.
חזית ההיכל (צד מזרח) רוחבה הוא מאה אמות כיוון ששם היה ‘בית החליפות’.
הגזרה… פאת דרך הים… רוחב שבעים אמה… וקיר הבנין – המילה ‘גזרה’ בפסוקנו מופיעה בלשון התרגום בשם ‘בצורתא’, שכוונתה לבניין גבוה118. לשיטת רש”י הכוונה לבניין ההיכל עצמו, שהינו גבוה יותר מן התאים הסובבים אותו.
המילה ‘גזרה’ מורה על כך כי ההיכל נכרת ונגזר מהתאים שסביבו, הן מבחינת המבנה והן מבחינת מדרגת הקדושה. לדעת הרד”ק המושג ‘גזרה’ כוונתו לקומת העליה, שהיא הקומה השניה של ההיכל. לדעתו המילה גזרה הינה כנגד העליה שנגזרה )הובדלה( מן הבית עצמו119.
רוחב שבעים האמות של ההיכל (מצפון לדרום) המפורט בפסוקנו הינו של צידו המזרחי.

זהו הפירוט המופיע בלשון רש”י:
5 – רוחב קיר תאים חיצוני צפוני
4 – רוחב התא
5 – רוחב קיר תאים פנימי
5 – רווח בין תאים להיכל (לשונו השניה של רש”י בפסוק ט’ לעיל)120
6 – כותל היכל צפוני
20 – רוחב פנימי של הייכל
6 – כותל היכל דרומי
5 – רווח בין ההיכל לתאים
14 – תאים וכתליהם

וארכו תשעים אמה – רש”י מבאר כי אורכו הכולל של מבנה ההיכל (ממערב למזרח), כולל התאים ועד לתחילת קיר האולם, הינו תשעים אמות. דהיינו: ההיכל, התאים והמונח אורכם הכולל תשעים אמה, והאולם אורכו עשר אמות סך הכל מאה אמות (כמתואר בפסוק הבא).

יג וּמָדַד אֶת הַבַּיִת אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְהַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָה וְקִירוֹתֶיהָ אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה. יד וְרֹחַב פְּנֵי הַבַּיִת וְהַגִּזְרָה לַקָּדִים מֵאָה אַמָּה.

אורכו הכולל של מבנה ההיכל (ממזרח למערב) הינו מאה אמה, כפי שהיה בבית שני. רש”י מביא את פירוט אורך הבית המתואר במסכת מידות121:

5 – כותל האולם
11 – אורך האולם
6 – כותל ההיכל
40 – פנים ההיכל
1 – אמה טרקסין
20 – פנים קדש הקדשים
6 – כותל
6 – תא
5– כותל תא
גם בבית השלישי האורך הכולל של המבנה הוא מאה אמה, אלא שהקיר בין הקודש לקדש הקדשים (המכונה בשם ‘אמה טרקסין’ בבית שני) גדל לשתי אמות, ואילו רוחב התא הינו ארבע אמות בלבד.
יש לציין כי לדברי רש”י לקמן122 המדידה בפסוקנו נעשית ממערב למזרח, כלומר: מהקיר האחורי של ההיכל ועד לחזיתו.

הרוחב של חזית הבית (בצידו המזרחי, מצפון לדרום) הוא מאה אמה. רוחב זה מורכב משבעים האמות שהן ההיכל והתאים, ובנוסף ט”ו אמות מכל צד שהן התוספת של ‘בית החליפות’.
הרד”ק מקשה על שיטת רש”י הסובר בפסוק י”ב לעיל ש’גיזרה’ הינה כנגד רוחב ההיכל, שהינו צר יותר שכן אינו כולל את התאים שסביב להיכל. לדעת הרד”ק המילה ‘גזרה’ נאמרה כנגד קומת העליה (ראה בבאורנו לפסוק י”ב לעיל). קושיית הרד”ק היא שלכאורה קיים כפל בפסוק, המזכיר הן את הגזרה והן את רוחב הבית עצמו, שהינם היינו הך לשיטת רש”י. אולם ב’צורת הבית’ מתרץ שזהו אופן ביטוי המבאר כי רוחב הבית כולו, כולל הגיזרה, הינו מאה אמה123.

טו וּמָדַד אֹרֶךְ הַבִּנְיָן אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה אֲשֶׁר עַל אַחֲרֶיהָ ואתוקיהא ]וְאַתִּיקֶיהָא[ מִפּוֹ וּמִפּוֹ מֵאָה אַמָּה וְהַהֵיכָל הַפְּנִימִי וְאֻלַמֵּי הֶחָצֵר.

ומדד אורך הבניין… ואתיקיה – פסוק זה קשה, שכן הוא חוזר לכאורה על הנאמר בפסוק י”ג, אולם בתוספת לא ברורה של מושג חדש הנקרא בשם ‘אתיקיה’. לדברי רש”י שני הבדלים קיימים בין פסוקים אילו:
א. המדידה בפסוקנו הינה ממזרח למערב )מן האולם ועד לקדש הקדשים(, בעוד שבפסוק י”ג היא ממערב למזרח.
ב. המדידה בפסוקנו נעשית בקיר הדרומי בעוד שבפסוק י”ג היא היתה בקיר הצפוני.
זאת – בהתאם לנאמר בהקדמתנו לפסוק י”ב שסדר התאור בפסוקים אלו הינו מן המערב, עם סיבוב השעון. בבאור המילה ‘אתיקיה’ נוקט רש”י בשיטתו של ה’תרגום יונתן’, שהכוונה לזויות הבית, שהן פינות ‘בית החליפות’ הבולטות מעבר למבנה ההיכל.
וההיכל הפנימי ואולמי החצר – לדעת רש”י חלק זה של הפסוק קשור לפסוק הבא, העוסק במבנה ההיכל הפנימי ולא במבנהו החיצון של ההיכל. לדעת רש”י הן בהיכל הפנימי, שהוא קדש הקדשים, הן באולמי החצר הפנימית124 והן בהיכל היו סיפים, שהינם מזוזות, וכן חלונות אטומים – צרים מבפנים ורחבים מבחוץ, וכן אתיקים125.
בסיום באורו לפסוקנו אומר רש”י כי לא ברור לו מה הם ‘אתיקים’, לגביהם הוא פירש לעיל שהם זויות בית החליפות. יתכן לומר שלדעת רש”י ישנם שני סוגי ‘אתיקים’: האחד נזכר בתחילת פסוקנו, והשני בפסוק הבא. לדעתו האתיקים בפסוק הבא הינם עמודים מרובעים הבולטים בחומה לשם חיזוק המבנה126.

116 ראה ב’צורת הבית’ סימן ע’.
117 מידות פרק ד’ משנה ז’.
118 ראה באור הרד”ק.
119 האברבנאל מביא בפירושו את שתי השיטות, ומצדד בדבריו בשיטת רש”י.
120 לדעתו שם ה’מונח’ הינו בין התאים לקיר ההיכל. לשיטתו הראשונה 5 האמות הן של חלל ה’מסיבה’.
121 פרק ד’ משניות ו’-ז’.
122 פסוק ט”ו.
123 זהו כפל העניין במילים שונות, שהרי אין דרך הלשון לומר ‘הבית והבית’.
124 הנמצאים בקירות חומת העזרה הפנימית.
125 ראה עניינם בפיסקה הבאה לשיטת רש”י.
126 לא ברור אם סיום דבריו של רש”י הינו דבריו האחרונים או שהוא תוספת מאוחרת יותר. הר”י חיון הזכירם בבאורו כשיטתו של רש”י. חשבתי לומר כי יתכן שנושא זה של האתיקים הינו מקור לשיטת הרמב”ם בהלכות בית הבחירה )פרק ד’ הלכה ט’( לפיה כותל ההיכל היה בנוי מרבדים – שורות אבנים שקועות. יתכן שכך הוא הבין את המושג ‘אתיקים’, והרי בבית שני היו תוספות הנלמדות ממבנה הבית השלישי.