עזרה בבנייה, שתף מאמר זה
לדעת הרמב”ם נבואת יחזקאל סתומה, כדבריו21: “וכן בנין העתיד להבנות אע”פ שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר”. אולם אומרים חז”ל במדרש22: “וכן אמר ר’ שמואל בר אבא אמר הקב”ה לישראל: אעפ”י שבית המקדש עתיד ליחרב והקרבנות בטלין לא תשכחו עצמכם לסדר הקרבנות, אלא הזהרו לקרות בהן לשנות בהן. ואם תעסקו בהן אני מעלה עליכם כאלו בקרבנות אתם עוסקים. ואם רצונך לידע בא וראה, כשהקב”ה מראה ליחזקאל את צורת הבית מה הוא אומר? “הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית” אמר יחזקאל לפני הקב”ה: רבש”ע עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית וכתוב אותו לעיניהם וישמרו את כל צורותיו ואת כל חוקותיו. וכי יכולין הן לעשות?
הניח להם עד שיעלו מן הגולה ואח”כ אני הולך ואומר להם. אמר ליה הקב”ה ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה יהא בנין ביתי בטל? אמר ליה הקב”ה: גדול קרייתה בתורה כבנינה, לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבנין הבית”. מבואר מכאן כי יש עניין גדול בעיסוק בדיני המקדש והלכותיו.
כך גם מבואר בדברי המפרשים, המדגישים את חשיבות העיסוק בהלכות מבנה המקדש כדי שיהיו יכולים להקימו בעת רצון. נצטט מדבריהם של כמה מהם:
א. רש”י: “ילמדו ענייני המידות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ”.
ב. בעל התוספות יו”ט (בספר צורת הבית): “ציוה השם ברוך הוא אל הנביא שיגיד לישראל שימדדו כל תוכן חשבון הבניין, ושישמרו הצורות בלבבם שמא היום יבוא משיח ואין כאן בונה פונה לבניין המקדש”.
ג. האברבנאל: מבאר כי: “הציווי היה לעשות צורה מוחשית … שהנביא ניצטוה להראות בחוש”.
ד. הרד”ק: “ימדדו ויכינו אותו, לסימן כי עוד יעשו כן לעתיד בבוא הגואל ויחיו המתים. יכינו אותו לסימן שהרואים זאת הצורה יחיו בבניין העתיד”.
ה. רד”ק ומצודת דוד: יכלמו מהעוונות שבעטיים נחרב בית המקדש.
ו. מלבי”ם: לנחמם שלא תאבד תיקוותם כי עוד ישובו אל הארץ ויבנו את בית המקדש.
ז. רבנו בחיי]כג[: על-ידי זה יתעוררו, ישתוקקו ויכספו לבניין בית המקדש שזה גורם לקרב את הגאולה … ולמתעוררים יש זכות עצומה, שכר טוב וגמול רב. לאורך הדורות עסקו רבים מחכמי ישראל בעיון במבנה צורת הבית העתיד לבא. רובם נישענו על פירושו של רש”י (כמו פירוש ‘צורת הבית’ של בעל התוספות יו”ט, הרמח”ל, ‘זבד טוב’, ‘שחיף עץ’, ‘יסוד ושורש העבודה’ ועוד). לחלקם היתה שיטה השונה מזו של רש”י (כמו הגר”א והמלבי”ם). מקורן של השיטות השונות הינו כפי שאמרנו לעיל שנבואת יחזקאל בנושא בית המקדש הינה סתומה. אנו נסקור בע”ה את שיטתו של רש”י, שהינה השיטה המרכזית בין המפרשים, וכן נבאר את שיטת הרמח”ל וסיכום שיטותיהם של הגר”א והמלבי”ם.
21 הלכות בית הבחירה א’, ד’.
22 תנחומא צו, י”ד.
23 סוף פרשת ויקהל.
