האולם

פתח האולם

האולם הינו מבואת הכניסה להיכל בית ד’. נאמר בפסוק369: “וַיְבִאֵנִי אֶל אֻלָם הַבַּיִת וַיָּמָד אֵל אֻלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְרֹחַב הַשַּׁעַר שָׁלשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְשָׁלשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ”. פסוק זה עוסק בכתפות פתח האולם, שהינם מזוזות האולם. בלשונו של רש”י מבואר כי המילה ‘אל’ הנזכרת בפסוק כוונתה לכתף האולם – מזוזת הפתח.

לשונו של רש”י בבאור לפסוקנו משובשת, ונושאי הכלים השונים דנו בבאור לשונו370. נבארו לפי הבנתו של בעל ‘צורת הבית’371. לשיטתו עובי כל אחת ממזוזות האולם (מצפון לדרום) הינו שלוש אמות. לכן גודל פתח האולם הינו י”ד אמה, שהרי מבואר בפסוק הבא שרוחב האולם (מצפון לדרום) הינו עשרים אמה. יש לציין כי בבית שני רוחב פתח האולם היה עשרים אמות. עובי קיר האולם היה חמש אמות, כמבואר בפסוק “וימד אל אולם חמש אמות מפה”.

מלשון רש”י, לפי הבנת בעל ‘צורת הבית’, משמע שמזוזות אילו היו קיר רגיל שהיה כהמשך לבית החליפות. אולם לשיטת הרד”ק האילים המוזכרים בפסוקנו היו עגולים, כלשון ‘אילים’ בנבואת יחזקאל. ומכאן שכל עמוד כזה הניצב בחזית האולם היה אליפטי, בגודל חמש על שלוש אמות.

האילים

שני צידי הכניסה היו “אילים”, כנאמר372: “וְעַמֻּדִים אֶל הָאֵילִים אֶחָד מִפֹּה וְאֶחָד מִפֹּה”. אילו הם שני עמודים, שלדעת רש”י הם כנגד עמודי יכין ובועז373 שהיו בימי הבית הראשון. גובהם בימי הבית הראשון היה י”ח אמה374, וגובהם בבית המקדש השלישי אינו מפורש375.
לפי באורו של בעל ‘צורת הבית’376 שני העמודים הללו עמדו לצד מזוזת השער של פתח האולם. לכאורה יש לומר כי הם עמדו מחוץ להם, שכן אם הם עומדים בתוך חלל הפתח הם ממעטים מגודל פתח שער האולם. אולם לגבי עמודי יכין ובועז של בית ראשון קיימת דעה בדברי המפרשים שהעמודים עמדו בתוך חלל האולם שכן במקום אחד כתוב לגביהם377 “ויקם את העמודים על פני ההיכל”. לדעת בעל ‘יסוד ושורש העבודה’ העמודים עמדו בחלל האולם בפנים, בצמוד למזוזות שער האולם.
מבחינת מבנה העמודים לא נזכר דבר לגביהם, ויתכן שהם יהיו במבנה עמודי יכין ובועז של בית ראשון378.

מימדי האולם

כ ך נאמר בפסוק379: “אֹרֶךְ הָאֻלָם עֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אַמָּה וּבַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יַעֲלוּ אֵלָיו”. גודל האולם מצפון לדרום (המכונה בפסוק בשם ‘אורך’, שכן הוא הארוך יותר( עשרים אמה )כמו בבית שני(. גודלו ממזרח למערב )הנקרא בפסוק בשם ‘רוחב’) י”א אמות380. בבית שני עלו בי”ב מעלות אל האולם381, ולדברי רש”י זהו מספר המדרגות גם בבית שלישי. גודל כל מדרגה הוא: אמה אורך וחצי אמה גובה .

בית החליפות ו’המונח’

ית החליפות שימש בבית שני כמקום גניזת סכיני השחיטה. לדעת רש”י382 בית החליפות בלט משני צידי האולם, ט”ו אמות לצפון וט”ו לדרום – כפי שהיה בימי הבית השני. אולם בשונה מבית שני, בו בית החליפות היה ברצף אחד עם ההיכל, הרי שבמקדש יחזקאל קיים רווח בין מערכת התאים, העוטפת את ההיכל, לבין בית החליפות. רווח זה נקרא בשם
‘מונח’, וכך נאמר בפסוקים שם383: “וּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח פֶּתַח אֶחָד דֶּרֶךְ הַצָּפוןֹ וּפֶתַח אֶחָד לַדָּרוֹם וְרֹחַב מְקוֹם הַמֻּנָּח חָמֵשׁ אַמּוֹת סָבִיב סָבִיב: וְהַבִּנְיָן אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה פְּאַת דֶּרֶךְ הַיָּם רֹחַב שִׁבְעִים אַמָּה וְקִיר הַבִּנְיָן חָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב סָבִיב סָבִיב וְאָרְכּוֹ תִּשְׁעִים אַמָּה: וּמָדַד אֶת הַבַּיִת אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְהַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָה וְקִירוֹתֶיהָ אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה: וְרֹחַב פְּנֵי הַבַּיִת וְהַגִּזְרָה לַקָּדִים מֵאָה אַמָּה”. דהיינו: המונח נמצא הן בצידו הצפוני והן בצידו הדרומי של הבית, ורוחבו חמש אמות.
עד לבית החליפות רוחב הבית הינו שבעים אמה, ובאזור בית החליפות רוחב הבית הינו מאה אמה. לדעת הרמב”ם מבנה הבית שונה מהמתואר לעיל. לשיטתו הבית כולו הינו בגודל של מאה על מאה אמה, ובית החליפות נמצא בתוך החלל הפנימי של המבנה384. לדעת התוספות יו”ט385 את מבנה הבניין העתיד קשה ליישב לשיטת הרמב”ם.