אלפיים שנה אנחנו צועדים יחד בדרך אל הגשמת החלום – בניין המקדש וחידוש הקשר המלא עם הקב"ה.
בסרטון מרתק מסבירה הרבנית עידית ברטוב את ההקבלה המופלאה בין חגי תשרי לבין תהליך החתונה בין בני זוג – ואיך כל זה מגלה לנו את הדרך אל הדור החדש שנבנה, דור של חיבור, של קדושה ושל קרבה.

מתחילת שנת 2025 עלו להר הבית:
42,308 ישראלים • 31,594 תיירים

ואתם? (נתונים: מקור ראשון)

חג הסוכות מכונה "זמן שמחתנו" – משום שבו מתאחדות השמחה הגשמית והשמחה הרוחנית גם יחד.

השמחה הגשמית נובעת מאיסוף יבולי השדה וברכת הארץ, כאשר האדם מודה לה' על כל הטוב החומרי שהוענק לו. השמחה הרוחנית נובעת מן ההיטהרות והזיכוך שבאו לאחר ימי התשובה ויום הכיפורים – הלב מתמלא הקלה, קרבה מחודשת לה', ותחושת זכות גדולה לעבודתו.

חז"ל עמדו על כך שבתורה נאמרו שלוש שמחות דווקא על חג הסוכות:
"ושמחת בחגך"
"והיית אך שמח"
"ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים"
לעומת זאת, בפסח לא נאמרה שמחה כלל, ובשבועות רק פעם אחת.

מכאן שבסוכות מתלכדות שלוש סיבות מרכזיות לשמחה:
ברכת התבואה
איסוף הפירות
הגאולה הרוחנית שלאחר יום הכיפורים

שמחות אלו מתבטאות גם בעשייה מעשית בבית המקדש ובירושלים: הקרבת שלמי שמחה שנאכלים עם המשפחה והעניים, נטילת הלולב במשך שבעה ימים, ושמחת בית השואבה – שיא של שמחת החג. מצוות אלו מדגישות את ערכי השיתוף, הנתינה והאחווה, ומעצימות את השמחה הפרטית והציבורית.

גם בחיי היום-יום נדרשת שמחה – באכילה ושתייה, בלבוש נאה ובחלוקת טוב לאחרים. כך נוצרת שמחה אמיתית, המחברת בין הרובד הגשמי לרובד הרוחני ומבטאת הודיה עמוקה על חסדי ה'. לא בכדי אמרו חכמים: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו."

חודש תשרי, שהוא החודש השביעי, איננו רק מניין כרונולוגי אלא גם חודש של שֹׂבַע – שובע במצוות (שופר, כיפור, סוכה, ערבה) ושובע בגשמיות (תבואה, גתות וכל טוב הארץ).

בסופו של דבר, מקור כל השפע – הרוחני והגשמי – יוצא מהמקדש, ממנו זורמות הברכה והשמחה לכל העולם. יהי רצון שנזכה בקרוב לקיים את חגי תשרי בשלמותם בבית המקדש השלישי בהר הבית בירושלים, ולראות שפע ושמחה עולמית.

(מפי הרב עודד כי טוב ורב ישראל אריאל)