לפי הקבלה מופיע שהחוש המיוחד של חודש תמוז הוא חוש הראיה. מה קושר חודש זה דווקא לראיה? מתן תורה היה בחודש סיון. ארבעים ימים שהה משה רבנו בהר סיני, ובסיומם הוא ירד ביום י"ז בתמוז להביא לבני ישראל את לוחות הברית אותם הוא קיבל בהר סיני. איזו עוצמה של אור וקדושה ירדו לעולם! הלוחות האירו את אור התורה לבריאה כולה! אולם באותו הזמן ממש הייתה גם הנפילה הגדולה של חטא העגל, והפך מיום חג ליום של בכי. מיום זה החל העם במסכת של תשובה, שסיומה היה רק שמונים יום מאוחר יותר, עת משה רבנו ירד בפעם השנייה מהר סיני עם לוחות האבן, הלוחות השניים. אלו הם לוחות של בעלי תשובה, לאחר שקמו מהנפילה הגדולה. ביום שלאחר מכן, למחרת יום הכפורים, החל עם ישראל לבנות את המשכן, מקום השראת האור האלוקי בעולם. מיומו של הגילוי, יום של ראיית האור האלוקי, הפך יום י"ז בתמוז כדברי המשנה במסכת תענית (פרק ד', משנה ו') ליום בו הפסיקו להקריב את קרבן התמיד לפני החורבן, בו הובקעו חומות ירושלים, ובו החל למעשה החורבן שהסתיים ביום תשעה באב. זהו גם היום בו העמיד המלך מנשה צלם בהיכל בתקופת בית הראשון. מיום של ראיה הפך יום זה ליום של יראה. זרע הפורענות שהחל ביום י"ז בתמוז עדיין לא תוקן בשלמותו. זהו יום בו עלינו לשוב ולהתעורר אל יראת ה', ולכסוף לגילוי אור המקדש אשר בו שכן אור התורה בדמות ארון הברית, שהמשיך במקדש את גילוי האור של מעמד הר סיני. יהי רצון שנזכה להתעורר, לחוש את החיסרון הגדול הקיים בעולם, ומתוך כך נזכה לפעול באופן מעשי למען בניין בית ד' אלוקינו, מקור האור והקדושה (דברי תורה מהרב מקובר)
|