חודש שבט, שייך לספירת ההוד ומבטא את אופיו של אהרון הכהן, אשר נפטר בר"ח שבט.
אהרון פעל כל ימיו למען פיוס בין בני אדם. לכן נקרא "אוהב שלום, ורודף שלום".
בחודש זה נתאמץ להוסיף שלום, בין אנשים, בתוך המשפחה, במיוחד בין איש לאשתו, יותר מאשר בשאר חודשי השנה. במהלך חודש זה, חשוב לכבד את לומדי התורה, לתמוך בנצרכים ולהימנע מלשון הרע.
חג ט"ו בשבט, שבו מתברכים העצים והפירות, נועד לחזק את הקשר בין האדם לטבע ולקדם את השלום וההרמוניה בעולם באותו אופן שמעשיו של אהרון עודדו קרוב ואחווה. זוהי הזדמנות טובה להתכנס ולברך ברכות.
לברך,זה להכיר בכך שהעולם הזה לא מנוהל בהפקרות, אלא הוא שייך לה'. בהודיה לה' על כל השפע שהוא מעניק לנו, אנו הופכים להיות שותפים בבריאה.
במהלך סדר ט"ו בשבט, מכינים ארבעה מגשים, כל אחד מהם מייצג את אחת מארבע הקטגוריות של פירות ושל ארבעה עולמות.
הקטגוריות הן:
1. פירות עם גלעין, שהקליפה שלהם איננה אכילה.
2. פירות בלי גלעין, שהקליפה שלהם איננה אכילה.
3. פירות עם גלעין, שהקליפה שלהם אכילה.
4. פירות שמותר לאכול את הכל.
הרב סדין מלמד כי ארבעת הקטגוריות הללו משקפות ארבעה דרגות של קיום:
1. עולם העשייה– עולם המעשה, התנועה.
2. עולם היצירה - יש מיש.
3. עולם הבריאה– יש מאין.
4. עולם האצילות – העולם העליון.
הדרגות הללו משקפות גם את דרכי ההתמודדות השונות שלנו עם העולם ועם אחרים. הקליפה מייצגת את המראה החיצוני, הגלעינים מסמלים את העתיד, בעוד שבשר הפרי מייצג את ההווה.
דרך חג זה, אנו חוגגים את הפוטנציאל של העץ, ולנו זה אומר את היכולת להפוך זרע מר לפירות מתוקים וקדושים.
זה גם זמן לחזק את האמונה שלנו בה' ולפעול בביטחון, תוך שמירה על דרך הטוב והבאת שלום בין בני אדם.
חודש שבט, בראשי תיבות: "שלום, טובה, ברכה", מלמד כי השלום מאחד את הטוב והברכה.