ראש חודש טבת חל תמיד בתוך ימי חג החנוכה, וכידוע הראש של החודש הוא השורש הרוחני של כל החודש. האות הראשונה של המילה 'טבת' היא האות ט’, והפעם הראשונה שהאות ט’ מופיעה בתורה היא במילה ‘טוב’ של בריאת האור ביום הראשון לבריאה, כמו שנאמר:, “וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב” (בראשית א’, ד’). מכאן למדו חכמים שהאור מייצג את הטוב השלם. אור זה נקרא בשם "האור הגנוז", שכן לאחר חטא אדם הראשון אור זה נגנז למען שהרשעים לא ייהנו ממנו במהלך הדורות.
אור זה מתגלה לעיתים, ואחד הגילויים שלו הינו בחג החנוכה. זהו האור של גמר התיקון שעתיד להתגלות שוב בכל המציאות בעת התיקון השלם לעתיד לבוא, והוא מתגלה בעת הדלקת החנוכייה, שאורה יש בו הן ניצוץ מאור מנורת המקדש והן מהאור הגנוז.
טבת הוא אחד משלושת החודשים בהם ארעה פורענות הקשורה לחורבן בית המקדש: טבת – בו החל המצור על ירושלים לפני החורבן, תמוז – בו נפרצה חומת העיר, מנחם אב – בו נחרבו בית המקדש הראשון והשני.
על משה רבנו נאמר “וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים” (שמות ב’, ב’). אימו של משה הסתירה אותו במשך שלושה חודשים. חכמים דורשים זאת על השכינה הקדושה, שהיא מוצפנת, וכאשר האדם עובד את בוראו בציפייה ובקדושה הוא יכול לסלק את כוחות הדין אשר מתגלים בשלושת חודשי הפורענות הנ"ל.
דבר זה מופיע גם במגילת אסתר, כמו שנאמר: “וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ" (אסתר ב, ט"ז). במדרש מובא, כי טבת מלשון טובה, שכן בחודש זה הייתה טובה לישראל, שכן הדסה היא אסתר נלקחה אל המלך אחשוורוש בחודש זה ובכך צמחה טובה לעם ישראל שכן היא השפיעה על אחשוורוש לבטל את גזירת המן וכך הייתה לעם ישראל ישועה.
בדרך רמז נאמר שהשם טבת בא מהמילה 'טובות', שכן אם נכניס את האות ו’ (הנכתבת עם שני ווים) אל תוך שם המילה 'טבת' נקבל את המילה טובות. האות ו’ מייצגת את עמוד התורה, ולכן אם נשפיע יותר רוחניות, הרי שנזכה לגילוי הקב"ה בכל הפרטים של מציאות חיינו, ובחודש זה נזכה לראות את הטובה הגדולה בכל דבר.
עשרה בטבת הוא היום שבו החל המלך נבוכדנצר את המצור על ירושלים בימי הבית הראשון, דבר שהוביל בסופו לחורבן בית המקדש הראשון. חז"ל קבעו יום זה ליום תענית, אך חשוב לזכור כי התענית איננה התכלית, אלא עניינה הוא לעורר את הלבבות לדרכי התשובה והתעוררות לבניין בית המקדש.
אם כל אחד מאיתנו עובד על עצמו באמונה שבניית בית המקדש השלישי ושכינת אלוהים יכולים להתגלות במהרה, ומתוך כך יאיר האור הגנוז, הרי שכך נזכה להגשמת נבואת זכריה:
"כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (זכריה ח', יט)